|
|
| הודעות |
 |
|
קבוצה חדשה בירושלים
בשעה טובה נפתחת קבוצה חדשה של שמור עיניך בירושלים, וייקרא שמה בישראל "ביחד זה עובד".
הקבוצה תתקיים בימי ראשון, בשעות 18:00 עד 19:00, בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים.
הקבוצה תתמקד בדיונים סביב נושאים מוגדרים בהחלמה. בכל פעם נקרא קטע מהספרות ונשתף ביחס אליו מהניסיון והחוויה האישיים שלנו.
הכוונה לנסות לעסוק גם (אבל לא רק) בנושאים יותר "מתקדמים" – כמו צעדים 6-7, 8-9, צעד 11, וכדומה.
בנוסף, יוקדש זמן לסבב "שחרר והשתחרר" למי שירצה לשתף בנוגע לחייו האישיים.
למי מתאימה הקבוצה:
* למי שהזמן והמקום יותר נוחים לו
* למי שזקוק לקבוצה שנייה בשבוע
* למי שמעוניין להעמיק בהבנת התכנית ואופן היישום שלה
* למי שמעדיף קבוצה יותר אינטימית
* למי שמעדיף קבוצה יותר קצרה
כולם מוזמנים להגיע, חברים חדשים או ותיקים. אופי הקבוצה יותאם בסופו של דבר למשתתפיה.
כיוון שמדובר בקבוצה חדשה, יש כאן גם הזדמנות מיוחדת לתת שירות משמעותי וממלא – יש בזה הרבה מאוד החלמה.
אנא! גם אם לא נראה לכם שתגיעו, נסו לחשוב מי מחבריכם יכול להתעניין בקבוצה שכזו (בגלל המקום, הזמן או האופי), וספרו לו על הקבוצה.
הקבוצה הזו מצטרפת לקבוצות שמור עיניך הקיימות
* ברמת גן, בימי שני בשעות 20:15-21:45
* בירושלים, בגבעת שאול, בימי שלישי בשעות 19:30-21:00
* בירושלים, בגבעת שאול, סדנא מידי ארבעה שבועות, בימי חמישי בשעות 18:00-20:00
ההחלמה פה – אתם רק צריכים לבוא לקבל אותה...
|
|
| רק להיום |
 |
|
להביא החלמה הביתה
אנו מצליחים טוב בהחלמה, לא כן? אנו הולכים לפגישה כל יום, מבלים כל ערב עם חברינו בחברותא, ובכל סוף שבוע אנו רצים לסדנת שירות. אבל אם העניינים בבית מתפרקים לחתיכות, בעצם, אנחנו לא מצליחים כל-כך טוב. אנו מצפים שהמשפחות שלנו יבינו. אחרי הכל, אנו לא משתמשים בתאווה יותר. למה הם לא מכירים בהתקדמות שלנו? הם לא מבינים כמה חשובות הפגישות שלנו, עבודת השרות שלנו, המעורבות שלנו בחברותא? משפחותינו לא יעריכו את השינוי שההחלמה עושה בחיינו אלא אם כן נראה להם זאת. אם אנו רצים לפגישה כמו שהיינו רצים להשתמש בתאווה, מה השתנה? אם אנו ממשיכים להתעלם מהצרכים והרצונות של בני הזוג שלנו וילדינו, אם אנו לא מקבלים את האחריות שלנו בבית, אנו לא מיישמים עקרונות אלה בכל תחומי חיינו. אנו חייבים לחיות את התוכנית בכל מקום שאליו אנו הולכים, בכל דבר שאנו עושים. אם אנו רוצים שהחיים הרוחניים יהיו יותר מאשר תיאוריה, עלינו לחיות את זה בבית. כשאנו עושים זאת, האנשים הקרובים ביותר אלינו יראו את ההבדל ויהיו אסירי-תודה שמצאנו החלמה.
|
|
|
| קולות של החלמה |
 |
|
כשמרגישים רע - עושים טוב
ישנה תופעה מוכרת, שכאשר אדם מרגיש אשמה על דבר רע שעשה, הוא נוטה יותר לעשות דברים טובים שישפרו את ההרגשה שלו. למשל אם אני משקר לבוס, זה גורם לי להרגיש רע, ואז אשאר יותר זמן במשרד או שאחפש דרך להשקיע יותר בעבודה, כדי לכסות את ההרגשה הרעה שנגרמה לי מהשקר אליו. התופעה הזאת מוכחת בניסויים רבים שהראו שכולנו מתנהגים בצורה הזאת.
