אורח הכנס השנתי: הרב ד"ר אברהם טווערסקי

חברים יקרים,

בעוד כשבועיים, ביום ראשון, ב' ניסן, יתקיים הכנס השנתי השלישי של שמור עיניך. זוהי הזדמנות מצויינת לקבל החלמה, הן עבור חברים ותיקים - והן עבור חברים חדשים.

אנו שמחים לבשר כי אורח הכנס יהיה הרב ד"ר אברהם טווערסקי, שהינו מומחה בעל שם עולמי בתחום ההתמכרוית, ועוסק בתחום למעלה מארבעים שנה. הרב טווערסקי הינו רב קהילה בפיטסבורג, וכתב למעלה משמונים(!) ספרים על פסיכולוגיה ויהדות, והוא נחשב למומחה הגדול בעולם היהודי לנושאי בריאות הנפש, הן מההיבט המקצועי והן מההיבט היהודי-תורני.

זוהי הזדמנות יוצאת דופן לשמוע אישיות בכירה שכזו, וכן תהיה אפשרות לשאול שאלות ולקבל תשובות על התלבטויות בנוגע לדרכי ההתמודדות שלנו.

לפרטים והרשמה לחץ כאן

האור דולק

קמצן העיר חלה והרגיש שאלו הם הדקות האחרונות לחייו. הוא קרא לכל בניו ונכדיו שיעמדו סביב מיטתו. הזקן שואל בקול חלוש: 'האם כולם כאן'? - 'כן כולם'!, עונים אשתו ויוצאי חלציו. - 'גם הילדים הקטנים'? שאל הזקן. - 'כן גם הקטנים'! - 'אז ריבונו של עולם, למה האור בשירותים דולק'...?

סבלנות

אעבוד על סבלנות. אשתדל שלא לנפח דברים מעבר למידה שלהם ואלך עם אלוקים כל היום.

למה חשוב להבין שהתמכרות היא מחלה?

אחד הנושאים שהכי הרבה חוזר על עצמו בפורום של שמור עיניך הוא הענין הזה של "חולה-חוטא". ים של מילים כבר נשפכו כאן בנושא, דיונים ארוכים מכל זווית וכיוון אפשרי על ההבדל שבין חטא לבין מחלה, האם אפשר לומר על דבר שהוא חטא שהוא גם מחלה, האם זה פוטר אותנו מאחריות או מחייב אותנו וכן הלאה וכן הלאה.

נראה שהנושא מוצה עד תום (או עד שיבוא החבר החדש הבא שיעלה את הנושא), ואין לי כוונה לפתוח את הנקודה הספציפית הזאת. מה שכן, אני רוצה להתייחס דוקא לנושא של "חולה", לא כל כך בחיבור שלו לענין של "חוטא", אלא בהקשר הכללי שלו לכל התמכרות שהיא, גם התמכרות שהיא לא חטא בשום מצב. ישנן היום התמכרויות שונות ומשונות, החל מהמפורסמות לאלכוהול וסמים, דרך הימורים וקניות, ועד להתמכרות שלנו - המין והתאווה. רובן לא מערבים דברים שהינם אסורים על פי הלכה, לפחות לא ברמה הבסיסית שלהם (אפשר לומר שאלכוהול קשור לענין של "ונשמרתם", אבל זה נכון גם לגבי סיגריות).

כל מי שסובל מההפרעה הנפשית הזאת שנקראת היום "התמכרות", זה אומר שהוא עונה לפחות על ההגדרה הכללית של התמכרות הכוללת את המשך עשיית פעולה הרסנית וחוסר יכולת להפסיק אותה למרות הרצון ולמרות התוצאות שלה. זה כמובן מוציא מההגדרה של מכור את מי שלא רוצה להפסיק וכן את מי שלא ניסה להפסיק. 

