נחת אמיתית
מסופר על אחד מגדולי ישראל בדור הקודם שתפס פעם בחור מעשן בשבת קודש, אמר לו אותו גדול בישראל, אני מקנא בשכר שלך בעוה"ב, כי לי אישית אין את התאוה של עישון, אבל אתה שכ"כ מתאוה לכך, עד כדי עישון בשבת, אם כן, על כל שניה ושניה שהנך מתאפק בשבת ולא מעשן הרי שכרך בשמים הרבה מאד לאין ערוך ולאין שיעור.
אלו שלא מתמודדים עם התאוה בצורה חזקה, לעולם לא יצליחו להבין את נפש המתמודד, כמי שלא מרגיש זאת על עצמו ובשרו מסתכל על המתמודד כאדם רשע וטיפש גם יחד, רק מי שחווה זאת בעצמו יכול באפס מה להתחיל להבין מה מתחולל בלב המתמודד, הלוא גלוי וידוע לפני כסא כבודו, שרצוננו לעשות רצונו, ומי מעכב שאור שבעיסה, כמה אנו כמהים ומשתוקקים להיות טובים יותר, נקיים יותר, טהורים יותר, כמה פעמים החלטנו בלב פנימה, שהיה לא תהיה, מה שהיה לא יהיה עוד לעולם, כמה בכינו לפניו, וכמה התחרטנו באמת על העבר, תוך כדי קבלה אמיתית על העתיד.
כמה ניסינו להתגבר, וב"ה הצלחנו הרבה פעמים להתגבר, כמה ניסינו לדחות את הנפילה עוד ועוד, עד שהגרוע מכל קרה ונפלנו, ואז, איזה הרגשה נוראה, סזיפתית, יאוש, תסכול, אכזבה, כעס, נקיפות מצפון, הנפש מבקשת רק למות.
ומעבר לכל זה עלינו להתמודד עם חוסר הקבלה הן מצד עצמנו, והן מצד הסובבים אותנו, אנחנו מרגישים 'זירו' או בעצם 'מינוס', הסובבים אותנו חושבים שאנחנו מטורפים ומרושעים.
{במאמר המוסגר: שמתי לב לתופעה מעניינת השווה מחקר בפני עצמו, שגם מי שמכור לדבר אחד לא מצליח להבין את המכור לדבר שני, דהיינו, אלכהוליסט לא מבין את נפש הסקסוהליסט, ומי שמכור לאוכל אינו מבין את נפש השתיין, ואפילו בתאוה עצמה מי שמכור רק לאוננות לא מבין את המכור לפורנו, מי שמכור לנשים, אינו מבין את נפש המכורים בעלי הנטייה הגברית, מי שמכור לשימוש חי אינו מבין את נפש המכור לאוננות, מי שאינו שולט על יצר הכעס, אינו מבין את מי שאינו שולט על יצר התאוה, וכו' וכו' וכו', למרות שהשכל הישר אומר שאם הנך מבין אל נכון שיש דברים שקשה לך לשלוט בהם למרות ההבנה שלך שזה לא בסדר, אז למה אינך מבין שחברך אינו שולט על משהו אחר למרות שבשכלו הוא מבין שזה לא בסדר, אבל כאמור זה במאמר המוסגר}.
לאבא בשמים יש המון מלאכים ושרפים וחיות הקודש בשמי מעלה, את העולם הזה הוא ברא לאנשים בני תמותה, שמתמודדים עם קשיים ויצרים שונים, אבא בשמים לא רוצה אותנו בתור מלאכים, אבא בשמים רוצה אותנו בתור אנשים, והנחת רוח שיש לו מאתנו היא כשהוא צופה ומביט בקשיים, בהתמודדויות, בנסינות, וכן, גם בנפילות, ובהתחזקות שלאחר מכן, ומכך יש לו נחת רוח יותר מאשר הנחת רוח שיש לו מהמלאכים.
לקריאת הדיון המלא בפורום לחץ כאן
