חבר חדש שאל בפורום:

שלום כולם. חדש כאן למדי, ופעם ראשונה שאני כותב בעצמי, פשוט כי קשה. אני רווק, 22. חייל בצה"ל לקראת שחרור בעז"ה. התחלתי לצפות בסרטונים מיניים (יוטיוב וכו׳, בעיקר) ולקרוא סיפורים אירוטיים בגיל מוקדם למדי, אולי 10 או 11. אוננות הגיעה ברגע שהגוף הגיע לשלב הזה. קצת יותר מאוחר הגיע גם פורנו ממש, ובשנים האחרונות - צ׳אטים מיניים.

בחודשים האחרונים, בעיקר בעקבות טיפול תרופתי ופסיכולוגי נגד דיכאון שהתחיל ב"ה להניב פירות, וגם בעקבות דעיכה מסוימת (לא מלאה, בכלל לא) בחשק המיני בעקבות התרופה - קיבלתי את ההחלטה לרכב על הגל ולנסות להפסיק.

למה? הסיבה העיקרית, שהכי משמעותית לי, היא בשביל האישה שלי, תהיה מי שתהיה, שמחכה שנהיה כבר יחד. אני רוצה להיות שלה, באמת שלה, בגוף, בלב, בעיניים, במחשבה, בהכל. ועוד החלטתי להפסיק מתוך מתן אמון, לפחות ניסיון לאמון, בתורה, באנשי התורה, בספרים הקדושים. להיות מובל אחריהם. וסיבה שנוגעת לפורנו בלבד - רוצה להפסיק לתת לו לדפוק לי את המוח ולספר לי שקרים על מה זה אישה, מה זה גבר ומה אמור ללכת ביניהם. וגם עניין הנאמנות להלכה הוא סיבה.

למה לא? לא בחרתי לנסות להפסיק כי אני מרגיש שזה הורס לי את החיים. כשאני קורא באתר על ההתמכרות שמשתלטת על הכל, שפוגמת בהנאות היום יום, במצב הרוח, כל זה - אני זע באי נוחות בכיסא, כי מה לעשות, אני לא מצליח באמת להזדהות. לא מרגיש ככה. אני רווק, ואני לא בוגד באף אחת קונקרטית, וזה נעים לי. פורנו אולי לא, זה באמת מרגיש דפוק, אבל לאונן, לקרוא סיפורים, לדמיין לבד או עם פרטנרית וירטואלית - זה כמו גלידה וניל בסוף יום ארוך.

יש עניין של מינונים, כמובן, ובאמת יש תקופות של דיכאון בהן הדברים האלה הם בריחה, ורק מזינים את הרע. כמו שגלידה יכולה להיות. אבל כשזה לא ככה, מצטער, אני פשוט לא מצליח להרגיש שזה עושה לי רע.

עכשיו אני נקי כבר כמעט חודש. עם מעידות. והדיסוננס הזה קשה לי. אני מתגעגע לנעים הזה, לעונג, להפגת הבדידות שיש בשיחה אירוטית אנושית ומכבדת. והרי אפילו כשכל אלה ישנם קשה להיות רווק, קשה בלי מגע וחום וחיבור וסיפוק, אז איך בלי כבשת הרש הזו?

אני מאמין בדרך שבחרתי. אבל זה קשה כל כך. כי אני לא מרגיש שיש הקלה ומתיקות לצפות לה עם ההתקדמות במאבק, למרות שכאמור אני כבר כמעט חודש בלי, ואני לא חושב שמאז גיל 12 נמנעתי לכל כך הרבה זמן. כל סיפורי הגמילה שבאתר, ותיאורי השיפור הגדול שחל בחיים בעקבות ההימנעות, לא מדברים אלי. אין עוגן, חוץ מהמחשבה עליה שהכל בשבילה, והיא רחוקה כל כך. רק ה׳ יודע כמה.

קשה לי, חסר לי, ואני חסר אונים מול זה. אז אני כותב לכם כאן, לשאר הנלחמים. אולי מישהו יצליח לומר כמה מילים שישפכו אור.

ואולי לא, וגם זה בסדר. אפשי ואפשי אבל מה אעשה וריבונו של עולם גזר עלי.

החבר 'פנימה' עונה:

שלום אח יקר וברוך הבא

קודם כל מצדיע לך, תרתי משמע, כי אני בתור רווק לא עשיתי מעשה כמו שעשית כשכתבת פה את ליבך, והמשכתי להתברבר עם עצמי עמוק בתאווה. אז רציתי לומר לך כל הכבוד על עצם הרצון והכתיבה הראשונה פה.

אנסה לכתוב מלב של אח אוהב, בעיקר לעצמי, ואם תרגיש שזה מדבר אליך מה טוב ואם לא לא נורא אתפלל להועיל לפחות לעצמי.

1. בשבילי תאווה לא הייתה רק הגלידה בסוף היום, היא ליוותה אותי כל היום בציפייה וכמיהה לגלידה ה-ע-נ-ק-י-ת שתגיע בסוף ותמיד תאכזב כי בסוף לא נהניתי בכלל כמו שציפיתי.

2. שמתי לב שהשימוש שלי עם התאווה הולך ומתעצם עם השנים, הייתי בתהליך פרוגרסיבי איתה, מאוננות 'לשמה' זה הגיע אצלי עד לצפיה בפורנו שהלך ונהיה יותר ויותר אגרסיבי וקשה, ושמעתי בהחלמה אנשים שהעידו על עצמם שהם אוננו לבד עשרים שנה, ואז בשנה אחת הם חצו את כל הקוים שלא העיזו לחלום שהם מסוגלים לחצות. אני בטוח שלא כל אחד שמאונן ואפי' רואה פורנו יגיע בהכרח לזונות, אבל כדאי לדעתי ללמוד מניסיון של אחרים ולעצור כמה שניתן יותר מוקדם.

3. הזוגיות עם אשתי חשובה לי מאד, מאד, אבל עוד לא נולדה האשה שתצליח לספק לי בתוך המערכת הזוגית את מה שחיפשתי בתאווה. אני חייב לזכור שאני מעוניין להחלים בשביל עצמי, בשביל לחיות חיים יותר משוחררים ושמחים עם עצמי ועם בוראי האוהב שאינני מרגיש אותו כלל כשאני מונח ראשי וליבי בתאווה.

4. אפשר לשחק באש התאווה, וזה אפילו יכול להיות כיף גדול אני זוכר עדיין את דפיקות הלב וההתרגשות שליוו את הכמיהה שלי אליה, אבל עלי תמיד לזכור שאין לי שליטה עליה ואני יכול להיכוות ממנה כל רגע. ולפעמים באופן חסר תקנה.

5. בשבילי עולם בלי פורנו ואוננות = עולם עם פחות סבל, עולם יותר שמח, עולם עם אנרגיות ליצור דברים מועילים לעצמי ולאחרים, עולם עם פחות רגשות אשמה, עולם יותר אופטימי ושמח, ובכלל עולם שאני יכול להרגיש ולהאמין לאסף שאמר במזמור בתהילים עג: "ואני קרבת אלוקים לי טוב". ולעיתים אפי' לחוש אותו קרוב אלי. לפעמים.

מתפלל שה' ישלח לך ולכולנו עזרה והכוונה מה עלינו לעשות על מנת שנוכך להתקרב אליו עוד טיפה. רק להיום.

בהצלחה רבה אחינו היקר.

אוהבים אותך.