מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
. | ||
12 הצעדים
מה באמת יש ב-12 הצעדים האלו שאין לנו כיהודים שומרי תורה ומצוות? הרי כל צעד כשאני מסתכל עליו, ברור שהוא נלקח ישירות מהתורה הקדושה. הנה השוואה קצרה : הגענו לאמונה שכוח גדול מאתנו יכול להחזיר את שפיות דעתנו. מי לא מאמין שהקב"ה יכול לרפא כל חולה ובודאי אותי ? החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוקים. זה כבר ממש מגוחך. אני הרי יהודי מאמין. ברור שאני מוסר לו את חיי . עשינו חשבון נפש מוסרי, נוקב וחסר פחד. מי כמוני עושה חשבון נפש בקריאת שמע שעל המיטה ובימים הנוראים ? וכן הלאה וכן הלאה . אז אם אני כבר מכיר את הכל ועושה את הכל, למה אני צריך את הספר הזה של הגויים שילמד אותי איך לחיות עם הקב"ה? ולמה אני צריך לשבת ביחד עם חברים מכורים כמוני ולא יכול פשוט ללכת לשיעור בבית הכנסת הקרוב וללמוד איך להתקרב לה' יתברך? אז כן, באופן תיאורטי אם אני אקח את ספרי המוסר והחסידות באותה רצינות שאני מתייחס לעבודה שלי על הצעדים - זה יעבוד, אבל למרבה הצער זה לא המצב. אני לומד משהו בספר קודש ובמקרה הטובה מנסה אפילו ליישם את זה, אבל בשום פנים ואופן אני לא חי בידיעה ותחושה ברורה: אם אני זז מילימטר ממה שכתוב כאן - זה הסוף שלי . כשאני לומד בשיעור תורה על חומרה של לשון הרע (לשם דוגמא), לא נראה לי שאני יתחיל לבכות רק בגלל שאתמול דיברתי עם מישהו לשון הרע עסיסי. אני מקבל את זה יותר בגדר של המלצה. אבל כשאני הולך לקבוצה וקורא צעד מסויים, אני שומע את כל החברים חולקים את החוויות שלהם בהתמודדות על זה, וכולם אומרים את אותו דבר: אני חייב לחיות ככה, אם אני רוצה סיכוי להמשיך לחיות . לא זכור לי שראיתי אדם פורץ בבכי באמצע שיעור בבית כנסת בגלל שהוא קרא משהו שסותר את מה שהוא עשה לפני כן, אבל ראיתי ושמעתי אנשים בוכים בקבוצות כי הם לא הצליחו להמשיך לחיות לפי התכנית. אני לא מדבר דווקא על אנשים שנפלו, אלא על אנשים שנתקלו בקשיים ליישם את הצעדים בחיים הרגילים שלהם. זה אותם דברים שכתוב בתורה, אבל אני הוא זה שלא לוקח ברצינות את התורה. אז אין לי ברירה אלא להתחיל את המסע שלי אל התורה מאפס. קודם כל להתחיל לחיות עם הקב"ה באמת, ואז להתקדם הלאה . כן, כל התשובות נמצאות בתורה. כן, התורה היא התשובה לכל המחלות. אבל אני זה שלא בסדר, ואני חייב להתחיל לעבוד ברצינות. הדרך היחידה שבה אני יכול לעבוד ברצינות היא בקבוצה. רק עם אנשים חולים כמוני אני מסוגל להתמודד עם הפגמים באישיות שלי, לשים את הכל על השולחן ולבקש עזרה מאלוקים ומהחברים . אתמול הייתי בקבוצה והיה שם חבר שנפל אחרי תעשה חודשים של נקיות. בשבילי, לראות אותו בוכה ולשמוע אותו מרוסק, היה שווה הנסיעה הארוכה וההשתתפות בקבוצה. זה לא ספר מוסר - זה המוסר בעצמו. לא צריך לספר לי על כמה חמור לעבור עבירה. אני רואה מולי דוגמא חיה, אדם שבור שמבקש עזרה. ועבורי זה שיעור מאלף לכך שהנקיות שלי היא לא דבר מובן מאליו, ממש לא. קיבלתי שיעור ששווה עבורי מליונים - והוא היה בחינם. זה הזכיר לי שוב שאם אפסיק את העבודה על הצעדים - אני אמות . לצערי, עוד לא מצאתי שיעור מוסר או חסידות שיעשה את העבודה הזאת עבורי . זלמן הוא מנחה הפורום שלנו ומנחה קבוצת 12 צעדים טלפונית. ניתן לקרוא את סיפורו האישי בלחיצה כאן |
||
קלותה של תשובה- המשך מתוך פרק ד בספר "אשיב ממצולות" מאת הרב יהושע שפירא. להשיג בישיבת רמת גן: 03-6748424; www.yrg.org.il
