כשמגיע הזמן
פרשת יוסף ואחיו סתומה. אילולא חז"ל מספקים הצצה להלך רוחם של ענקי רוח אלו לא היה ביכולתנו להבין כלל ועיקר מה התרחש שם. משהו באירוע הזה נגע בי בקטנות, נברתי לא מעט במפרשים, כך התוודעתי לרמב"ן המסביר שמהלכו של יוסף עימם היה המשך ישיר לחלומותיו. ברגע שהשתחוו 'לאלומתו', למעשה הוכיחו שחלומות אמת הם, ועתידים אביו ואמו (בלהה) עוד לירד לפניו. ועל כן התנכר אליהם עד לגילוי המרעיש שהוא יוסף. ההסבר התיישב לי הייטב אך עדיין התקשיתי, כיצד לא חשש שמא הם שיזהוהו.. פלא גדול עוד יותר הוא מה שקורה עם האחים, איה תבונתם? הם הלא ידעו שמשהו לא כשורה, 'אבל אשמים אנחנו', נכנסו בעשרה שערי מצרים בכדי למצוא את יוסף... חיפשו אחר תשובות... 'מזאת עשה אלוקים לנו', כיצד לא ראו את המתרחש לנגד עיניהם?
איך זה שכשהמציאות הפכה למורכבת יותר, כשהעניינים הסתבכו אף אחד לא עצר ואמר חבר'ה יש פה משהו שכולנו מפספסים.. בואו ננסה לחשוב מחדש, בפעמיים שהם כן עשו חשבון נפש הם התקרבו אבל לא מספיק. נתחיל עם מה שרש"י מסביר על בן זקונים – "שהיה זיו איקונין שלו דומה לו" איך הם לא שמו לב שיש כאן מישהו שדומה לאביהם? נכון, חתימת זקנו שינתה את תווי פניו, אבל עד כדי שאף כאפשרות שהינו יוסף לא יעלה על דעתם? נמשיך עם אחת העובדות המפורסמות ביותר במצרים, עבריותו של 'המשנה למלך'. מרגע שיצא מבור הכלא, דרך הדרישה שימולו עצמם בתחילת שנות הרעב, ועד 'לטבוח טבח והכן' כשפרע בפניהם את בית השחיטה והוכיח בקיאות מרשימה במשפט העבריים כשניקר לעיניהם את גיד הנשה... שלא לדבר על כך שהם ראוהו אוכל בנפרד גם מהמצריים.. הכיצד לא חשש יוסף ששמעון שנאסר רק לעיניהם יעשה אחד ועוד אחד ויגלה שהוא הוא יוסף?
מפליאה ביותר קבלת העובדות כפי שהן עם התעסקותו הלא מוסברת של 'המשנה למלך' עם מרגלים פשוטים... וכי יעלה על הדעת שבעת משבר עולמי, כשהרעב מכה בכל פינה על פני הגלובוס, כשאין מה לאכול ומכל העולם מגיעים לקנות אוכל במצריים השני בחשיבותו בממלכה יתפנה מכל עיסוקיו ויערוך הסכמים מפוקפקים עם הבאים להוכיח יושרם של הקונים את מרכולתו? הם באמת 'קנו' את הסיפור על הגביע הפלאי? הנעלם מעיניהם יחסו המשוחד לבנימין? פי חמש הוא קיבל... כמה שעות אחר כך הם עוד מתנפלים על בנימין, בלי לתת לו צ'אנס להסביר להכחיש, גנב בן גנבת... וכי לא הכניסו להם לא מזמן לשקיהם כספים לא להם? אגב, מדוע הם לא בדקו את השקים לפני שיצאו מהעיר?
הסברים שונים יש לפלא הזה, מנגיעתם האישית של האחים (הגמ' בתענית דף ט' אומרת שעליהם נאמר הפסוק איוולת אדם תסלף דרכו...) ועד ל... התחברתי מאוד להסברו של 'המשגיח' ר' חצקל זצ"ל (רבי יחזקאל לוינשטיין) הוא כותב בפשטות שבורא עולם 'כיבה' להם את השכל. בדרך הטבע הם היו אמורים מיד לתפוס שיוסף עומד בפניהם. בכדי שיתגלגלו כך למצרים נמנעה מהם הידיעה. מבהיל, ההסבר לכל הצער והתמיהות שלהם מונח לפניהם, ואין להם שייכות בו, כי לא הגיע זמנו... יוסף עצמו אינו חושש כי הוא יודע שהחלומות צריכים להתגשם, מתי? הוא כבר ידע, כשיגיע הזמן...
- - - - -
לא פעם שאלתי ונשאלתי - מדוע לא נשמעו הזעקות במשך שנים? איך זה שבמשך שנים לא שמעו אותי שם למעלה... הרי גם אז התפללתי... גם אז ביקשתי והתחננתי, הבטחתי (והתייאשתי) ורציתי, מאוד. בכל מאודי שאפתי להיחלץ ממלתעות המחלה הנוראה הזו. מה התרחש היום? שאחרי שנים של חוסר תקשורת משווע, ניתוק מוחלט, פתאום הוא שומע לי ונותן לי ניקיון (כן, זו מתנה!) שלווה ונוכחות? מה לפתע נפתח ביננו, שהתפילות היום מועילות? איך זה שברגע של כאב הדבר הראשון שיש לי בראש הוא להתפלל, שככלל אני מתנהל מול הכח העליון בתחושה שיש עם מי לדבר... התשובה הכי טובה שיש לי היום היא שפשוט הגיע הזמן... ולמי ששואל איך אדע שהגיע הזמן שלי... אציע את מה שעשיתי אני, תמשיך להתפלל, שום תפילה לא הולכת שם לאיבוד, כשהגיע הזמן תדע. שיגיע. לכולנו.
תודה אבאל'ה על הכל.
