קבוצה חדשה בירושלים

בשעה טובה נפתחת קבוצה חדשה של שמור עיניך בירושלים, וייקרא שמה בישראל "ביחד זה עובד".
הקבוצה תתקיים בימי ראשון, בשעות 18:00 עד 19:00, בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים.
הקבוצה תתמקד בדיונים סביב נושאים מוגדרים בהחלמה. בכל פעם נקרא קטע מהספרות ונשתף ביחס אליו מהניסיון והחוויה האישיים שלנו.
הכוונה לנסות לעסוק גם (אבל לא רק) בנושאים יותר "מתקדמים" – כמו צעדים 6-7, 8-9, צעד 11, וכדומה.
בנוסף, יוקדש זמן לסבב "שחרר והשתחרר" למי שירצה לשתף בנוגע לחייו האישיים. 
למי מתאימה הקבוצה:
* למי שהזמן והמקום יותר נוחים לו
* למי שזקוק לקבוצה שנייה בשבוע
* למי שמעוניין להעמיק בהבנת התכנית ואופן היישום שלה
* למי שמעדיף קבוצה יותר אינטימית
* למי שמעדיף קבוצה יותר קצרה
כולם מוזמנים להגיע, חברים חדשים או ותיקים. אופי הקבוצה יותאם בסופו של דבר למשתתפיה. 
כיוון שמדובר בקבוצה חדשה, יש כאן גם הזדמנות מיוחדת לתת שירות משמעותי וממלא – יש בזה הרבה מאוד החלמה. 
אנא! גם אם לא נראה לכם שתגיעו, נסו לחשוב מי מחבריכם יכול להתעניין בקבוצה שכזו (בגלל המקום, הזמן או האופי), וספרו לו על הקבוצה.
הקבוצה הזו מצטרפת לקבוצות שמור עיניך הקיימות
* ברמת גן, בימי שני בשעות 20:15-21:45
* בירושלים, בגבעת שאול, בימי שלישי בשעות 19:30-21:00
* בירושלים, בגבעת שאול, סדנא מידי ארבעה שבועות, בימי חמישי בשעות 18:00-20:00

ההחלמה פה – אתם רק צריכים לבוא לקבל אותה...

אמונה

אחדים מאתנו מגיעים להחלמה מאוד מבוהלים וחסרי בטחון. אנו מרגישים חלשים ובודדים. אנו לא בטוחים בכיוון שלנו ולא יודעים איפה לחפש תשובות. נאמר לנו שאם נמצא קצת אמונה בכוח גדול מאתנו, נמצא בטחון והדרכה. אנו רוצים את ההרגשה הזו של בטחון וחוזק. אבל אמונה לא באה בין-לילה. דרושים לה זמן ומאמץ כדי לגדול.

חיים כפולים

חווית הסיפוק המיני הראשון שלי הפכה אותי לאדם אחר. לא ניתן להשוות בין מי שהייתי למה שהפכתי. בתוך שניות עברתי טרנספורמציה מוחלטת שיקח שנים עד שאבחין במתרחש ואוכל להתבונן ממרחק באובססיה, החוויה היתה כל כך חזקה שמהרגע הראשון לא היה לי סיכוי מולה, גם כשחשבתי שהסיכויים עימי ולטובתי, הקושי להתבונן במציאות נכון הגיע מהצורך הקיומי בתאווה, השיעבוד הכריח אותי לחיות חיים כפולים ומכופלים.

במאמר הזה אכתוב על חוסר התקווה שבחיים הכפולים, אתפלל לאבאל'ה אוהב שיהיו הדברים לתועלת.

כל עקרת בית מתחילה יודעת שהליכלוך בפינות קשה יותר להסרה, לא משנה פינה של מה, רצפה חלון או מגירה פנימית בארון, הנגישות מגבילה את התנועה, הנקיון מצריך מאמץ מוגבר, והנטיה היא לוותר, כי מי רואה.. 'זה לא שווה את זה'.. 'נשמור את האנרגיות למה שחשוב באמת'.. כמכור בעל צורך קריטי לעסוק 'בשלום בית' בנפשו פנימה למדתי את חשיבות הנקיון 'בפינות', הסיבה פשוטה, אין משהו שנותן יותר כח לתאווה, שדוחף לשם את הליכלוך, יותר מהחיים הכפולים. 