הבעיה היא שאצלי המעשה הטוב לא באמת מנקה אותי, וההרגשה הרעה ממשיכה ללוות אותי. המקום שבו זה הכי בולט הוא ההתנהגות שלי בתוך הבית אחרי שימוש בתאווה. הרבה פעמים, אחרי נפילה הייתי מגיע הביתה ועוזר לאשתי באופן יוצא מהכלל, משתדל להיות נחמד ולעשות כל מה שצריך, כשלמעשה מתחת לפני השטח הסיבה לכל זה היא ההרגשה הרעה של הנפילה, שגרמה לי לחפש הזדמנויות לעשות דברים שיתנו לי להרגיש טוב בחזרה. במילים אחרות: העזרה הזאת לא היתה אמיתית, והיא רק גרמה לי לחזור להרגיש טוב עם עצמי (ובכך להכין את הקרקע לנפילה הבאה).
אבל עדיין העיקרון הזה נכון, ואפשר להשתמש בו בנסיבות טובות ובצורה מוצלחת, והוא מיושם בתכנית 12 הצעדים, בתור הצעד האחרון והמסכם של התכנית כולה. הצעד הזה אומר שאם אני מרגיש רע ורוצה לחזור לשימוש בתאווה, וכבר ניסיתי הכל ושום דבר לא הצליח, אז יש לי עדיין את הכלי העוצמתי מכולם: לעזור לחבר אחר שסובל. אם אני מרגיש רע עכשיו - הדרך הטובה ביותר עבורי להרגיש טוב היא על ידי שאעשה טוב. אם אעזור למישהו אחר - אעזור בכך בראש ובראשונה לעצמי.
כך למעשה החלה כל התכנית הזאת, וזה היה העיקרון שהניע אותה והפך אותה לתכנית עולמית שעזרה לעשרות מליוני בני אדם להפסיק צורות חיים רבות ושונות של הרס עצמי. כאשר האלכוהוליסט הראשון שהחלים בשיטה הזאת הרגיש בודד ורע, הוא כמעט התפתה לחזור אל הבקבוק, אבל אז הוא עשה את הנסיון האחרון שלו להימנע מכך, כאשר חיפש אלכוהוליסט נוסף לעזור לו. ומאז הכל היסטוריה.
הדרך האחרת לנסות לשנות את ההרגשה הרעה היא אמנם קלה יותר, אבל לטווח ארוך לא רק שהיא לא משפרת את ההרגשה הרעה אלא אפילו מעצימה אותה. הפניה אל התאווה בתקווה שתשכיח ממני את הקשיים שלי ואת ההתמודדויות בחיים, לא באמת פותרת שום בעיה, אלא רק מספקת הקלה רגעית של בריחה אל תוך ערפול החושים המוכר כל כך. הבעיה היא שכאשר החוויה מסתיימת, אנחנו נותרים עם אותו קושי כמקודם, פלוס הכאב על הנפילה. אז למרות שעזרה למישהו אחר נראה כמו מעשה הרבה פחות קורץ ומפתה, אבל למעשה זהו הדבר הנכון לעשות.
|
|
|
| קולות של החלמה |
|
|
כניעה מול האגו
בשבוע וחצי האחרונים היו לי חוויות מאד טובות בהחלמה שלי ואני אשמח מאד לשתף אותכם בהן.
שבוע שעבר הגיעו אלינו לישיבה קבוצה של כמה בחורים, ובתוכם ראיתי בחור שאני מכיר מהקבוצות ושיכנתי אותו בחדר שלי בישיבה למשך כמה ימים. בפעם הראשונה שדיברנו הוא שאל אותי איך הולך אצלי עם הלימודים, והוא אמר לי שהוא קיבל הרבה מתנות מהתוכנית בנושא הזה, ועניתי לו שאני יודע שזה תהליך ואני מתפלל שיהיה יותר טוב. וזה כבר הרבה מאד חודשים שכל יום בכתיבת בוקר שלי אני כותב על הקשיים שלי עם הלימוד, אבל אף פעם וגם לא באותה סיטואציה עם החבר, לא ניסיתי לשבת על העניין ולראות מה בדיוק קורה איתי שם.
יום אחרי זה, ישבתי בבוקר בבית מדרש, והחברותא שלי עזב לכמה דקות ואני רואה את אותו בחור יושב ולומד ולומד, ואני לומד רק כשאני מגיע לבית מדרש אבל הרבה מאד פעמים אני מפספס, והתחלתי לקנא בו, וירדו לי דמעות מהעיניים, וכמדומני שהיתה זו הפעם הראשונה בחיי שיכולתי לממש את דברי חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה", כי אני תמיד הייתי מקנא באחרים והייתי נכנס לרחמים עצמיים למה אני לא כמוהו, וגם הייתי רוצה שהוא לא יהיה לו את זה כדי שהוא לא יהיה יותר ממני, אבל כאן קרה לי משהו אחר, אני הבנתי שאני יכול לקנא בו, ויש לי אופציה שזה יקרה גם לי, ואם אני רוצה את זה אני יכול ללכת אליו ולשאול אותו מה עבד לו כי אני גם רוצה את המתנה שהוא קיבל מאלוקים (ולא שאני רוצה שלא יהיה לו). ותוך כדי עוברת בי התעוררות שהגיע הזמן לשבת על הנושא, והוצאתי דף ודי מהר רשמתי לי הרבה מאד נקודות של חוסר שפיות וחוסר יכולת שלי לנהל סדר יום שפוי, שזה גורם לי לא להגיע לבית מדרש, כמו שזה גורם לי לא לישון בזמן ולא לאכול בזמן, ועוד הרבה מאד דברים שאיבדתי שליטה עליהם, ושמתי לב שיש לי סדר עדיפויות משובש לחלוטין. ובעיקר נתיישבה השאלה שהיתה קשה לי הרבה זמן, שאני מאד אהבתי ללמוד בעבר ואני מאד אוהב ללמוד כיום ואני לא מצליח להבין למה זה קורה לי שהרבה פעמים אני לא מגיע ללמוד, וכעת הבנתי שזה משהו הרבה מעבר ללימוד.
