|
|
|
 |
המסע לתשעים יום - היכל התהילה |
|
 |
הבדיחה היומית |
מכורות לניקיון |
|
-שלום, הגעתי למרכז לגמילה מהתמכרויות קשות?
-כן. איך אפשר לעזור?
-יש לכם קבוצה של "חולות נקיון"?
-בטח. יש לנו כמה וכמה.
-מצויין. אפשר שמעכשיו ועד פסח הן יקיימו את המפגשים שלהן אצלי בבית? החומרים עלי...
|
|
|
 |
ארגז כלים |
פרפקציוניזם - השאיפה לשלימות שמפילה אותי |
|
גיליתי את אחד מפגמי האופי שלי דרך השם שלי "אריה", זו היא מחלת הפרפקציוניזם שבעבורה צנחתי מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, וכעת אני מודע לכך שכדי לעלות בחזרה עלי להשלים עם המצב שטוב לי לחיות כל חיי בדרך ממוצעת שאני מכנה אותה "כלב חי" מאשר להמשיך עם מחלת הפרפקציוניזם שדורשת ממני להיות דווקא האריה הכי מושלם, וגורמת לי לחיות תמיד בהרגשה שעד שאני לא 100% אני 00.
לשם טיפול בפגם האופי הזה נברתי מעט וזהו מה שהעלתי בחכתי.
פרפקציוניזם זהו שם מחלה פסיכולוגית [בעברית שְׁלֵמוּתָנוּת], שבה האדם מרגיש צורך עז להיות מושלם הכי חזק בעולם כמו אריה ולא רק להיות מצוין. מחלת הפרפקציוניזם מובילה את האדם לדימוי עצמי נמוך, כי כל זמן שהוא לא מצליח להיות ממש הכי מושלם אזי הוא בעיני עצמו נחשב כמת. ומכאן הכותרת שבחרתי ממאמריו של קהלת "כֶּ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת", כי עדיף לו לאדם לחיות כל חייו ככלב והעיקר שיחיה מאשר יחלה במחלת הפרפקציוניזם ויהיה או אריה הכי מושלם או נבלה מתה.
הבעיה היא כי הפרפקציוניסט לעולם לא יחוש סיפוק ממאמציו, שכן לתפישתו הוא לעולם לא יעשה מספיק. הוא פועל באופן כפייתי למימוש יעדים בלתי-אפשריים, וכל הדימוי העצמי אצלו נגזר ממונחים של תפוקה והישג. הפרפקציוניסט מתרברב תמיד בדבר שלמותו, והוא נמנע ממצבים בהם הוא עלול להצטייר כלא-מושלם, והוא חסר יכולת לתאר מקרים שבהם הוא התנהג בחוסר-שלמות.
לפרפקציוניזם אמנם יש פן חיובי, הוא עשוי להניע בני אדם אל עבר הישגים כבירים ולספק להם מוטיבציה לעמוד איתן בפני מכשולים. כמו למשל המסירות שמדרבנת מלחינים להמשיך וללטש את יצירתם עד שזו משתווה לצלילים הנפלאים שהם רואים בדמיונם, והעקביות שמרתקת אמנים גדולים לכני הציור, אך הפן השלילי שבו חמור מאוד, כי הוא גורם לדחיית מטלות כי עד שיודע הפרפקציוניסט איך לבצע את המטלה על הצד הטוב והמושלם ביותר הוא פשוט לא מבצע אותה, וכן לפרפקציוניסט במקום העבודה תהיה לו תפוקת עבודה נמוכה, שכן הפרפקציוניסט מבזבז המון זמן וארנגיה על עיסוק בפרטים טפלים של מטלות או פרויקטים, דבר זה גורם אצלו לדכאון וחרדה ודימוי עצמי נמוך. סימפטומים מוכרים של פרפקציוניזם בלתי מרוסן כוללים תחושה שאתם ורק אתם מסוגלים לבצע את העבודה כראוי, ולכן עשויה להיווצר בעיה שאין באפשרותכם לסיים משימה עד שהיא אינה כליל השלמות, מה שעלול להוביל לאי עמידה בתאריכי יעד החשובים לבוס שלכם.