כמו אדם הנזקק לטיפול שורש ומבקש מרופאו לעשות לו סתימה רגילה.. רק כדי שהאוכל לא יתקע לו בשיניו, כל זמן שהוא לא ינקה לו את כל התעלות הכאב ימשך והלסת עלולה להתנפח בכל רגע נתון, אני יכול לעשות (כמעט) הכל נכון, ברגע שתשאר פינה חשוכה לא נקיה היא תרדוף אותי, זו מהות הצעד החמישי – להאיר כל פינה אפלה. 

ולא לא הכוונה היא לפינות מהעבר בלבד, אני כותב על פינות 'לא נקיות' היום. בהחלמה. על חיים כפולים בתוך התהליך וחמור מכך, בשם ההחלמה, על העמדת פנים מול הנפשות הקרובות, זה לא אומר שצריך ללכת עם שלטים על הגב או לרוץ ולספר לכל מכר על הסודות האפלים ביותר, ותודגש הייטב החובה להתייעץ עם בעל נסיון לפני חשיפה מול אדם קרוב, זה אומר שאני לא יכול ליהות יותר כמה אנשים. ועלי למצוא את הדרך (בהתייעצות) לעשות זאת ללא פגיעה בי או בקרובים אלי. (בהזדמנות אכתוב על אמירת שקר מפורש, העלמת האמת, העמדת פנים וסיפור כל 'כרטיס הביקור'..) 

ראיתי במהלך הזמן חברים מעמידים פנים גם בתוך הקבוצה, בעצמי עיגלתי פינות כחלק 'מפוזת המחלים שלי' איננו מושלמים, משהבנתי את הנחיצות פעלתי לקראת, הוכרחתי להיות בתוך תהליך, כל מי שלא פעל לקראת 'איחוד זהויות', לא נשאר נקי. זו עובדה. לא משנה כמה זמן הוא עשה שריר מול התאווה בסופו של דבר הליכלוך בפינות הכריע אותו, הוא שמר עוד ועוד כפילויות ללא אור, והפינות גדלו וטרפו אותו מחדש.

לצערי הגדול יש בפורום חברים עם נ'יקים כפולים. לעיתים משולשים, ויותר מכך. מעבר לפגיעה האנושה באוירה, לי באופן אישי (שמעתי זאת גם מאחרים) קשה יותר כעת לתת אמון בחברים חדשים, אני חשדן מטבעי, מורכב לי לתת אמון באנשים בכלל ובפרט מאחרי מקלדת, בסופו של יום אני נפתח, ממש מתערטל, ואז מתברר לי לתדהמתי שאני מטומטם, הקבלתי פני חבר מתחדש, מה הסיכויים שאקביל פני חדש אמיתי באותה התלהבות? 

מעבר לנזק העצום לפורום ארשה לעצמי לכתוב כמה מילים נוספות על 'הכפול עצמו', מי שמרשה לעצמו לשקר במקום אחד ירמה בעוד, למה? ככה. הוא תמיד ימצא סיבות מוצדקות נוספות לרמןות במקומות נוספים, זו המציאות בחיי מכור. ואם מישהו חושב שהוא יוכל לחיות בהסתרה ועדיין להפסיק להיות עבד של התאווה אין לי אלא לרחם עליו, אך למען כולנו אקרא לו מלב כואב,  למען הכלל, עזוב אותנו בשקט, חזור אלינו כשתהיה נכון לחיות ללא כפילויות.

האם אפשר להיגמל בלי 12 הצעדים?

סגולה לאריכות ימים

השומר את עיניו מקבל שכרו משלם גם בעוה"ז בכמה ענינים. ראשית, שזוכה לאריכות ימים, כמש"כ האבן עזרא על הפסוק "העבר עיני מראות שוא בדרכיך חייני" (תהילים קיט) כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו. וכ"כ בבן יהוידע (מגילה כ"ח) דמדה זו מועלת לאריכות ימים ע"ש.