הרגל רע, כמו כל הרגל אחר, מתקיים בסביבה של נסיבות ושינויים שלרובם איננו מודעים, כיוון שאיננו שמים לב אליהם כלל. רובנו מעולם לא שמנו לב באילו מצבים אנחנו נופלים ולאילו שינויים קשורה הנפילה. פשוט הנחנו שאנחנו נופלים כיוון שאיננו עומדים בפיתוי, בזמן שלמעשה, אנחנו נופלים ממגוון רחב של סיבות שיכולות להיות קשורות למצבי הרוח שלנו, ללחצים שונים (עבודה, משפחה וכיו"ב), למקומות מסוימים, לפעילות מסוימת (צפייה באתר חדשות ספציפי) וכן הלאה.
בשלב זה, לא נעסוק בניסיון למפות את הטריגרים (המאיצים) שגורמים לנו ליפול, אלא בניסיון לשנות את התוצאות, על-ידי רכישת הרגלים חדשים.
בכלי זה, זיהוי הגל המתקרב והפיתוי בשלב מוקדם יהיה קריטי להצלחה, כיוון שאם נמתין זמן ארוך מדי ונתחיל בשימוש בתאווה, יהיה זה קשה עד בלתי אפשרי להפסיק. לכן, ברגע שאנו מרגישים את הסימן הראשון לכך שהנפילה הקרובה מתקרבת – זה הזמן לפעולה מיידית; לא פעולה של בריחה והדחקת הפיתוי, אלא פעולה אחרת שתחליף את ההרגל לשימוש בתאווה.
כעת איננו מתמודדים עם התאווה, איננו מנסים להכריח את עצמנו שלא ליפול, וכל מה שאנו נדרשים הוא לעשות פעולה קבועה מראש, שאותה אנו מכריחים את עצמנו לבצע בכל מחיר.
כך זה עובד: נניח שההרגל החדש אותו אנו מנסים לרכוש הוא ריצה של עשר דקות, במקום השימוש בתאווה והנפילה. בפעם הבאה שאנו מרגישים את הגל מתקרב, אנחנו חייבים לצאת לריצה הזאת, גם אם לאחר מכן נשתמש בתאווה וניפול. אנחנו לא מתחייבים שלא ליפול, אבל אנו מתחייבים שלא ליפול לפני שנרוץ לפרק הזמן הקצוב. (כמובן, אפשר להחליף את הריצה בכל פעולה אחרת: מקלחת קרה, לימוד דף גמרא או שיחת טלפון לחבר מבין, שנוכל לספר לו מה עובר עלינו).
באופן זה, ההתמודדות שלנו עם התאווה קלה בהרבה, כיוון שאיננו מנסים להימנע מהנפילה אלא רק לדחות אותה עד לאחר עשיית הפעולה הבריאה. קל לנו בהרבה לשכנע את עצמנו שלאחר מכן – אם עדיין נרגיש את הפיתוי באותה עוצמה – נרשה לעצמנו ליפול, אך כדאי שקודם לכן ננסה משהו אחר.
פעמים רבות, לאחר שדחינו את התאווה ועשינו פעולה אחרת, הפיתוי נחלש ואנו זוכים בשחרור. פעמים אחרות אמנם ניפול גם לאחר הפעולה החלופית, אך עדיין הרווחנו את תחילת שינוי ההרגל שלנו. נניח שאנו רגילים לברוח אל התאווה בכל פעם שאנו מרגישים לחץ נפשי, אך כעת אנו מתחילים ליצור הרגל חדש, בו בכל פעם שאנו מרגישים לחץ נפשי, אנו עושים פעולה משחררת, שגם מתגמלת (במקום התאווה, שמבטיחה שחרור אך לאחר מכן אנו משלמים על כך מחיר יקר).
ככל שנתמיד ביצירת ההרגל החדש, כך יקל עלינו להבא לבחור בו, במקום הבחירה האוטומטית בהרגל הישן של שימוש בתאווה.