ברכת הביצה

מעשה בשני חכמי חלם שהיו מהלכים ביער ומחדשים חידושים. לפתע ראה אחד מהם ביצה מונחת מתחת לעץ, פנה אל חברו ושאל: 'וכי מה נברך על ביצה זו? שמא בורא פרי האדמה בהיותה מוטלת על האדמה וכנראה ממנה גדלה'. מאידך השיב חברו 'הרי הביצה נמצאה מתחת לעץ, שמא נפלה מן הענף ונברך עליה בורא פרי העץ'. הלכו אל הרב של חלם שיפסוק את דינה של הביצה. השיב להם הרב, אני חושב שבמקרה זה אני הוא זה שצריך לברך והברכה היא 'שהחיינו'. זו הפעם הראשונה שנשאלתי שאלה שכזו!...

לפתור בעיות

רק להיום. אוכל לשאת את הבעיות שאני לא יכול לפתור אם אדבר עם חבר. היום אתקשר למישהו שאכפת לו.

מכתב אישי מבורא עולם

ילד יקר שלי,

אני רוצה לאחל לך שנה טובה ומתוקה. שנה של המשך גדילה והתפתחות. לרגל השנה החדשה החלטתי לשתף אותך בכמה דברים שאני חושב שהגיע הזמן שתדע עליהם. קודם כל חשוב שתבין, כשאני מסתכל עליך, אני רואה בך משהו אחר לגמרי ממה שאתה רואה כשאתה מסתכל במראה. אתה רואה את עצמך כמו שאתה באותו הרגע בו אתה מתבונן בך. אבל כשאני מסתכל עליך, אני רואה גם את מה שאתה יכול להיות. וזו המטרה הראשית שלי, לעזור לך לצמוח מהמקום שבו אתה נמצא באותו הזמן, אל המקום שאליו אני יודע שבו כדאי לך להיות ואליו אתה יכול להגיע.

לפעמים אתה כבר מאתגר את עצמך ומיוזמתך אתה מתקדם לכיוון האדם שבראתי אותך להיות. אז, אני רק עוקב אחריך, מסתכל ככה מלמעלה עם הרבה נחת, ומכוון אותך בעדינות למסלול הנכון. אני מנצח על כל האירועים והחוויות בחיי היומיום שלך, כדי להבטיח את מלוא האפשרות שתגיע למטרה הזאת. במקרים אחרים, אני צריך להציב בפניך אתגרים ומכשולים, כדי להפוך את הגדילה הפוטנציאלית שלך למצוינות מעשית. אני יודע שלפעמים הרגעים האלה כואבים, אבל אם לא אציב בפניך אתגרים, אתה לעולם לא תממש את הפוטנציאל שלך. תנסה לזכור בבקשה דווקא ברגעים האלה, שאני תמיד קרוב אליך, ולמרות שנדמה לך שבזמנים האלה אני רחוק יותר, האמת היא שזה הפוך, דווקא אז אני משגיח עליך יותר קרוב מבכל זמן אחר.

אני רוצה לספר לך על המחלקה החשובה ביותר שלי: "המוסד להתפתחות - משימות מיוחדות". משרתים בה "הסוכנים" המעולים ביותר שלי. הם העומדים בראש האגפים השונים והשלוחות הנפרדות. לך ולאחיך הם מוכרים בשמות כמו סרטן, שטן, לחץ דם, התמכרות ועוד. השמות שלהם לא כל כך חשובים, כן כדאי לך לזכור שאלו הם העוזרים שלי לענייני צמיחה אנושית. הם עובדים עבורי 365 ימים בשנה, 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. לחלק מהחבר'ה האלה יצא קצת שם רע, חלק מהם נכון ומובן, אבל עזובותך מרכילויות, לי נראה שהם יכולים באמת להיות החברים הכי טוב שלך. תבין, אם לא הם, היית נשאר תקוע לנצח. אני נותן להם רשות להטריד את "מנוחתך", ולתפוס אותך בכל מיני סיטואציות שאתה לא מוכן להן כי ככה אתה תצמח ותשתפר. 