'תשובה קלה שבקלות' בדברי חכמים נצטט עוד מדברי חז"ל על ה"אינטרס" של ה' בתשובה ובהצלחתה, ברצונו לקבל שבים ולסייע בידם, כמעט ב"חד צדדיות" של ה'. א. רבי הונא בשם רבי אבהו: הקב"ה אין לפניו שכחה, הא בשביל ישראל נעשה שוכחן! מה טעם? "נושא עוון" כתיב. וכן דוד הוא אומר: "נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה"[1]. ב. לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"[2] , זהו שאמר הכתוב: "נשאת עוון עמך, [כסית כל חטאתם סלה]"[3]. אתה מוצא ביום הכיפורים בא שטן לקטרג את ישראל, והוא פורט את עוונותיהם של ישראל ואומר: ריבונו של עולם! יש באומות העולם מנאפים וכן בישראל, יש באומות העולם גנבים וכן בישראל! והקב"ה פורט את זכיותיהם של ישראל, מהו עושה? נוטל קנה של מאזניים [ושוקל] את העוונות כנגד הזכיות, והם נשקלים העוונות והזכיות אלו כנגד אלו ושתי הכפות של מאזנים נמצאים מעויינות, והשטן הולך להביא עוונות וליתן בכף העוונות ולהכריעה. מה הקב"ה עושה? עד שהשטן חוזר ומבקש עוונות, הקב"ה נוטל את העוונות מתוך הכף ומטמינם תחת פורפירה שלו, והשטן בא ואינו מוצא שם עוון, שנאמר: "יבוקש עוון ישראל ואיננו"[4]. כיוון שהשטן רואה כן, אומר לפני הקב"ה: רבונו של עולם, נשאת עוון עמך? אתמהא! כיוון שראה דוד כך, אמר: היאך נושא עוון ומכסה חטאתם! התחיל משבחם: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"[5]. ג. "אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עוון"[6] , אמר רבי שמעון בן לקיש: למה הדבר דומה? למי ששתתה מים המרים ונמצאת טהורה, התחיל אמר לו אחד: אשרי אימא שלא צריכה לשתותם כל עיקר! כך, דוד אמר: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה", אמר לו הקב"ה: "אשרי אדם לא יחשוב [ה'] לו עוון". ומי הן אלו שהקב"ה נושא פשעיהם? אילו ישראל, שהן זכאין ביום הכיפורים, ופורטים עוונותיהם ופשעיהם והקדוש ברוך הוא נושא (אותם) [את] עוונותיהם[7] . צריך לשים לב היטב, ולהתחיל להאמין. אולי בפעם הראשונה נשמע באמת מה כתוב כאן – הקב"ה מוחל לא רק על השגגות, אלא גם על הזדונות – מה שחטא אדם מתוך ידיעה שהוא חוטא. ולא די בזה, אלא גם על המרדים הוא מוחל וסולח – גם על מה שחטא אדם בכוונה מפורשת להכעיסו. כשאדם חוטא – מידת הדין מתוחה כנגדו. אך כשהוא פונה עורף לעוונותיו ושב בתשובה, מתפוגגת מסכת הדין חמורת הסבר ומתגלה אליו 'מלך יושב על כיסא רחמים'. מהו 'כיסא רחמים'? פשוט כיסא שכשהקב"ה יושב עליו – הוא מרחם. אדם שבא לשוב בתשובה, מתייצב לפני כיסא שכל מטרת הישיבה עליו אינה אלא להיטיב ולרחם. חז"ל משווים לתהליך הדין אופי כמעט מבודח: ה' שוכח עוונות, שומט אותם מעל כפות המאזנים ופועל לטובת הנאשם מאחורי גבו של השטן. אם אין לו זכויות – "את יהיב ליה מן דידך"! כביכול לא דין יש כאן, ולא האשמה. המעמד דומה יותר לשותפות שבה כשל אחד השותפים, והשני מסייע לו ומעמידו על רגליו. מאחורי הדברים אנו שומעים מנגינה ברורה – ה' רוצה בזכייתנו. אם יהודי עושה תשובה ובא לפני הקב"ה, מה לשטן ביניהם? איזו שייכות יש לו, על מה הוא יכול לקטרג? העוון חלף ברגע שבו נעשתה התפנית, וצלליו נעלמו יחד איתו. הקב"ה ואהובו מתייחדים שוב בחדר אחד, ורק אהבה ושמחה יש שם. צריך לחזור עוד ועוד על המדרשים הנפלאים הללו עד שיחקקו בלבבנו באמת, ונדע שאבינו מלכנו יושב על כיסא רחמים ומחכה שנבוא לפניו ונתוודה על כל חטאינו. הוא יאיר לנו פנים, ימחל לנו, ינקה אותנו, ישכח את עוונותינו, ויהתל בשטן שלא יקטרג עלינו. אשרינו שאנו נושאים חן לפניו כבתחילה ואין בנו כל מום – "אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עוון". [1] ירושלמי פאה א, א. [2] תהילים לב, א. [3] תהילים פה, ג. [4] ירמיהו נ, כ. [5] פסיקתא רבתי מה. [6] תהילים לב, ב.
|