אבל לומר רק שמי שהמכורים סובלים מ"הפרעה נפשית" זה לא מספיק. לפני כשמונים שנה, בזמן שכל המחקר של המוח עוד לא היה קיים, היו אלכוהוליסטים שטענו שהם סובלים גם ממחלה פיזית, דהיינו שהמוח שלהם פועל באופן שונה מהמוח של אדם רגיל. הממסד הרפואי זילזל בדעתם, אבל ההנחה הזאת היתה היחידה שיכולה להסביר הרבה דברים מאוד לא מובנים (כמו למשל - למה טיפול פסיכולוגי מקיף ככל שיהיה, לא משיג תוצאות חיוביות בטיפול בהתמכרויות, לעומת טיפול בהפרעות נפשיות אחרות). מאז, המדע התפתח, והיום כבר ברור שהתמכרות היא מחלה של המוח, בדיוק כמו מחלות רבות אחרות (החל מתסמונת דאון שהיא עיוות מסויים של תאים במוח, וכן הלאה).

אז המדע היום מציג לנו תמונה ברורה של מוח שעבר תהליכים מסויימים ו"נדפק", אבל למה זה משנה ולמה זה חשוב שאנחנו נדע את זה? אין ספק בחשיבות המידע הזה עבור אנשי הרפואה, כי כך הם יכולים לחפש תרופות למחלה הזאת, בדיוק כפי שמצאו תרופות רבות אחרות למחלות רבות אחרות, אבל אני כמכור - למה זה חשוב עבורי?

הענין הוא שהמידע הזה עוזר לי בכמה תהלים שאני חייב לעבור כדי להחלים מהמחלה הזאת. דוקא מכיון שהמחלה של התמכרות מגיעה עם כל כך הרבה בושה, אשמה וסטיגמה, חשוב לי להבין ולהפנים שבשורה התחתונה אני בסך הכל חולה. (וגם אם יש לי חלק באחריות לכך שהפכתי לחולה, זה לא משנה את העובדה שאני חולה, בדיוק כפי שאדם שחלה בסרטן בגלל עישון הוא עדיין חולה בסרטן). כאשר אני מסתכל על עצמי ושופט אותי רק על סמך מה שאני עושה, האשמה והבושה כל כך גדולים, שאני לא יכול לחיות איתם, והם גורמים לי להמשיך לעשות את אותן פעולות (בעיקר בגלל שכח המוח שלי מתוכנת, לברוח אל התאווה ברגעים של רגשות שאני לא מסוגל להכיל).

גם הצעד הבלתי נמנע של בקשת עזרה נעשה הרבה יותר פשוט כאשר בראש שלי מובן שמדובר באדם חולה. אנשים חולים הולכים לרופא גם כאשר מדובר בטחורים או במחלות אחרות מאוד לא נעימות, ואם אני חולה במחלת ההתמכרות לתאווה, אני יעשה את הצעד הזה למרות שהוא עדיין יהיה לא נעים, אבל אעשה אותו כי אני חולה וצריך עזרה.

התמכרות לסיגריות?

חבר כתב בפורום:

הייתי מעשן ממש פעם. קופסה וחצי ביום. אם היו נגמרות לי הסיגריות לא הייתי יכול ללמוד. לא הייתי יכול לישון, עם המחשבה שלא תהיה לי סיגריה בבוקר. הייתי הולך שעה ברגל בשביל להגיע בלילה למקום שיש בו חנות פתוחה בשביל לא להתקע. והייתי מעשן את הסיגריות הכי חזקות בשוק. כשהחלטתי שאני לא ילד יותר, והגיע הזמן להפסיק, פשוט הפסקתי. לתמיד. אני לא אומר "כל יום רק להיום". אני לא אומר " פעם מכור תמיד מכור". אני פשוט לא מכור יותר. אני לא מעשן יותר. זה הכל. אני יכול להחזיק סיגריה דולקת ביד, וזה לא מזיז לי. אני פשוט לא מעשן. זהו. אני לא מכור.

אני רוצה להאמין שכך זה יהיה גם עם התאווה.