נכון, לפעמים זה ממש מבאס לפגוש אותם, אבל תנסה גם לזכור את השורה התחתונה: יש רק מטרה אחת בכל פגישה ביניכם - שתגדל מהאתגר. שתלמד ממנו עוד על מי שאתה ומה שאתה יכול להיות. כן, אל תרים פה גבה, כך אתה רואה ממה אתה עשוי. לומד עוד עליך ועל מה שאתה מסוגל לעשות ולהיות. ולא אני לא מתעלל בך, גם לא ברגע שאתה לומד את הפואנטה ואני שולח אליך שוב את "העוזרים" שלי, עם אתגר משמעותי יותר, זו לא התעללות כי ככה אתה נהיה גדול באמת.

יש לי עצה טובה בשבילך: דבר אלי - לעתים קרובות, ואל תחכה עד שתגיע לבית הכנסת, במלים שלך, ישיר ובלי פילטרים. דבר אלי בכל שעה שתרצה. לא משנה מה אתה עושה – כשאתה נוהג במכונית, כשאתה עולה על האוטובוס. כשאתה מתקלח וכשאתה אוכל, דבר אלי לפני שאתה הולך לישון וכשאתה קם. תזכור שאני תמיד פנוי, ואני יודע להקשיב מצוין. תאמין לי שאני מבין אותך יותר טוב מכולם (כן, אפילו יותר ממך). אתה בן שלי, אני יצרתי אותך. אז אל תתבייש, אל תרגיש שזה מוזר, פשוט שים "על השולחן" את מה שיש לך בלב, ואני מבטיח להגיב.

אגלה לך סוד: אני מדבר אליך כל הזמן, אתה לא שומע אותי כי אתה לא רגיל לשמוע אותי. אתה פשוט טובע ברעש והתרגלת לקולות אחרים ממני, אבל אני פה. באמת. אומר לך כל מיני דברים. נסה למצוא מעט זמן שקט כדי להקשיב. אתה תופתע לגלות מה שתשמע.

אל תנסה לעבור את המסע הזה לבד. אני רוצה שתמצא מדריך, מישהו שיוכל לכוון אותך, ללמד אותך ולהראות לך איך למצוא אותי ולהתחבר אלי. כשתמצא את האדם הזה, תפוס אותו ואל תרפה. גרום לו ללמד אותך ולהנחות אותך, וקח את עצותיו אל לבך. הוא חייב להיות מבוגר ממך, אתה יכול לבחור במישהו כמוך, שעשה רק כמה צעדים קודם אליך. הכי חשוב שזה יהיה מי שיוכל להתלוות אליך למסע הזה. הרבה יותר קל לעשות את "הטראק" הזה עם שותף למסע. שניכם יחד תוכלו לוודא שאינכם מאבדים כיוון ושאתם מתקדמים אל המטרות שלכם.

ראש השנה עבר, בחנתי הרבה מאוד מועמדים ורעיונות, ראיתי הרבה תסריטים, קראתי כל מיני תוכניות לשיפור ההיסטוריה האנושית, כתבתי גם כמה טיוטות לסצנות הבאות לשנה הקרובה. יום כיפור מתקרב. וסיימתי גם עם כמעט כל האודישנים, זה הזמן שלך עכשיו. תחשוב איזה תפקיד אתה רוצה, ראשי משני או בכלל להיות מאחורי הקלעים... אני רוצה לתת לך את התפקיד הכי גדול בשבילך. מה שיועדת לו מלכתחילה. אז תחשוב בגדול, הכי גדול שאתה מסוגל, תזכור שאין משהו שאני לא יכול עליו, ולך על זה. דבר אלי. כן, פשוט תגיד לי מי אתה רוצה להיות בשנה הבאה. 

וביום כיפור, במקום לספור את הזמן עד לסיום הצום או כמה עמודים נשארו במחזור, דבר אליי, ספר לי על הבחירות שלך. באהבה, אבא שלך בשמים, שמאמין בך ואוהב אותך הרבה יותר ממה שלפעמים נדמה לך.

לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן

הספונסר שלי לא יכול לעזור לי

אז כן, מדובר בספונסר מעולה, איש שאלוקים חיבר בינינו באופן שרק הוא יכול ויודע כאשר הוא עשה כל מיני דברים שנראו מוזרים אבל בסוף הסתבר שהכל היה מדוייק ובכוונת מכוון. הוא איש יקר שנקי כבר המון זמן וחי את התכנית בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, איש שמוכן ללכת ברגל לקצה השני של העולם כדי לעזור לחבר שרוצה להחלים. וביחד עם זה - הוא לא יכול לעזור לי. 

