הרב שלמה אבינר,

שאלה:

אני מרגיש שאני "לוּזֶר", I'm a loser, אני לא האדם שהייתי רוצה להיות. אני מסכן. אני לא מסתדר עם אשתי, אני לא נהנה בעבודה ועתה אפילו פטרו אותי, הרכב שלי יצא מכלל שימוש, ואני מעוצבן מהצב המדיני בארץ. אין ערך לחיי. יש בתורה פתרון לזה?

תשובה:

בשביל זה, אין צורך בתורה, די בבינה טבעית ובמוסר טבעי מה שנקרא דרך ארץ קדמה לתורה. יש בעולם פילוסופיה שכבר לפני אלפיים שנה נתנה לנו הדרכה בנדון: הסטואה או הסטואיסיזם, כדי לספק לאדם אושר, לבטל דיכאון וחרדה, לקבל החלטות יותר טובות ולהגיב בפחות בחומרה לבעיות החיים.

הסטואה מתחלקת לארבעה עקרונות.

א. עקרון ראשון, מטרת החיים היא להיות אדם יותר טוב, עם מידות יותר טובות, מידות טובות בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו, מידות טובות של אומץ וגבורה, של צדק כלפי הזולת, של איפוק מול הנאות החיים, לא לקחת מהם יותר מדי ולא פחות מדי אלא דרך האמצע. וכמובן אין זה דבר שאפשר להגיע אליו בדליגה, אלא לאט בהדרגה ובעבודה יום-יומית של עילוי תמידי.

ב. עקרון שני. דכוטומית השליטה, כלומר חלוקת החלטות החיים לשנים. כל אירוע בחיים שייך לאחת משתי אפשרויות: אירוע שיש לי שליטה ואירוע שאין לי שום שליטה. מה שיש לי שליטה אשנה לטובה. מה שאין לי שליטה אקבל כמו שהוא מתוך שקט נפשי. למשל, על החלטת הממשלה אין לי השפעה, אז אקבל אותה כמו שהיא, מתוך שוויון נפש. או למשל אם יש מזג אוויר גרוע, אם אתבכיין או אפחד, לא יתשנה מאומה. בסיכום לכל בעיה בחיים יש רק שתי פתרונות. אם יש לי שליטה, אז עליי לשנות את המצב, ואם לא אין לי כלל לדאוג ולהתעסק בזה. כמובן, להבחין בין שני אלה, לא יהיה קל בהתחלה, אבל בהדרגה אפשר להגיע לזה. כולם מכירים את תפילת השלווה: "אלי, תן בי את השלווה, לקבל הדברים שאין בכחי לשנותם, את האומץ, לשנות את אשר ביכולתי, ואת התבונה להבדיל ביניהם". חיבר אותה כומר אמריקאי בשם ריינהולד ניבור Reinhold Niebuhr, אך הוא ממש מתאים לסטואה. וכבר כתב רבי שלמה אבן גבירול: "ראש השכל, ההכרה בין ההוה והנמנע, והנחמה במה שאינו ביכולת" (מבחר פנינים שער יז).

ג. עקרון שלישי. תפיסתנו את העובדות שונה מן העובדות. אותו מצב יכול לגרום שתי תגובות נפשיות שונות אצל בני אדם שונים, הכל תלוי איך מתייחסים למה שקורה. למשל, כשלון יכול לגרום ייאוש או רצון להשתפר. אם פטרו אותך מן העבודה, אתה יכול להרגיש זאת כסוף העולם, להתלונן מול כל הסובבים אותך, להאשים את המעביד ואת הממשלה, ולהישאר מובטל, או לראות את פטוריך כדבר שקורה בעולם ואין ביכולתך לשנותו, ולכן לגשת מיד לחיפוש עבודה אחרת, שבודאי תמצא, כי מאמץ תמיד מביא פרי. אתה לא תמיד יכול לבחור את מאורעות חייך, אך אתה תמיד יכול לבחור מה תגובתך.