'סוד הכניעה' מגיב:

למרות שאני - כמכור לפורנו ולתאווה - מרגיש כאילו התמכרות לסיגריות היא עסק לילדים בזמן שאני נמצא בליגה של הגדולים, המציאות היא אחרת. מסתבר שההתמכרות לניקוטין היא רצינית ורעילה לא פחות (ואולי יותר) מהתמכרות לפורנו או לסמים אחרים. זאת גם אחת הסיבות לכך שמושקע כל כך הרבה כסף בניסיון למצוא פיתרון רפואי להתמכרות הזאת (יש סיבות נוספות שנוגעות לסטיגמה ועוד, אבל זה לא נוגע).

ישנם כאלו שמכורים לסיגריות עד למצב שבו גם כאשר הברירה היא מוות ודאי או סיכוי לחיים במחיר של הפסקת העישון - הם לא יצליחו, והם ימותו עם הסיגריה בין האצבעות. התמכרות לניקוטין היא עסק מאוד מאוד רציני, והגמילה מכך מערב בנוסף לתמיכה בפן הפסיכולוגי, גם עזרים ואפילו תרופות מתקדמות מאוד שאמורות לעזור לעבור את קשיי הגמילה.

ולמרות זאת, העובדה שאדם עישן הרבה והפסיק - לא אומרת שהוא יצליח לעשות את אותו דבר מול הפורנו, בדיוק כפי שזה לא נכון בכיוון ההפוך: העובדה שאדם צפה הרבה בפורנו והפסיק - לא אומרת שהוא יצליח לעשות את אותו דבר מול הסיגריות.

כי למרות שחקר המוח מתפתח מאוד, עדיין לא ברור מה גורם לאדם אחד להיות מכור, בזמן שאדם אחר שעבר את אותו תהליך לא הפך לכזה, בדיוק כפי שלא ברור למה שני אנשים שמעשנים שתי קופסאות ביום לא בהכרח הופכים לחולים בסרטן, ובזמן שאחד יגסוס, יתכן שהשני ימשיך לעשן במרץ מבלי שתהיה לכך השפעה על הגוף שלו. העובדה שאדם "מעשן הרבה" או לחילופין "צורך הרבה תאווה", לא אומרת שהוא בהכרח יהפוך למכור. חלק גדול מהם בודאי יהיה כזה, אבל לא כולם. (כמו אלו שאוכלים הרבה ולא משמינים, לעומת כאלו שכמעט לא אוכלים אבל לא מצליחים לרדת במשקל).

לכן, למרות הדימיון הרב בין שני המצבים של אדם "משתמש" לבין אדם "מכור", ההתמודדות שלהם תהיה שונה מאוד, והניסיון להקיש מאחד על השני הוא שגוי. כמובן, אני לא אומר על אף אחד שהוא מכור, ואת זה כל אחד צריך לקבוע בעצמו, אבל כדאי לנו לזכור שלמרות שבמקומות מסויימים בחיים גילינו כח רצון נפלא שעזר לנו מול אתגרים עצומים, יכול להיות שניפגש גם במקומות שכל כח הרצון שבעולם לא יעזור לנו, ושם נצטרך לפנות לקבלת עזרה נוספת.

סגולה להצלחה

בספר 'נפש כל חי' (אות ברית) כתב רבי חיים פלאג'י זצ"ל בזה"ל: כתבו תוספות (שבת קנו,א ד"ה במזלא) כי על ידי זכות גדול זוכה לשנות המזל, ואין לך זכות גדול בכל המצות כתלמוד תורה, וכמו שכתוב 'ותלמוד תורה כנגד כולם' (פאה א,א). ותנן נמי (אבות ו,ז) 'גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא'. אם כן, על ידי זכות הברית והתורה שניהם כאחד, זוכים לחיים ומזון, אף שיהיה המזל מחייב שלא יהיה לו חיים ומזון, בזכות התורה והברית משנה המזל ויש לו.

(מתוך הספר "זאת בריתי")