ולא עצרתי כאן. זה לא מה שיעזור לי לחזור לשפיות, אני צריך לעשות פעולות.
בשעות הצהריים פניתי לאותו חבר וביקשתי לשבת איתו ולהתייעץ איתו, ואסירות תודה שאת האגו השארתי היכן שהוא ועשיתי את פעולת הכניעה ופניתי לעזרה מחבר שיש לו את מה שאני רוצה, ואלוקים היה שם, היתה לי שם חוויה מדהימה כשהוצאתי לאור את הפגמים שלי, את הקשיים שלי, את החוסר שפיות שלי, הרגשה נהדרת הרבה יותר מאשר אם הייתי ממשיך להשאיר את הדברים בתוכי וממשיך את החיים כאילו הכל בסדר, והרגשתי שיש לי תקווה למרות שעד היום היו לי פחדים שלעולם לא תהיה לי תקנה עם הלימוד, היום אני יודע שיש לי פתרון ואני מאמין שזה יכול לבא כמו שזה קרה אצל עוד חברים אחרים. והוא נתן לי עצות שאולי אני די מכיר אבל מעולם לא יישמתי אותם על זה, וזה בגלל שלא קיבלתי את זה שיש לי חוסר שפיות בניהול הסדר יום שלי, ורק אז כשקיבלתי את זה יכולתי להתחיל לעשות פעולות של החלמה.
תודה לך אבא אוהב על שסדרת את זה שהבחור ההוא יגיע לישיבה שלי למשך כמה ימים בודדים וזה נתן לי התעוררות לפתוח את העניין הזה עם חברים ועם הספונסר.
תודה לך אבא אוהב שנתת לך נכונות להיכנע ולוותר על האגו הנפוח שלי, ולעולם לא הייתי מאמין שאני יפנה לעזרה בעניין של הלימוד, כי הרי אני הבחור הכי מוצלח בעולם.
בעקבות החוויה שהיתה לי שבוע שעבר, בשבוע האחרון ב"ה התקדמתי מאד בפעולות של התוכנית בשביל לשנות את הסדר יום הלא שפוי שלי, ואסירות תודה על נכונות לשתף כל יום חברים על ההתמודדויות שלי עם הלימוד והשינה, וכן לפתוח מעגלים ולקבל עזרה מאחרים במה שאני לבד לא יכול ואיבדתי שליטה על החיים שלי, ואני אסיר תודה לכל החברים שעוזרים לי, וכן להורים שלי שבאופן אישי עוזרים לי יום – יום לנהל סדר יום משותף, וב"ה השבוע למדתי הרבה יותר, ולא ברחתי לחברותא, לא דילגתי כמעט על ארוחות, וישנתי בשפיות מתי שהייתי צריך וכמה שהייתי צריך. ובקיצור, עבר עליי שבוע עם הרבה התמודדויות אבל בלי לברוח מההתמודדות אלא עשיתי פעולות והרמתי טלפונים, ובחסד אלוקים הניסים קרו לי והשבוע האחרון היה שבוע שאני מחכה לו שנים.
אמרתי היום לספונסר שלי שאני רוצה לשתף שאני מרגיש מאד טוב, וניסיתי להסביר לו מה אני מרגיש, ואמרתי לו שאני מרגיש שאני"חי", ולא שהחיים דבש, אבל אני חי את החיים ומתמודד ולא בורח מהם, וזו חוויה מדהימה לחיות.
אבא, אני מתפלל אליך לעוד יום אחד נקי ושפוי.
לקריאת הדיון המלא בפורום לחץ כאן
|
|
|
| מבט מהמקורות |
|
|
סגולה לאריכות ימים
השומר את עיניו מקבל שכרו משלם גם בעוה"ז בכמה ענינים. ראשית, שזוכה לאריכות ימים, כמש"כ האבן עזרא על הפסוק "העבר עיני מראות שוא בדרכיך חייני" (תהילים קיט) כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו. וכ"כ בבן יהוידע (מגילה כ"ח) דמדה זו מועלת לאריכות ימים ע"ש.
|
|
|
