צעד 4 - הדרך אל עצמי, הגשר לחיים
האמת היא שמעולם לא כתבתי כאן מילה על איך שאני חווה את הצעדים, כיום בחסד אלוקים אני כבר נמצא בצעד 11 ומרגיש במקום טוב בחיים שלי, אני מרגיש צורך לשתף דווקא על צעד 4, גם בגלל שהיום עשיתי אחד כזה שנתן לי המון, וגם בגלל שלפני שנגעתי בצעד 4 הוא היה נראה לי כהר גבוה מאוד. והיום מהחוויה שלי, צעד 4 הוא אחד הצעדים הפשוטים והמועילים ביותר שיש בתוכנית.
בצעד 4 הוצבתי מול המראה, המראה של חיי. בצעד 4 גיליתי שאני בן אדם. שאני לא מלאך ולא חיה. יש בי רע, ויש בי טוב. לפעמים הרע גובר ולפעמים הטוב גובר. אני מורכב ממכלול, אני בן אדם.
תמיד חשבתי שלי אסור לטעות. ברגע שאני טועה אני מוכיח לכל העולם שהתדמית שיצרתי לי בעמל רב איננה נכונה. מצד שני גם כשעשיתי דבר טוב לא הייתי מסוגל לחוות את הטוב שלו, כי אני הרי אדם רע. ובתוך התסביך הזה הייתי אמור לנהל את החיים שלי והתקשורת שלי מול האנשים שסביבי. ברור שזה לא היה קל, וברור שהיה עדיף לי לברוח במקום לחיות בכאלה חיים. כך שלא נשאר לי הרבה ברירה שלא לחיות בשימושים.
מה שהייתי צריך זה לעשות סדר. לעשות בדק בית מדוקדק ולראות בצורה מסודרת את המכלול שלי, את הבן אדם האמיתי שבי.
צעד 4 פשוט עושה את זה בצורה מושלמת (וכשאני עושה את זה בצעד 5 מול אדם אחר זה בכלל מקבל משנה תוקף).
עשיתי מגוון צעדי 4, כמעט כמספר הספונסרים שהיו לי. דווקא האחרון שעשיתי היה הפשוט מכולם והמועיל מכולם.
כתבתי מקרה (במילים ספורות), רגשות שעלו לי מהמקרה (כל רגש מילה אחת), פגמי אופי שהתעוררו לי מהמקרה (שוב, לנסות לרדת לשורש העניין, להבין שאם אשתי כועסת עלי זה לא רק בגלל שיש לה ציפיות גדולות ממני, זה אולי בגלל שאני גם קצת אדיש לציפיות שלה. במילה אחת= אדישות. זהו, זה הכל.)
אני מתמקד בצד שלי של המדרכה (ברור שאת המדרכה של הצד השני יותר קל לי לנקות... אממ.. האמת לא חכמה אני כבר מאומן בזה שנים רבות. אני יכול לכתוב דוקטורט על מציאת פגמי אופי של אחרים).
אני מנסה להשתחרר מפרפקציוניזם ולזכור שהדרך היחידה שלא טוב בה לעשות צעד 4 היא, לא לעשות צעד 4. כל שאר הדרכים מצויינות.
לאחרונה גיליתי שזה בסדר שאני לא אדם מושלם. אפילו סיפרתי לאשתי שאני לא אדם מושלם, ו.. שכן, יש דברים שהיא טובה בהם ממני (ל"ע). האמת, זה היה מפחיד. אבל כמה שזה היה משחרר. הי, מותר לי לטעות. אני בן אדם. אנשים...
כשסיימתי צעד 4 הספונסר שלי אמר לי לכתוב על עצמי רשימת מעלות (100 לפחות. 100? יש דבר כזה בכלל? יש יותר מ6 מעלות בעולם???כן! הגעתי ל120!!!), אח"כ גם הייתי צריך לכתוב על אשתי רשימה כזאת. ואז הופתעתי מהגילוי המרעיש שאני פשוט בן אדם. מוזר. אבל נכון. אני בן אדם. יש מעלות, יש חסרונות, ולאט לאט אני לומד לשים לב לדברים ולהפעיל יותר את המעלות שבי.
זה עזר לי בהמשך גם בצד 9, אם אני בן אדם ומותר לי לטעות, אז גם מותר לי לבקש סליחה, ולך תדע אולי גם מישהו יקבל אותי ויסלח לי. הזוי. עוד יותר הזוי כשהצלחתי לקבל אחרים ולסלוח להם. (מה, הם גם בני אדם? מוזר...)
בקיצור, צעד פשוט ומדהים. (לקח לי שבועיים. הספונסר לא הסכים לי יותר מ30 שמות, נס, כי עם הפרפקציוניזם שלי גם 30000 לא היו מספיקים לי).
קחו את זה קל. קחו את זה פשוט. עשו את זה כמה שיותר מהר.
זה השער לחיים. מבטיח.