הוא לא יכול לעזור לי אם אני לא יעשה את עבודה בעצמי. נקודה.

למרות שאני מודע לזה, אני מרגיש צורך לכתוב את זה ולשים לעצמי את הדברים מול העיניים, כדי שאוכל לקרוא שוב ושוב ולהחדיר לעצמי לראש שמול התאווה יכול רק אלוקים, והוא יעשה את זה עבורי רק אם אני יעשה את הפעולות הנכונות, אבל אם לא אפעל - אף אחד לא יכול להציל אותי מידי עצמי, גם לא הספונסר הטוב והיקר.

כי מה בעצם תפקידו של הספונסר? להחזיק מולי את המראה, לא יותר מכך. אני אדם חולה והמוח שלי מספר לי כל מיני סיפורי סבתא, ולכן אני צריך מישהו חיצוני שיחזיק את המראה ויתן לי לראות את עצמי כפי שאני נראה מבחוץ. אבל אם אחליט לא להסתכל אז הספונסר יישאר עם המראה ביד והוא לא יוכל להציל אותי מהנפילה הבלתי נמנעת. הנה לאחרונה התקשר אליי חבר שאני משמש כספונסר שלו וסיפר על מחשבות שאולי בכל אופן כדאי לו ללגום קצת תאווה, לא משהו רציני, ובטח שלא מדובר על תכנון נפילה, אבל רק קצת תאווה ככה בשביל לשטוף את העיניים אחרי כל כך הרבה זמן. אולי איזה סיבוב לבדוק שהכל בסדר במחוזות התאווה ושלא היו שם יותר מידי שינויים מאז שעזב. הזכרתי לו מה הוא בעצמו אומר וכותב כאשר הוא שפוי, כמה טוב הוא יודע להסביר שאחרי הלגימה הראשונה אין דרך חזרה.

אבל אחרי כל ההסברים נותרה לו העבודה לעשות לבדו. אמנם הצבתי את המראה בדיוק מולו וניסיתי להראות לו היכן הוא עומד מול התאווה ומה ממתין לו במורד הרחוב, אבל כאן הסתיימו האפשריות שלי לעזור לו, ואני לא יוכל להציל אותו אם יחליט להתעלם ממה שניבט אליו מהמראה שבידי.

הנקודה היא (כפי שכתוב בספר הגדול) שיש צורך לצרוב בתודעה של כל אדם שהוא יכול להחלים בלי שום קשר לכל אדם אחר - וזה כולל גם את הספונסר. שלא תהיה טעות: החלק של הספונסר בהחלמה שלי הוא עצום וחשוב מאוד, אבל אם פתאום אתחיל לשגות באשליות שיש מישהו בעולם שיכול לעבוד במקומי - זה יהיה הסוף של הנקיות שלי. האשליה הטפשית הזאת כאילו אפשר לתת למישהו אחר לעבוד עבורי - היא מסוכנת עבורי. זה נכון לא רק לגבי הספונסר אלא גם לגבי חברים, שותפים לדרך, אישה, רב ופסיכולוג. לא משנה במי אנחנו בוטחים ועל מי אנחנו סומכים, אם זה אומר שהוא יעבוד עבורי - זה לא יקרה והסוף יהיה התרסקות.

שכר גדול

ולא זו בלבד, אלא כך אמר הגרי"א וויינטרויב זצוק"ל לאחד שתינה בפניו את צערו בענינים אלו: "אין לך מושג כמה שכר מקבל האדם על כל רגע ורגע של מלחמה עם היצר אע"פ שבסוף נתגבר עליו יצרו ונכשל". וזה כעין מה שכתב הח"ח זצ"ל לגבי 'אנו עמלים והם עמלים' שהם אין להם אלא לפי התוצאות ואין שום נפק"מ כמה עמל הושקע בדבר, אבל אנו מקבלים שכר על כל נקודה של עמל, בלי שום מבט על התוצאות.