לאחר שנים של מאבקים ביצר, בשעה שהיצר מוביל ביתרון עצום, לא מעט ניצחונות בנקודות ובעיקר נוקאאוטים, סוף-סוף פניתי לעזרתו יתברך והבנתי ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו!".
נזכרתי בבדיחה ידועה שמסכמת את השינוי הגדול שעברתי:
יום אחד טייל השועל ביער ופגש ארנב היושב בפתח המערה ועוסק בכתיבה נמרצת. שאל השועל את הארנב: "מה אתה כותב"? ענה לו הארנב: "אני כותב עבודת תזה, במסגרת לימודי הדוקטורט". שאל השועל:"מה נושא התזה?" השיב הארנב: "ארנבים טורפים שועלים". פרץ השועל בצחוק פרוע ואמר לארנב: "זוהי תזה שטותית".
אמר הארנב לשועל: "בוא, היכנס עימי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה". נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות. לאחר כשתי דקות יצא הארנב את המערה, ניגב את שארית הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
לאחר זמן קצר הופיע הזאב ופנה לארנב: "ארנב, מה זה אתה כותב?" ענה לו הארנב: "אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט". שאל הזאב: "מה נושא התזה?" השיב הארנב: "ארנבים טורפים זאבים". הזאב התגלגל מצחוק ואמר לארנב: "התזה שלך מגוחכת".
אמר הארנב לזאב: "בוא, היכנס עמי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה" נכנסו השניים למערה ושוב החלו להישמע קולות מאבק וריסוק עצמות. לאחר מספר דקות יצא הארנב את המערה כשהוא מנגב את שאריות הדם שעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.
עד הערב הלכו הנמר והדוב בדרכם האחרונה של השועל והזאב והארנב שוב ושוב ניגב את הדם מעל שפמו.
הנשר, שריחף לו כל אותן שעות מעל קרחת היער וסקרנותו גברה מרגע לרגע, נחת סמוך לארנב ושאל אותו: "ארנב מה הסיפור שלך?" ענה לו הארנב: "בוא הכנס למערה ותראה" נכנסו השניים למערה ושם הצביע הארנב על אריה ענק, עייף אך מרוצה. "זה המאסטר שלי" אמר הארנב והוסיף: "לא חשוב מה היא התזה, חשוב מי המאסטר".
*
זהו, לא חשוב מול מי או מה אתה מתמודד, אבל אפילו אם היצר בא, שלח אותו למאסטר, לרבש"ע, בטוח שהוא יטפל בו טוב ממני.
בינתיים, בעזרת המאסטר הגדול ובעזרתכם חברים יקרים, בחסד גמור, לא מובן מאליו בכלל ולא בכוחי, נקי 23 ימים.