צעד עשירי
היות והצעד הזה הביא לי המון שלווה איזון רגשי והתקדמות רציתי לשתף אותו איתכם:
צעד 10 היה בשבילי פריצת דרך, כל הזמן בהחלמה תמיד היו לי עליות וירידות ניתוק וחיבור, מעידות ונפילות, כישלון והצלחה, כמו שאומרים: ההוכחה שאתה חי שכל הזמן דברים זזים. בדיוק כמו מוניטור שעולה ויורד ברגע שהכל ישר - יש מוות.
ותמיד לא ידעתי איך להתמודד עם כל הרכבת הרים הזאת.
עד שהגעתי לצעד 10 - ״המשכנו לעשות חשבון נפש וכאשר שגינו הודנו בכך מיד״ בצעדים 1-9 ניקנו את העבר ולמדנו איך להתמודד עם החיים, בצעד 10 אנו מתחילים לחיות - על ידי הצעדים.
אחרי שלמדתי בצעדים -
1- אני לא יכול.
2- יש מישהו שיכול ורוצה לעזור לי
3- כשאני נותן לו הכל מסתדר
4- כשאני מנוהל ע״י כל דבר משהו בי לא בסדר, לבחון איזה פגם אופי מנהל אותי.
5- לשתף בדברים את אלוקים וחבר שמבין ומקבל.
6- אלוקים תעזור לי לוותר על הפגמי אופי שהורסים לי את החיים.
7- לבקש בענוה הוא לא חייב לי כלום (הוא לא עובד אצלי אני אצלו) בבקשה תן לי במקום פגם האופי מעלה כגון פחד-אמונה ואומץ.
8- לעשות רשימה במי פגעתי.
9- לכפר בפניהם.
(מומלץ לעשות את כל זה אם ספונסר אך במהירות ויסודיות כל זמן שאני לא חיי אם הצעדים אני סובל ומזמין את השימוש הבא שלי)
אחרי כל זה מה זה צעד 10 בשבילי?
דבר ראשון זה לחיות את הצעדים על בסיס יומי, כאשר משהו מנהל אותי במשך היום ישר לעשות מול זה צעדים לבחון מה הבעיה ולטפל בה.
שנית, זה לעשות חשבון נפש יומי, (גם שבועי ותקופתי) לשאול את עצמי ולבחון את עצמי איפה היתה ההחלמה שלי היום מה עשיתי בשבילה? איפה התקדמתי בצעדים? איפה הייתי לא כן, מחפש תועלת עצמית ואנוכי? מה היו המניעים שלי? איפה נתתי לאחרים? האם אני משתף את הפיתרון שמצאתי עם החברים שסובלים? איזה פעולות על התוואה עשיתי היום? האם התפללתי לאלוקים? האם פניתי לבקשת עזרה כשהייתי צריך? האם הייתי מלא ברחמיים עצמיים או במחשבה על אחרים? האם היה לי בעיה טינה או כל דבר אחר שהפריע ודחיתי טיפול בה?
וכל זה לא מתוך חרטה או הלקאה עצמית כי זה יפריע לי להיות כמה שיותר יעיל משוחרר ועוזר לאחרים
אחרי החשבון נפש אני שואל את אלוקים כיצד אני יכול לכפר על הטעיות שלי היום? איך אני יכול להיות יותר בשביל אחרים ומבקש ממנו את ההכוונה והכוח לעשות את הרצון שלו ממני.
כל זה עוזר לי לחיות חופשי שלוו משוחרר ומאושר רק להיום, נותן לי שקט הכוונה ומטרה לחיי.
למשל היום היה לי יום קשה מבולבל ומתוסכל שלא נדבר על טעיות שעשיתי ורגשות שקשה לי איתם והפגמי אופי שלגמרי שולטים בי והמחשבות שיש לי כל הזמן כמו מכבסה. אבל זה בסדר כל הבלאגן הטעיות והרגשות האלו, אני אדם לא שפוי, חולה, משוגע, אבל אני כבר לא חייב לתת למחלה לנהל אותי, אני יכול לתת לאלוקים להיכנס דרך הצעדים ושיתופים
שיחזיר אותי לשפיות, ורק להיום הוא עשה את זה אני פה שוכב כותב רגוע שלוו כאילו לא קרה כלום שבעצם לפני כמה דקות קיללתי כל בנאדם שאני מכיר חברים ואת אלוקים שהוא מביא לי כאלו חיים, ועכשיו אני אוהב אותו אני מרגיש ממש שלוו שקט ומשהו בפנים רגוע וממש כייף לי כמו אחרי שאוננתי רק בלי הרגשות מוות של השימוש ובלי השימוש אלא שיחרור אמיתי.
נראה לי שזה חוויה רוחנית ששינתה אותי כי אותו אדם שהיה חייב לברוח מכל דבר לשימוש שכל הזמן היה בודד מפוחד מהחיים עם דיכאון ונטיות אובדניות וחוסר תקוה מרוח בחיוך שקרי לכולם הוא לא אותו אדם שכותב עכשיו. מתפלל לזכור שזה סך הכל מצב רגעי הכל יכול ללכ. לעזאזל אם אני אחשוב שאני יכול מול תוואה וניהול חיי.
סך הכל קיבלתי מתנה רגעית בעקבות פעולות שעשיתי כאשר אני מפסיק לעשות פעולות הכל יחזור אני עדיין חולה ולעולם אשאר כך בין אם ארצה או לא.
מצאתי תוכנית פשוטה שעובדת אם עובדים אותה.
ומצאתי כוח גדול ממני שמסוגל לעשות הכל בשבילי רק אם אני נותן לו.
