לא לחינם נאמר "דע את האוייב". חשוב שנבין למה אנחנו נמשכים לפורנו, למה כל כך קשה להפסיק, מה קורה במוח שלנו כאשר בהתקף של תאווה, ומה התחדש בשנים האחרונות.
אם בעבר הלא רחוק אדם היה צריך ללכת לחנות כדי לקנות מגזין פורנו, להסתכן שמישהו יראה אותו, לחשוב איפה לקרוא בו ואיפה להחביא אותו, היום אדם יכול להוציא את הסמאטרפון או לגשת למחשב, ובתוך רגע הוא יכול להתחיל לצפות בפורנו באנונימיות גמורה ובחינם.
זה מה שעומד בבסיס של הרצון שלנו לחזור לצפייה בפורנו ולאוננות: בפעם הראשונה שצפינו בפורנו, המוח שלנו הוצף בחומר כימי שנקרא דופמין והרגשנו הרגשה של "היי" שגרמה לנו תחושה מאוד נעימה. מהר מאוד קישרנו בין הצפייה בפורנו לבין התחושה הזאת.
גם אם נוצרו אצלנו במוח מעגלים שגורמים לנו כעת להגיב כמעט בצורה אוטומטית בצורה של משיכה חזקה מאוד לצפייה בפורנו, אפשר להחליף אותם במעגלים אחרים, בריאים יותר, ואפשר אפילו למחוק אותם כך שהם לא יפריעו לנו יותר.
אחרי שאדם מתחיל לצפות בפורנו, הוא מגלה שבנוסף להרגשה הטובה שזה גורם לו, הצפייה גם יכולה לעזור לו לברוח מהרגשות ותחושות שליליות ולא נעימות. בפעם הבאה שהוא ירגיש רע, הוא יברח שוב אל הצפייה בפורנו כי היא הפכה להיות מחזק שלילי כל כך טוב.
כאשר אדם רוצה לצפות בפורנו, המהירות היא מרכיב חשוב בכך שהוא פונה אליו דווקא כיון שהוא גם זמין מאוד וגם ההשפעה שלו על מצב הרוח ועל המוח היא מהירה ביותר. בצפייה בפורנו התהליך מהיר מאוד והוא לוקח שניות בודדות של כניסה לאתר פורנו והתחלת הצפייה.
הפורנו לא רק מעוות את הדרך בה אנחנו מסתכלים ומתייחסים לנשים וליחסי מין, אלא גם מעוות את הדרך בה אנחנו צורכים פורנו! אנחנו מתחילים ברמה נמוכה, אבל זה מושך אותנו עוד ועוד כלפי מטה, למחוזות יותר ויותר נמוכים שלא היינו מאמינים על עצמנו שנימשך אליהם.
רבים מתארים שההרגשה לאחר נפילה היא בדרך כלל קשה מאוד. האדם חווה כישלון אישי, אבל מעבר לזה מתלווים לנפילה רגשות נוספים שגם הם מאוד לא נעימים ובראשם אשמה עמוקה, בושה פנימית, וגם פחד ובעיקר בדידות.
נכון שהפורנו גורם לתחושה טובה, ונכון גם שהוא עוזר לברוח מהרגשה רעה, אבל הרי אחרי הנפילה הוא גורם להרגיש כל כך רע, אז למה אדם ימשיך לצפות אם הרווח המידי הוא קטן, וההפסד בהמשך הוא גדול?
עולם הפורנו מציג לנו תמונה מסוימת על איך נשים נראות, איך מקיימים יחסים, מי נהנה ממה ומתי, אבל התמונה הזאת לא ריאלית, היא מעוות לחלוטין. מדובר בשחקנים ושחקניות שמציגים לפי מה שאומרים להם להציג, והכל נערך במחשב כך שנקבל את התמונה שאותה המפיקים רוצים שנראה.