דרוש אחראי תפעול לאתר שמור עיניך

לשמור עיניך דרוש אחראי תפעול לאתר האינטרנט והפורום, לעבודה חלקית (בתשלום).

דרישות התפקיד: הכרת האתר והפורום, רצון לעזור לאנשים בהתמודדות, כושר ניהולי, ידע טכנולוגי, כישרון כתיבה ושליטה באנגלית.

אם אתה עונה על הדרישות, נשמח אם תפנה אלינו באימייל: help@gye.org.il

ציפיות

ההתנהגות שלנו כלפי אנשים אחרים בחיינו משקפת את ההתנהגות שלנו כלפי עצמנו. כשאנו תובעים שלמות מעצמנו, אנו תובעים זאת גם מאחרים. כשאנו מנסים לתקן דברים בחיינו, בהחלמה, אנו אולי מצפים שאחרים יעבדו קשה כמונו ויחלימו בקצב שלנו. כפי שלפעמים אנו מגלים חוסר סלחנות כלפי הטעויות שלנו, אנו יכולים להתרחק מחברים או בני-משפחה כשהם לא ממלאים אחר הציפיות שלנו. עבודת הצעדים עוזרת לנו להבין את המגבלות שלנו ואת היותנו אנושיים. אנו מגיעים להבנה שהכישלונות שלנו הם טעויות אנוש. אנו רואים שלעולם לא נהיה מושלמים. לפעמים נאכזב את עצמנו ואחרים. אנו מקווים שייסלח לנו. ככל שאנו לומדים לקבל את עצמנו, אנו יכולים להתחיל להתייחס אל האחרים באותה קבלה וסובלנות. גם אנשים אלה הם רק בני-אדם והם מנסים לעשות כמיטב יכולתם, לפעמים גם הם נכשלים.

למה כל כך קשה להפסיק?

לכאורה זה היה אמור להיות סיפור הרבה יותר פשוט: אני מתחיל להשתמש בתאווה בגלל שזה עונה לי על צורך מסויים, ובשלב מסויים זה מפריע לי מאוד אז אני מחליט להפסיק וזהו. טוב, אולי זה מידי קל, אז נניח שאחרי ההחלטה להפסיק הייתי עובר תקופה שבה זה לא היה הפסקה מלאה אלא מידי פעם מעידות פה ושם, אבל בסוף השכל גובר על ההרגל הרע, ואנחנו מפסיקים להכאיב לעצמנו.

כמובן, כל מי שהתמודד עם התאווה יודע שזה כמעט אף פעם לא הסיפור, והמציאות היא הפוכה לגמרי. אנחנו רוצים להפסיק אבל לא יכולים. עושים עוד ועוד מאמצים, מגייסים את כל כח הרצון, משתדלים באמת ומתחייבים בשיא הכנות, אבל זה פשוט חזק מאיתנו. זה פשוט קשה עד בלתי אפשרי. כל פעם אנחנו מצליחים לכמה ימים או במקרה הטוב כמה שבועות, אבל אז נופלים שוב ושוב ושוב.

את השאלה הזאת שואלים החוקרים שמנסים להבין את כל סוגי ההתמכרויות, ובראשן את ההתמכרות לסמים, שהיא נחשבת להתמכרות הכי קשה, מסוכנת, נפוצה ומזיקה. מליוני אנשים מכורים לסמים והורסים את חייהם וחיי הסובבים אותם בגלל שהם לא מסוגלים להפסיק לצרוך את הסם אליו התמכרו. הם יפרקו את המשפחה, יגנבו, ישקרו, יהרסו את הגוף ואת הנפש שלהם, הכל בעבור עוד מנת סם אחת. זה לא שהם לא רוצים להפסיק, אלא שהם לא יכולים. זה חזק מהם.

באחד הספרים בנושא (The Addicted Brain) ישנו הסבר מאוד מעניין על עוצמת ההתמכרות לסמים. לפי המחקרים בנושא, כך טוען המחבר, הסמים הקשים כמו קוקאין פועלים על אותן נקודות במוח שמופעלות על ידי התאווה. אתם הבנתם את זה? סמים הם קשים כי הם כמו תאווה!

על מנת שהעולם ימשיך להתקיים, אלוקים יצר בכל אדם דחף טבעי מאוד מאוד חזק לקיום יחסי מין, כי בלי הדחף הזה המין האנושי היה נכחד, כיון שלא היה לו המשכיות. הדחף הזה מתבטא במוח האדם באמצעות הפרשה של דופמין שהוא בעצם התחושה של תענוג, שגורמת לנו לרצות לעשות את זה שוב ושוב, ובאמצעות כך להבטיח את המשך הדורות הבאים. (ישנם דחפים רבים נוספים שאלוקים נטע בנו והם הכרחיים להמשך ההתפתחות שלנו, אבל אף אחד מהם לא ברמה של הדחף לקיים יחסי מין. גם אנשים שלא רואים - יכולים לחיות, וגם אם חושי בני האדם היו פחות מפותחים, לא בהכרח שהיינו נכחדים, בודאי לא באופן מיידי. אבל בלי דחף חזק לקיום יחסים - העולם היה נכחד בתוך דור אחד).

