תחשוב טוב יהיה טוב
אחד "החידושים הגדולים" שחידשו ראשוני האלכוהוליסטים המחלימים לפני כשמונים שנה, הוא ש'השתיה' רק נגמרת בכוס.. למעשה היא מתחילה הרבה קודם. בעולם הרוח. בגישה - במחשבה. (אובססיות) ובמקום בו נמצאת הבעיה קיים הפיתרון, והוא חייב להיות רוחני, כי השינוי כאמור מתרחש בעולם הרוח. זו הסיבה שהם מיקדו את תשומת הלב בלב התוכנית - ההחלטה על מסירת העצמי בידי הבורא – גם ברצונות, לא רק במעשים.
השותף המייסד של AA - "אלכוהוליסטים אנונימיים"- תוכנית 12 הצעדים למפוכחות והחלמה מאלכוהוליזם – ביל ווילסון. כותב שמהות כל הפיתרון לבעיית האלכוהוליזם הוא הצעד השלישי: ההחלטה למסור את הרצון (= המחשבות) ואת החיים (= המעשים) להשגחת הכח העליון. אלכוהוליסט שרוצה לחיות, לא יכול עוד לעשות זאת על פי הרצון שלו. הוא זקוק למשהו גדול יותר. "מצאנו דרך להתאים את הרצון שלנו לרצון הבורא".
במציאות 'החידוש' הזה נכתב קצת קודם, לפני יותר מ 3000 שנים (ליתר דיוק 3234) על ידי הבורא בכבודו ועצמו. כשלימד את משה סוד הקרבת הקרבנות והבדיל בין העולה לחטאת.
מדרש רבה - אמר רבי שמעון בר יוחאי, לעולם אין העולה באה אלא על הרהור הלב. מדהים – כוחה של המחשבה רב. עוד יותר מהמעשים. המחשבה היא שיוצרת את המציאות. לא ההפך. לכן גם היחס לעולם הרוח הוא בהתאם, של יראת כבוד, כובד ראש, כי מבחן התוצאה מתחיל 'בהרהור הלב', שם, כשבאים לכפר על הרוח הכל מוקטר, עולֶה. קרבן עולה. אין לבן אנוש חלק בו. הכפרה שייכת רק לההוא שלמעלה.
את קרבן חטאת מביאים ככפרה על מעשים. שגגות של החמורים שבאיסורים – על פעולות שאם יעשו בזדון חיובם יהא כרת או מיתה בידי שמיים. בחטאת רק האימורים מוקטרים על המזבח, שאר בשרה נאכל על ידי כהנים. יש להם חלק בכפרה... אולי גם כדי שנפנים שמעשים אנושיים לא יכולים להיות מושלמים.
לעצמי חשבתי שזו אולי 'עבודת הקרבנות' של בניו המיוחדים של הבורא... 'העולָה' שלנו... למסור לו את הרצון - המחשבה לגמרי. שנזכה למסור את רצוננו וחיינו נלמד נתפתח ונגדל.
בהחלמה.