דרך הטיפול במחלת הפרפקציוניזם היא על ידי העידוד להציב יעדים ברי־השגה ולהתמודד עם הפחד מכישלון ומפחד מפני הופעה בפני אחרים כנכשל. וזה על ידי שיתוף אחרים בתוצאת עבודה שאינה גמורה. ויש כמה פתגמים שיכולים לעזור, (חלק ממקורות מחז"ל הם פירוש שלי לצורך הענין) כמו: "אַל־תְּהִ֤י צַדִּיק֙ הַרְבֵּ֔ה וְאַל־תִּתְחַכַּ֖ם יוֹתֵ֑ר" (קהלת ז, טז), והנה טוב מאד זה מלאך המות (בראשית רבה ט, י), מן הזהירות שלא תרבה להזהר (הקדמה לחובות הלבבות), ויש פתגם בלועזית Best is the enemy of the good [תרגום: הטוב מאוד הוא האויב של הטוב].
|
|
|
 |
12 צעדים |
הנוסע המתמיד |
|
|
לא, לא ב"אל-על" ולא בכל חברת תעופה אחרת. הם נוסעים ברכב, בטרמפים או בתחבורה ציבורית. הנוסעים המתמידים. אני מתכוון לאלה שטורחים ונוסעים מרחקים גדולים כדי להגיע לקבוצה שיש בה החלמה טובה, לקבוצה שהם רוצים לקחת את מה שמהדהד באווירה לחיי היום יום שלהם. המקרה הכי קיצוני ששמעתי עליו עד היום, בגבולות ארצנו, הוא נסיעה פעם בשבוע מאילת לירושלים וחזור, רק כדי להשתתף בקבוצה מחלימה...
נכון שזה קשה להטלטל בדרכים, נכון שקשה לאשה ולילדים שנשארים מאחור כשאביהם חוזר בשעות מאוחרות בלילה, אבל זה כנראה משתלם להם, כי הם ממשיכים לבוא הנוסעים המתמידים. הם אולי לא תמיד מעורבים בחברותא כמו שאר החברים שנפגשים פנים אל פנים על בסיס יומיומי. הם לא תמיד יכולים להיפגש בצורה סדירה עם הספונסר או הספונסיים שלהם.
אבל משהו אחד חשוב ברור להם. בעצם שני דברים: הם חולים והם צריכים לטפל בעצמם בצורה הטובה ביותר. חולה במחלה קשה שזקוק לניתוח מסובך לא יילך למרפאה מאולתרת. הוא ישקיע מאמצים וייסע לבית חולים שנחשב טוב או אפילו יטוס לחו"ל. כמוהו גם הם לא מוכנים להסתפק בקבוצה מקרטעת. הם רוצים לנסוע למקום שבו זה באמת עובד, ועובד היטב. למקום שבו הם מרגישים חזק את נוכחותו האוהבת והמרפאת של אלוקים.
האפקט הזה, שהם פשוט קמים ונוסעים, שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה, צורב עמוק בתודעתם את חשיבות העניין. לא מדובר בלקפוץ לאיזה מקום קרוב. צריך להשקיע כמה שעות נסיעה. (ועוד טרם דיברנו על האיחורים הכפויים והיציאות המוקדמות שהם נאלצים לעיתים לעשות כדי להתאים עצמם לאוטובוסים...).
