פעם קניתי לחבר ספר שנקרא "הדרך הקלה להפסיק לעשן" בתוכן העניינים מופיע פרק 21 "היתרונות של להיות מעשן", הייתי מופתע והרגשתי צורך לדפדף לפרק 21 ובו היתה כותרת "היתרונות של להיות מעשן" ומתחתיה דף ריק.

עד כאן כל מה שהרווחתי במשך 20 שנה של התמכרות לתאוה שאין בה כלום חוץ מריק שמשאיר אותך עם הרגשת אפסיות מול עצמך ועם הרגשה של בגידה מול אשתך (במקרה שאתה נשוי).

אבל אני כאן כדי להוציא אל המודע את החסרונות ואת ההפסדים שלי וכמובן לא במטרה לייסר את עצמי ולצלוף בעצמי עד כמה אני לא שווה, אלא כדי לרומם את עצמי שביום התשיעי להיותי נקי במכוון ובמודע, אני מצליח להיות פעיל בתכנית ונמצא על הכביש הראשי בדרך החוצה.

ראשית בהיותי מכור הפסדתי את הטהרה הפשוטה של יוסף הצדיק (כמשל) של אדם ששומר את אונו למטרה שעבורה הוא מיועד. לא זכיתי.

קצת קשה לי להזכר איך הרגשתי בגיל 14 ו15 מבחינת ההתמכרות אבל ברור לי שלמדתי פחות טוב בגלל זה והפסדתי שנים של עליה רוחנית. מי יודע איך הייתי נראה היום אילולי. ולא שאני לא טוב, אני מצוין ומעריך את עצמי מאד, אבל תמיד שואפים ליותר.

אני אסיר תודה לחבר ותיק שיצר איתי קשר, ואחרי השיחה איתו הבנתי באיזה בוץ אני נמצא. אני מאד רציתי לשתף את אשתי במהלך החדש והוא שיקף לי את הצורה של הסיפור שלי עבור אשתי שלא יודעת מכלום ולא חולמת על סיפור כזה, איזו טראומה היא עלולה לקבל. ואז הבנתי שאני מחזיק בתוכי סיפור בן 20 שנה שמעולם לא סיפרתי לאשתי והוא כמו חומר נפץ.

הפסדתי את השלמות של קשר זוגי. אני נשוי לאשה מקסימה ויש ביננו הדדיות וזוגיות מיוחדת, הכל גלוי וידוע באהבה ורעות אמיתית. חוץ מהסוד שלי והוא הרס לי את הטוהר של הקשר שלי עם אשתי. שקיפות צריכה להיות במאה אחוז ואם היא לא כזו היא לא שקיפות, כי אם אין אמונה אבסולוטית בפרטנר שלך אתה מתחיל לחשוב ולפחד מה אגלה מחר...

בא לי לבכות כשאני כותב את זה, אני משוכנע שעוד יבואו דמעות לטהר את הלכלוך הזה, אבל אני מתפלל מייחל ומאחל לעצמי שכאשר יגיע הזמן לשתף ואשתי תיפול מהכסא לשמע הסיפור - נצליח לקום ביחד ולטהר את הקשר שלנו למאה אחוז אמיתי.

ברור שיש עוד נקודות רבות של הפסד וחסרון אבל אני מאמין שהעיסוק בשאלה הזו יעורר את המוח להצביע על דברים נוספים.

אוהב את כולם נעזר בלי סוף בכל חבר וחבר ומקווה לעזור למי שאני יכול.