ברוכים הבאים, אורח

שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום.
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. 1533 צפיות

בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 10 שנים, 11 חודשים #40952

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
דורון המתוק, אני מבין את הבלבול שלך, בוא ננסה לעשות קצת סדר. כח הרצון שלי לא היה פקטור עוד הרבה לפני שידעתי לספור עד שתיים עשרה, שלא לדבר על כך שלא ידעתי יש דבר כזה צעדים. עוד דבר שלא ידעתי הוא מהי רמת האפקיטביות של הרצון שלי, חשבתי שיש לי כח ושאני פשוט לא רוצה מספיק. כשכבר רציתי, כשניסיתי לעשות ה-כ-ל ועדיין לא הצלחתי, כולל פניה לגורמים מוסמכים כבר הייתי מסוכסך קשות עם הכח העליון שלי.

היו לי אליו טענות רבות, מההתמודדות עם משהו שהרגשתי שגדול עלי,  שם אותי בתוך משפחה לא מתאימה שלח אלי רוע טהור שהתקיף אותי, והיו לי המון מקורות יהודיים לזה שהוא פשוט דפק אותי, היה גם שלב שאמרתי לו אם כבר אז כבר, ועשיתי בדווקא כל מיני דברים, יסורי המצפון היו כאלה גדולים שלא נותרה לי ברירה אלא להרגיע את עצמי עוד וחוזר חלילה. השתכנעתי שרשע כמוני חייב להיסקל, או לחלופין להיזרק לנצח בכף הקלע של 'המתים המהלכים'.

כך באתי ל 12 הצעדים.

ואז באו ואמרו לי, שמע אתה לא רע, אתה חולה, הסיבה שאתה חוזר לשם פעם אחר פעם היא כי אינך יכול לבד, לא רציתי לוותר על התאווה, וגם לא ויתרתי עלי בשלל צורותיה. ויתרתי רק על דבר אחד, 'קשר אסור', למשך שלושים יום. אמרו לי  - הרצון שלך לא מספיק אבל הוא חשוב, תפגין נכונות ואל תיצור קשר עם אותה אישה. כך עשיתי, בשיניים, עם בכי, קריזות, קללות ועוד שאר ירקות. וזה פינה מקום לכח העליון.

זו מחלה של אגו. קצת קשה לעבור על כל השימושים שלי כאן אבל בצורה כללית, כיום ממרחק קצת יותר גדול, אני יכול לומר בוודאות שהיו צמתים של עזרה שפיספסתי בגלל האגו שלי. גם את הרכבת הזו עמדתי לפספס, ויותר מפעם אחת, ולא, זה לא בכח שלי. אני לא מצליח להימנע מנפילות. פעם אחר פעם משהו גדול ממני עושה את זה בשבילי. אני לא נופל, לא בגללי. מישהו מחזיק אותי. אני לא יודע למה לי ולא לאחרים, אני מכיר אנשים שבאמת רוצים, וזה לא הולך להם. זה הרי מה שאני כותב בפוסט הזה, אני באמת לא יודע.

תגיד אתה, הרי ראית את המשפחה שלי, שיחקת עם הילדים שלי, אתה מאמין לי כשאני אומר לך שהייתי מוכן לזרוק הכל בשביל כלום?  בשביל אישה שכיום אני לא מבין מה מצאתי בה ובקושי זוכר איך היא נראית? הטירוף חגג. ואת הטירוף הזה אני לא יכולתי לעצור. גם היום כשהטירוף יחזור, לי אין כח מולו. כי זה מהות הטירוף.  לא יכולתי לוותר עליו. מישהו נתן לי כח.  זו האמת. מאוד רוצה בשבילך, באמת.  אני יכול לעצור את הטירוף שלך? לא. ישנו אחד ולו מלוא הכח.

אוהב. מאוד.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 10 שנים, 11 חודשים #40967

  • חסר אונים
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אבאל'ה, אני אסיר תודה!
  • הודעות: 2404
תודה.
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום,
לב מבין ואוזן שומעת,
הן על כפיך נשאתני הלום".

בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 10 שנים, 11 חודשים #41125

  • מתנת-הנקיון
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אל תתן לעבר שלך להרוס את עתידך.
  • הודעות: 2033
תודה אסירות.

עכשיו (שמונה) אני כן יודע! אני מבין למה לאחרים (אצלי) זה לא עבד ולך כן.

הגעת לכאן בתור "מוצא אחרון". רגע לפני כף-הקלע. (או, כפי שאתה אוהב לכנות בחתימתך, "הגהינום הפרטי") כשהבנת שכלום לא עבד. כשהסתכסכת עם ה"כח העליון". כשהיית אכול יסורי-מצפון. או, כלשון התוכנית, "הקרקעית האישית שלך"  וכשהבנת שאתה מוכן לזרוק הכל בשביל כלום הבנת שהגעת לסוף הדרך. זה לא "אין כניסה" - זה "דרך ללא מוצא". ואז היית מוכן לנסות. לנסות לוותר. במקום הכי כואב. ולהמנע בכל מחיר למשך חודש אחד. שהפך פתאום לשנים, לשלושה, לששה חודשים, ולשמונה שנים.

פלא שאדם שראשו היה מסומם מאלכוהול במשך רבות בשנים שחש את טעמו המתוק של 30 ימי נקיון שלא ימשך לשם כמו פרפר אל האור?!
משתדל לזכור:
שהנקיון הוא מתנה
שלא מקבלים אותה בחינם
שדרושה עבודה רצינית עקבית וממושכת לזכות בה
שהיא מגיעה ללא חומר משמר
שצריך להמשיך בעבודה ע"מ לשמרה
"שיהא עסק זה לי לרפואה שלימה"
זכני, אלוקי, ל"מתנת-הנקיון"
נקי ברחמיו המרובים, לא בכחי, מאז יום ה לפרשת לך לך ו' מרחשוון ה'תשע"ד 10 אוקטובר 2013
נערך לאחרונה: לפני 10 שנים, 11 חודשים על ידי .

בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 10 שנים, 11 חודשים #41159

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
יש לך זוית ראיה מעניינת, אציע אחת נוספת  -  הפלא הוא הרבה יותר גדול, הרי הסבירות גבוהה היא שהנזק למוח ולאישיות חמור הרבה יותר עם כמויות כאלו של 'אלכוהול' למשך כל כך הרבה זמן.. 'ופרפר' שהתרגל תמיד להיצמד אל אור מסוג אחד וזה עתה נודע לו שיש דבר שבאמת נקרא אור, יקבל פתאום יש מאין בינה להבדיל בין חושך לאור?!

אני באמת לא יודע ולא מבין. ישנו אחד ולו מלוא הכח. זהו.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 10 שנים, 11 חודשים #41170

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
אסירותודה חבר יקר, המפגש אתך, בעל פה ובכתב, מסייע לי להיפגש עם אלוקים.
הנס, הפער בין איפה שהיית לאיפה שאתה היום. הכנות, הרוח שנושבת מבין דבריך (רוח של הספונסר, של התוכנית וכו', כמובן), מעניקה לי אוויר לנשימה, ועוזרת לי להתחבר לכוח העליון שלי, להאמין שאפשר, לפתוח צינורות שחשבתי שאין לי סיכוי לנקות אותם...
תודה על כך שאתה איתי בדרך, שמח בשמחתך,
ויותר ממה שכתבתי לפניך מובע כאן.
נתן במתנה
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 10 שנים, 6 חודשים #51852

אסירות היקר אתה מדהים.
אני כ"כ רוצה ג"כ לזכות לחיים כאלו.
אבל מצד שני כשאני קורא פה על כך שצריך לוותר על התאווה לכל ימי חיי, זה מפחיד אותי, התאווה שכיום כ"כ מספקת אותי יותר לא אוכל להשתמש בה?
ושאני לא יובן - לא מפחיד אותי לוותר על התאווה שמחוץ למסגרת הנישואין, אך אני מבין פה שצריך לוותר עליה לגמרי, גם ביחס לאשתי? אני לא יכול לדמיין את חיי בלי התאווה ביחס לאשתי.
וחוץ מזה הרי חז"ל אומרים שצריך להחזיק טובה לנשותינו שמצילות אותנו מן החטא, ואם אני לא יוכל גם ביחס אליה? אז מה יישאר לי?
משל לרופא שראה את המכה, ואמר: כמה המכה הזאת מכה רבה מאד!
אמר החולה: והלוא אשר הוכיתי מכה נחלה, לא היתה זאת כי אם לבעבור הגלות צדקת רפואתך ובעבור הראות את כוחך!
(מדרש תהילים מזמור נא)
אסיר תודה על נקיון - רק להיום - מכט טבת תשע"ד - 1/1/2014
נערך לאחרונה: לפני 10 שנים, 6 חודשים על ידי .

בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 10 שנים, 6 חודשים #51873

תודה רבה אסירות!
אתה כותב על הוויתור על 20 חודשי נקיות, אותי מדהים מה שקרה בהם, המטפל אומר לך להמשיך לאונן, ולדווח על זה?! איזה אומץ! איזו דרך חתחתים אל הקרקעית ממנה אפשר לצמוח!...
לעצמי אני מרגיש שהייתי בקרקעית ממנה מתחילים לצמוח לפני כ-9 שנים, הלכתי לפסיכולוג, שרק אחרי 7 שנים שלח אותי ל-SA...
לא הייתי אז (לפני שנתיים) בתחתית האישית מבחינת ביטויי ההתמכרות, הייתי בתחתית האישית מבחינת השקיעה בתאווה ברגל אחת, כאשר הרגל השניה מנסה להתרומם ממנה...

אני כולי תקווה שאצליח לזכור, לחיות את התחתיות אליהם הגעתי, בלי לעבור את זה שוב, בלי להיות סגור לבד בבית מלא סרטי תאווה במשך ימים על-גבי ימים... (מודה לד' אל האשה שנתן עימי, מודה לאשתי על שהיא עדיין איתי   )

תודה לך אסירות על התקווה,

תודה לכל החברים על העזרה לא לסגור דלת על העבר!

אוהב ותלוי בכם

קווה אל ד'
"ופשוט הוא שאפילו אם יפקח האדם על עצמו, אין בכחו לינצל אלולי הקדוש ברוך הוא עוזרו, כי היצר הרע תקיף מאד" (רמח"ל, מס"י פ"ב)
נערך לאחרונה: לפני 10 שנים, 6 חודשים על ידי .

בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 10 שנים, 6 חודשים #51896

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה חברים, אלוקים עשה עושה ויעשה זאת עבור כל אחד. אגב, אחת ההוכחות עבורי שהנני איש חולה היתה שעם אשתי היחסים הפיזיים היו מספקים, מאוד. ובכל זאת אני הייתי לא מסופק, אז למדתי שאשתי יכולה להציל אותי מהחטא, לא מהחולי...

ולהרוצה בתשובה, התאווה בבית היא משהו שלמכור לא טוב איתו. אתה מוזמן לקרוא  - כאן. וגם כאן.

בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: בעניין: שמונה, מי יודע? שמונה, אני (לא) יודע – כלום. לפני 1 שנה, 7 חודשים #144898

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 308 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2095

על הניסים... בימים ההם בזמן הזה...

התוכנית עובדת...

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.42 שניות

Are you sure?

כן