מה שהסמים עושים למוח זה חיקוי של הפעולה הזאת, כאשר חומר מסויים גורם לכמות הדופמין לעלות בצורה דרסטית, בצורה שהמוח לא מכיר מפעולות טבעיות של חיי היום יום. במילים אחרות: לצרוך סמים קשים זה כמו לצפות בפורנו הרבה זמן, כיון ששניהם עושים את אותה פעולה בדיוק (אלא שהמקור הוא התאווה, ואילו הסמים זה רק חיקוי).

אז אם התאווה היא בעצם הפעלה של הטבע הכי בסיסי שאלוקים ברא בנו כדי שנמשיך להתקיים, ואם תאווה היא הפעלה של הטבע הכי חזק שאלוקים נטע בנו כדי שנמשיך להתקיים, אז מובן למה כל כך קשה להפסיק, כיון שההתמכרות היא בעצם סוס טרויאני שדחף הכי בסיסי והכי חזק, ומשתמש בו שוב ושוב ושוב. אחרי שהתרגלנו לכזאת עוצמה של "הנאה", לא נוכל להפסיק בקלות, גם אם אנחנו מאוד רוצים להפסיק, ולכן ההבנה בלבד כמעט תמיד לא תהיה מספקת על מנת לעשות את השינוי הנדרש.

חיוך מאבא

מסע אל עבר עצמי. זוהי אחת המתנות הגדולות אבל גם המאתגרות ביותר שהיותי שבעים ותשעה ימיםגם בימינו יש ניסים. זו עובדה, אחלוק איתכם אחד כזה, שקרה לי היום. לאבא שלי היה היום יום הולדת. התקשרתי כדי לברכו. אין לי מושג מה נחת עליו, אבל הוא פותח כך: אתה צריך להתקשר אלי? אני צריך להתקשר אליך ולבקש ממך ברכה...

אתה מזכה הרבים, נאמר עליך 'כפי תהיה' - למי שלא יודע זה מה שהבטיח ה' לירמיהו אם יטריח עצמו עליהם להחזירם למוטב ולהוציא יקר מזולל, כפי תהיה - מה שתגזר ותאמר, יתקיים... התברווזתי. הו אה, הלם. מלמלתי משהו על זה שה' עשה לי חסד... והוא בשלו, מה אתה מתפלא? אמר לי, זאת האמת. 

המילים הבאות שלו הציפו את עיני בדמעות, הוא מספר לי כך, אתה זוכר שאני מתפלל יחד עם  הרב פלוני אלמוני - אחד מגדולי המחזירים בתשובה בדורנו – כל ליל ראש השנה אני ניגש אליו שיברך אותי, הוא 'מזכה הרבים', אין מישהו יותר טוב ממנו לברכות. זה גם מה שאתה עושה - - - 

גמר עלי, האיש לא החמיא לי מעולם. ההפך. הוא יודע מי אני ומה הם מעללי בעבר ומעשי כיום, בכל שיחת טלפון הוא טוען בלהט באוזני שזה בזבוז זמן, אנחנו חוטאים, ודי כבר עם המחלות של המאה ועשרים... וברגעים של חרדה כלכלית הוא דורש שאדרוש תשלום עבור ייעוץ... אתה צריך לדאוג לעתיד שלך ושל ילדיך...

אני לא זוכר שהוא היה מרוצה ממני אי פעם, בלי סוף ניסיתי לסחוט ממנו מחמאות, וללא הועיל, סיפרתי לו על הלימוד המקסים עם החברותא, הוא שאל מה עם מוסר... שיש לי סיפוק מהעבודה, היה עדיף שתהיה משהו אחר... 

כשחסכתי כסף, הוא אמר לי שזה לא יספיק, צריך 'להדק את החגורה' עוד...שנים הוא 'חפר' לי שאני הורס לעצמי את הבריאות עם הסיגריות, כשהפסקתי לפני שנתיים עשרה חודשים ואחד עשר ימים (כן אני סופר, תעשנו אתם 15 שנה מינימום קופסת טיים ליום, ותפסיקו...) אחרי חודש ספרתי לו, תגובתו היתה, אה, יפה.

ללפת יש יותר רגש ממנו. ואם הוא 'נוזל' סימן הוא שהקרחון בנשמתי נמס. תדה לך אבאל'ה שהמסת אותו. הספונסר שלי קורא לרגעים כאלה – חיוך מאבאל'ה.

תודה לך אבא שחייכת אלי.

להסתכל בציצית

עוד אמרו חז"ל (ויק"ר כ"א ו') אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות. וע"כ כתב הפלא יועץ (ראיה) יסתכל בציצית ועיניו תחזינה בספר לקרות תורה ותפילות וברכות. וכ"כ הראשית חכמה דבפרט בתורה שבכתב, ובפרט מן הפרט כשעולה לקרות בספר תורה בבית הכנסת.