אחד המאפיינים הבולטים ביותר בשימוש בתאווה בכלל, ובשימוש בתאווה באינטרנט בפרט, הוא הבדידות. אין פלא שהשימוש בתאווה בעידן האינטרנט הגיע לממדים עצומים בכל העולם, כיוון שיצר אין-ספור אפשרויות להשתמש מבלי שאף אחד יידע על כך. כך אנו נותרים עם עומס עצום של רגשות שליליים, שבראשם הבדידות כמובן, ואחריהם הבושה, האשמה והחרטה, וכולם יחדיו יוצרים הרגשה חזקה של פיצול אישיות.

מי אני? האם "אני האמיתי" הוא מי שכולם מכירים כלפי חוץ, או שמא "אני האמיתי" הוא זה שמאבד כל שליטה כאשר הוא נמצא מול המחשב ומרותק לתאווה?

הדברים נכונים לגבי כל אחד מאיתנו המתמודד בכל רמה שהיא, נשואים ורווקים, צעירים ומבוגרים. כולנו חיים עם המחשבות הרודפות אותנו על כך שאנו היחידים בעולם שנפלנו נמוך כל כך, עם הפחד והחשש שאם ניחשף, אף אחד לא ירצה להיות בחברתנו, ועם הבדידות – תמיד בדידות.

אם רק היינו יכולים לשבור את מחסום הבדידות, להיפתח בפני אנשים אחרים שיבינו אותנו, לספר לחברים אמיתיים על ההתמודדות שלנו, הפיתוי של התאווה והכוח שלה עלינו היו נחלשים מאוד. כאשר לא יהיה יותר סוד איום ונורא להסתיר, כאשר נשחרר את עצמנו מכבלי הפחד והבדידות, ממילא גם התאווה עצמה לא תהיה מושכת כל כך, כי יאבד לה המימד הסודי, המפחיד, האסור, הנורא מכל.

אבל כיצד נוכל לספר לאנשים אחרים דבר שכזה? רבים מאיתנו אמרו כי יעדיפו למות ולא להסתכן בבושה של החשיפה בפני אנשים אחרים. למרבה השמחה, הניסיון של אלו מאיתנו שעברו את התהליך מגלה שיש דרך להיפטר מהסוד הגדול, מבלי לאבד את עצמנו, את הכבוד שלנו, את המשפחה שלנו וכן הלאה.

ראשית, חשוב מאוד לא לעשות את הצעד הנוכחי בפזיזות, אלא רק לאחר מחשבה מעמיקה ושקולה, ורצוי גם לאחר התייעצות (אנונימית) עם "שמור עיניך". גילוי שכזה, שנעשה בצורה הלא-נכונה ובפני האדם הלא-נכון – לא זו בלבד שלא ישיג את מטרתו, אלא יכול להזיק מאוד ולהיות הרסני.

הטוב ביותר כמובן הוא להיחשף בפני אדם שמתמודד גם הוא עם מצב דומה, וכך יהיה לצדנו אדם מבין ותומך (לעומת אנשים שאינם מבינים את ההתמודדות ויכולים להגיב בצורה לא יעילה) שישמור היטב על סודנו, כיוון שגם הוא איתנו באותה סירה. גם רבנים, מטפלים וחברים יכולים להיות מתאימים, אם אנו סומכים עליהם שלא יחשפו אותנו, ושיקבלו אותנו בהבנה.

וטיפ אחרון לסיום: הפחד מחשיפה לא הניא אותנו משימוש בתאווה. אמנם תמיד היינו בטוחים שאף אחד לא יתפוס אותנו, אך המציאות מוכיחה אחרת, וסיפוריהם של רבים הסתיימו כאשר נחשפו בפני אחרים. לכן עלינו לשאול את עצמנו איזו אפשרות עדיפה: שניחשף כאשר אנו משתמשים בתאווה, או שניחשף כאשר אנו מבקשים עזרה בניסיון להפסיק את השימוש? בכל אחת מהדרכים טמון סיכון מסוים. הבחירה בידיים שלנו.