אתמול היה לי יום קצת אפרורי שגרם לי לחשוב מה הייתי עושה פעם בימים כאלו... בלי צורך להרחיב בנושא ההמשך ידוע.
אחרי שדיברתי עם הספונסר שלי על זה, הוא אמר שבמציאות אמיתית יש ימים כאלו וזה ממש נורמאלי וצריך לדעת לחיות עם זה. ואז הבנתי שזה משהו חדש שאני צריך לקבל ובשביל זה בדיוק יש תוכנית עם פעולות פשוטות שצריך לבצע.
בדיוק בגלל זה אני לומד להתרכז רק בהיום בלבד ולהתרכז רק בהווה ולעשות פעולות כמו אסירות תודה, יומן יומי , שיפור ותיקון של פיגמי אופי שמצריכים פעולות יום יומיות שמשנות לאט לאט את דפוסי ההתנהגות שהתאווה הטמיעה בתוכי.
בבוקר שקמתי התעוררתי עם פחד שהיום זה יהיה היום האחרון שלי ברצף של נקיות, אבל אז חשבתי מה משאיר והשאיר אותי נקי אתמול ושבוע שעבר (חוץ מאלוקים כמובן)? פעולות או יותר נכון התמדה של פעולות פשוטות אבל גאוניות, שאני עושה אותם אני בעצם יוצא מעצמי והמחשבה על התאווה והרצון להשתמש.
התאווה בראש ובראשונה היא בראש לפני הכול, שמה הכול מתחיל ושמה השינוי חייב להתחולל בעזרת פעולות חיצוניות בהתחלה אבל פנימיות בתוכן ובכוונה. כשאני עושה חיבור עם חבר כול יום ומשתף אני בעצם משנה משהו בראש שלי ובמחשבה. כשאני מנהל יומן יומי אני בעצם אומר לתאווה שאני עסוק מידי להתעסק איתה והיא לא במרכז חיי היום.