מוקדש באהבה גדולה לכל הנוסעים המתמידים (וגם לכל אלה שגרים קרוב, שלא באנו חלילה לגרוע מערכם כמלוא נימה, אלא רק לפתוח צוהר לעולמו של הנוסע המתמיד להגיע).
|
|
|
 |
תכנית 12 הצעדים של שמור עיניך |
על ההבדל בין תכנית רוחנית לתכנית פסיכולוגית |
|
במדור זה מופיע הסיכום של השיחה היומית בקבוצה הטלפונית של תכנית 12 הצעדים. להצטרפות לקבוצה אנא פנה באימייל לכתובת: help@gye.org.il
למה צריך את אלוקים בתכנית של ההחלמה, והאם אי אפשר לעשות את כל התכנית הזאת בתור טיפול פסיכולוגי? הרי גם בטיפול פסיכולוגי משתמשים בהרבה מהרעיונות שאנחנו משתמשים בהם בתכנית של הצעדים כמו טיפול בכל מיני מצבים שגורמים לנו לטיפול, או לימוד להשתחרר מדברים באופי שלנו שלא מאפשרים לנו להפסיק את הנפילות. כל טיפול פסיכולוגי בטיפול בהתמכרויות מתבסס על הרעיון שההתמכרות היא בריחה, וזה מוטיב שגם אנחנו משתמשים בו לאורך התכנית, אז מה בעצם ההבדל?
אבל למרות שזה נראה דומה, חברים שהלכו בעצמם לטיפול פסיכולוגי יעידו שזה לא עבד עבורם, ורק כאשר הם התחילו את התכנית הם הצליחו לעלות על דרך ולהישאר נקיים. אז מהשורה התחתונה די ברור שזה לא תכנית פסיכולוגית.
ההבדל הוא כמובן בכך שאנחנו מכניסים את אלוקים לתמונה. נכון שאנחנו עובדים על פגמי האופי ושאר הדברים שגורמים לנו ליפול, אבל הבסיס להכל הוא אלוקים. כשניסינו לעבוד על זה לבד, לא הצלחנו, אבל כאשר אנחנו מכניסים את אלוקים לתמונה, הכל משתנה. לכן, הצעד השלישי בו אנחנו מחליטים למסור את הכל לידי אלוקים, הוא צעד כל כך משמעותי.
למשל כאשר אנחנו מנסים להגיע לשלווה, אנחנו לא עובדים לשכנע את עצמנו שזה הדבר הנכון, אלא מבקשים מאלוקים שיעזור לנו להגיע לשלווה. כאשר אנחנו משחררים את הרצון שלנו ומתחילים לתת לאלוקים את הניהול של ההצגה, אנחנו יכולים להתמיד בכך ולראות את השינוי בחיים שלנו.
המשימה היומית: תקדיש מחשבה לנסיונות שהיו לך להפסיק בצורה פסיכולוגית (שכנוע עצמי, מודעות עצמית, עבודה על דברים שמובילים אותך לנפילות), ותשווה אותם לפעולות שאתה עושה כעת כחלק מהתכנית, אפילו אם הן אותם פעולות בדיוק, מתוך ניסיון לראות מה ההבדל ביניהם.
|
|
|
 |
מן המקורות |
הזכות של מעביר מחשבתו |
|
והנה רז"ל אמרו זוכה ומקבל ולא אמרו יזכה ויקבל, רק תיכף בשעה שראה דמות אשה ומעביר מחשבתו לבלי להנות ח"ו ובלי להרהר, תיכף ומיד זוכה ומקבל פני השכינה, כי בזה הרגע ממשיך על נפשו קדושה גדולה ויתירה עד שנשמתו תיכף באותו רגע מקבלת פני השכינה, הגם שגופו אינו מרגיש", עכ"ל בקיצור.
|
|
|
 |
לתרומות |
כל השירותים שלנו אינם כרוכים בתשלום. פעילותינו תלויה בתרומות. אנא, עזרו לנו להמשיך לעזור לאחרים! |
|
ניתן לתרום באתר |
|
צריך עזרה? אתה מוזמן לפנות לנציג שמור עיניך: המייל החם: help@gye.org.il הקו החם: 1599-500-119 |
|
|
 |
ניווט מהיר |
דף הבית האישי שלך - היכנס לעדכן ולהתעדכן את דף הבית האישי בהתקדמויות בשלל הכלים והאפשרויות שהאתר מציע. |
|
|
|
|
|