בוקר טוב וחנוכה שמח
לא יודע אם זה נכון או לא, ואם מעוניין לאף אחד, אבל היה לי תחושה אתמול אצל הנרות חנוכה, והיה אצלי כמו אור הנרות שהאיר לי את הלב.
כמה פעמים האדם רואה את חסרונותיו כשלונותיו, ומרגיש עצמו כמו חולה הצריך לרפואה, אם הוא בעניין התמודדות שלנו שנראה שזהו כמו חולי, ואין באפשרותו להתמודד בזה לבד, רק צריך לעשות משהו בשביל זה, משהו שישנה את מהותי כדי שאוכל להתמודד עם זה בעזרת השם.
אבל אתמול אור הנרות הבהיר לי נקודה חשובה עד למאוד, חולי זהו דבר שאני לא רוצה, אני רוצה להיות בריא, ואם יש לאדם חולי אז הולך לרופא כדי להתרפאות מהחולי, אבל מי שיש לו מחלה ר”ל הולך לרופא ומקבל תרופות ומתרפא, וחוזר להיות אותו האדם שהיה לפני החולי.
לא כן אצל ההתמודדות שלנו, אני לא רוצה לקבל תרופה כדי שאוכל לחזור לחיים שהיה לי מקודם, כי עיקר החיים היה חסר לי, חייתי חיים חסר לב, חיים בלי קשר להשם, וההתמודדויות האלו הביאו אותי לחיים טובים ומאושרים, חיים עם קשר אמיתי להשם יתברך, חיים עם קשר אמיתי לאשתי והילדים הנחמדים שלי, וחיים עם קשר אמיתי לעצמי, להרגשים שלי, למחשבות שלי.
ולכן אבא ימי חנוכה הם ימי הודאה, אני מודה להשם יתברך על כל ההתמודדויות שנתת לנו, לזכות עי”ז לחיים טובים ומאושרים