כאשר אנחנו יוצאים לדרך, חשוב שנדע (עד כמה שניתן) מהי הבעיה שלנו, ולפי זה נוכל לנסות להתאים לעצמנו פתרון נכון. מאידך, גישה לא נכונה או לחלופין גישה מבולבלת, עלולה לעכב אותנו בהתקדמות לעבר הפתרון.

אמנם ברמת העיקרון, כולנו מתמודדים עם אותה בעיה, ולכן היה לכאורה נכון לומר שלכולנו מתאים אותו פתרון, אך המציאות היא אחרת. אדם שיגיע לרופא ויאמר לו רק "כואב לי", קרוב לוודאי שלא ימצא פתרון לבעיה שלו. לעומת זאת, אם יידע היכן כואב לו ומהו סוג הכאב, הוא כבר עבר תהליך משמעותי בריפוי, זאת למרות העובדה שעדיין לא הגיע אפילו אל המרפאה.

לכן, הכלי השני שלנו הוא הבנת הבעיה, ואף שלכאורה הוא עדיין אינו עוסק בפתרון אלא רק בבעיה, האמת היא אחרת. כאשר נדע עם מה אנחנו מתמודדים – נדע כיצד להתמודד, וכבר עשינו צעד חשוב בדרך הנכונה, וכמאמר: "ידיעת המחלה – חצי תרופה".

כיצד אכן נדע מה הבעיה שלנו ומהו הפתרון הטוב ביותר עבורנו? הדרך לכך מתחילה בקריאת המדריך כולו, ולא מעשיית הפעולות שבו באופן לא מסודר ולא מחושב. ככל שנדע יותר על עצמנו ועל הדרכים השונות המוצגות בפנינו, כך יקל עלינו בסופו של דבר לפעול נכון.

באתר "שמור עיניך", בפורום, במייל היומי ובין החברים, ניתן לשמוע הרבה מושגים מבלבלים, החל מכאלו שהינם מכורים ועבורם הפתרון שמצאו הוא סוף פסוק והדרך היחידה שהם מכירים, ועד לבחורים צעירים המנסים להתגבר על המיניות המתעוררת בהם בגיל ההתבגרות. דווקא האנונימיות יכולה לבלבל אותנו, כיוון שפעמים רבות אין לנו באמת מושג אם הדברים הנאמרים בנחרצות שכזאת אכן מתאימים גם לנו.

הכלי השני מציע לנו לקחת נשימה עמוקה, לקרוא את המדריך כולו, לבחון עם עצמנו איזה מהכלים המוצעים כבר ניסינו בעבר בלי הצלחה, ולפי זה להחליט מה כדאי לנו לעשות כעת. אנו מציעים לא להיסחף אחרי כל רעיון שנראה יפה, אלא לנסות למצוא את הרעיון שמתאים לנו.

המדריך בנוי מן הקל אל הכבד, ולכן הגישה הנכונה תהיה להתחיל מהכלים הראשונים (במקרה שעדיין לא ניסינו אותם בעצמנו בעבר), ובמקרה הצורך להתקדם הלאה.

הכלי השני הוא הצעה שאינה מסתיימת כאשר עוברים לכלים הבאים, כיוון שבכל שלב בתהליך, עלינו לבדוק עם עצמנו היכן אנו עומדים, מה הבעיה שלנו, אילו כלים מוצעים עבורנו, ואיזה מהם הוא הראוי לשימוש כעת.