אפשר אקמול במקום ניתוח?
קשה לתפוס כמה חמורה המחלה הזאת שנקראת התמכרות, וממילא, פעמים רבות, קשה להסכים לתת הכל למען ההחלמה. ההכחשה פועלת כאן שעות נוספות, וכל תקופה של נקיות כבר משכנעת אותי שבעצם הכל כבר בסדר, ומשכיחה ממני את כל הכאב והתסכול הנוראיים של הנפילות התכופות, מה שכמובן משכנע אותי שהגיע הזמן להמשיך הלאה, ולא חייבים להשקיע בהחלמה כל כך הרבה.
ישנם גם כאלו שמגיעים רגע אחרי נפילה, ועדיין זוכרים היטב את הכאב, אבל בכל זאת נראה להם שיש יותר מידי דרישות מצד ההחלמה. זה כולל חשיפה, זה כולל חשבון נפש מאוד נוקב וקשה, וכמובן, הקושי המרכזי: ההבנה שהמחלה הזאת תלווה אותי לכל החיים.
אז אנחנו מחפשים משהו אחר, איזו תרופת פלא קלה יותר, אולי שבועה שתעצור את ההתמכרות, אולי טיפול פסיכולוגי לתקופה מסוימת וכמובן הפתרונות המוכרים של לימוד תורה, טבילה במקווה וכן הלאה.
אבל זה בדיוק כמו לתת אקמול לאדם שצריך לעבור ניתוח. הניתוח מפחיד את החולה, והוא מבקש מהרופא בתחנונים שייתן לו משהו קל יותר. אולי איזה כדור אקמול, והכל יהיה בסדר. במקרה הטוב, זה לא יעזור כלום. במקרה הרע, זה ישכך את הכאב שלו לזמן קצר מאוד, בו הוא ידחה את ההחלמה ויעמיק את המחלה שנותרת ללא טיפול.
נכון, ישנה התנגדות טבעית להגדיר את עצמי כחולה. אבל במחלה שלי - ההכחשה הזאת לא פועלת לטובתי אלא לרעתי. במשך שנים הכחשתי את העובדה שאני חולה, למרות שברור לחלוטין שאני חולה, וזה לא עזר לי אף פעם.
שוב ושוב יצאתי למלחמה חסרת סיכוי מול עצמי, מלחמה שבה כמובן תמיד ניצחתי. אבל מי ניצח? אני שלא רוצה ליפול או אני שרוצה ליפול? שניהם. בהתחלה ניצח אני שלא רוצה ליפול, ואחרי זמן קצר ניצחתי שוב. הפעם ניצח האני שרוצה ליפול – ונפלתי
כל זה קרה בגלל שלא הסכמתי להודות שאני חולה. כאשר נכנעתי והודיתי שאני חולה, נפתח הפתח להחלמה. אבל גם זה לא היה מספיק, כי גם אם הבנתי שאני חולה ואני בבעיה, עדיין נותרה השאלה: כמה צריך להשקיע בהחלמה?
פתאום לא היה לי מספיק זמן (מעניין שעבור המחלה היה לי זמן...), פתאום פחדתי מחשיפה (מעניין שלא פחדתי מספיק שיתפסו אותי במחלה...), וכן הלאה, תירוצים מתירוצים שונים.
היום מפחיד אותי שלב נוסף. כן, באתי להחלמה, נתתי את כולי וזכיתי במתנה נפלאה. אבל כעת פתאום אני מתחיל לחשוב, שאולי זה בסדר להוריד מינון בהחלמה. אחרי ככלות הכל, אני נקי כבר כמעט שנה (חסד אלוקים לגמרי לא מובן מאליו), אז אולי היום אוכל לעשות לביתי? כאן אני צריך מנה כפולה של כניעה, שתזכיר לי שאם אפסיק לעבוד על הצעדים - נפילה היא רק ענין של זמן.