ד. עקרון רביעי. אושרו של האדם אינו תלוי בסיבות חיצוניות. עקרון זה נובע מעקרון השלישי. כיון שאני בוחר בתגובה שלי, אני יכול תמיד לחיות מאושר, יקרה אשר יקרה. הפילוסוף הסטואי אפיקטטוס אמר:

"חולה ובכל זאת מאושר
בסכנה ובכל זאת מאושר
גוסס ובכל זאת מאושר
בגלות ובכל זאת מאשור
דחוי ובכל זאת מאושר".

והוא היה במקום מתאים כדי לדבר על אושר בתנאים קשים, כיון שהיה עבד לאדון אכזרי, שגם שבר לו את הרגל ועקב זה הוא צלע כל חייו.

אושרך רק תלוי בך, ולשם כך עליך לעבוד על עצמך. כי פעמים רבות אדם תולה את אושרו בסיבות חיצוניות: אשתו, עבודתו או רכבו. לכן, כאשר יש שם קשיים, הוא שוקע בדכאון. לא כן, אושרך אינו תולי אלא בך. אם תחליט להיות מאושר, תהיה מאושר.

אם תרצה קרא ה"רעיונות" של מרקוס אורלוס, את "מורה דרך למוסר" של אפיקטטוס או את ה"מכתבים ללוקיליוס" של סנקה. אבל אין צורך, אצלנו יש יותר טוב לאין ערוך, כגון מסילת ישרים, או אורחות צדיקים.

יש פילוסופים שכותבים באופן מסובך וקשה להבין מה הם רוצים בדיוק, ולפעמים יש ספק אם הם באמת אמרו משהו, אבל הסטואים גם דברו פשוט ומובן, ושימושי לחיי יום יום.

זה הכלל: תפסיק לנסות לשנות כל הזמן את העולם החיצוני, אלא התרכז בשינוי מה שיש בידך לשנות, וזהו אתה בעצמך. אם שטפון מאיים להרוס ביתך, - או שתחזק אותו, או שתעבור למקום אחר. אך את השטפון לא תוכל לעצור.

אל תתבכיין כל הזמן: אשתי לא מבינה אותי, הוריי הזניחו אותי, הפרנסה לא מספיקה לי, האנשים ברחוב קרים עלי, הממשלה היא אסון עולמי. אלא חשוב מה אתה יכול לעשות כדי לשנות את המצב. תמיד יותר קל להפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים ולדרוש מהם שהם ישתנו. אלא בדוק היטב מה תלוי בך ומה לא תלוי בך. ומה שלא תלוי בך, אל תייחס לו חשיבות, התייחס אליו כאילו אינו קיים.

יחסיך עם אשתך קשיים?! אז תתגרש! או יותר טוב, למד את עצמך לקבל אותה כמו שהיא, וכן עבוד על עצמך כדי לשפר קשריך איתה, ותפסיק לחכות שהיא תשתנה.

אתה לא מרוויח מספיק?! עבור לעבודה אחרת! או הישאר והוסיף עוד עבודה, או צמצם הוצאותיך. אינך אוהב את עבודתך?! עזוב ובחר עבודת אחרת! או הישאר ולמד להעריך אותה בלי להתלונן.

אגב, אין זה זהה למה שנקרא חשיבה חיובית, שטוענת הכל בסדר, הכל הוא הכי טוב בכי טוב בעולמות: יחסיי עם אשתי נפלאים ואין צורך לשנות דבר. הסטואי אמר: יש לי בעיות עם אשתי, היא עצבנית וקשה, אך כיון שאין לי שליטה על זה, אראה במה אני אוכל להשתנות כדי לשפר יחסינו. הוא לא מתעלם מן הבעיה אלא ניגש אליה באומץ ואחריות. מה שתלוי בי, אפעל, ומה שלא תלוי בי, אקבל כמו שהוא.

אגב,היו סטואים כופרים, אבל היו גם סטואים שהאמינו באלהים, וחשבו שהוא נשמת העולם, לכן כל מה שקורה לנו שייך לו, ולכן ודאי יש להיות מאושר. זה כבר רעיון עליון, אבל כמובן גם בזה יש הרבה יותר טוב אצלנו, כגון חובות הלבבות, שער הבטחון.