|
|
|
 |
המסע לתשעים יום - היכל התהילה |
|
 |
הבדיחה היומית |
כל אדם חמישי הוא סיני |
|
לאחרונה קראתי סטטיסטיקה מעניינת האומרת שאחד מכל חמישה אנשים בעולם הוא סיני.
יש לי חמישה אנשים במשפחה, אז זה או אבא שלי או אמא שלי, או אחותי, או אחי. אני חושד באחותי…
|
|
|
 |
יש תקוה |
מעכבר פיל או מפיל עכבר? |
|
מאת אחד2 |
חברים יקרים ואהובים. אני נמצא כעת בין שמים וארץ על מטוס חזרה מישראל לאירופה, עודי מהרהר בליבי על מה שעובר עלי הרגשתי צורך לשתף אותכם במחשובותי.
במשך השבוע שקדם לטיסה הייתי מאוד לחוץ מהנסיעה המתקרבת ובאה. זכרתי טוב טוב מה אני עושה בדרך כלל בטיסות, ובמיוחד מה אני עושה כשאני טס לבד ללא אשתי והילדים. זכרתי בדיוק איפה אני מוצא מגזינים בשדה התעופה שיספקו את התאווה שלי. זכרתי את הסיורים שלי לאורך המטוס לחפש מושא לתאווה שתמיד מצאתי בשפע. זכרתי מה אני עושה בישראל בלילה בחדרי בבית הוריי. זכרתי איפה צריך ללכת בשביל למצוא דברים לא טובים... ומפה הגיע החשש והפחד הגדול פחדתי ליפול שזה אומר מבחינתי למות.
הגעתי למצב שרק מהפחד והחשש הייתי כבר על סף נפילה. תודה לאל הגדול ששומר עלי בכל מאודו התקשרתי לחבר לשטוח בפניו את פחדיי. החבר הטוב חלק איתי מניסיונו בנושא. הוא הציע לי דבר ראשון לשחרר ולתת לאלוקים לנהל אותי. אח''כ לפתוח מעגלים לפני הטיסה עם כמה חברים ולהתחייב לעדכן אותם מיד עם נחיתה מה עשיתי בשעת טיסה ומה פעלתי כדי לא להגיע לתאווה. הוא המליץ לי לקחת חומר החלמה לקריאה או להאזנה במהלך הטיסה, וכמובן להתפלל לאבא אוהב שיעזור לי להתמודד ולהשקיט את האובססיה רק למשך הטיסה.
תודה לא-ל שנתן לי את הנכונות לעשות כרצונו.
לשדה התעופה הגעתי באיחור רב כך שלא היה לי זמן לתאווה. עם עלייתי למטוס הגיע הניסיון הראשון: קיבלתי מקום ליד נשים. נלחצתי כל עוד נשמתי בי. בתור תלותי (שאני מבקש מאלוהים שישחרר אותי מזה) לא ביקשתי להחליף מקום מהסיבה של "מה יחשבו עלי" "איך יגיבו".
מרוב צפיפות לא יכולתי לכתוב או לקרוא מה שהבאתי איתי. עצמתי את העיניים התפללתי את תפילת השלווה וביקשתי מאבא אוהב בתחינה ובקשה: "אבא אני חושב שאני עשיתי את הפעולות שאני צריך לעשות, מכאן ואילך אתה תמשיך". והוא המשיך בגדול...
נרדמתי מיד עם ההמראה תוך כדי שמיעת מסר של חבר ותיק. התעוררתי רק בנחיתה. הרגשתי נפלא ומלא תודה לאלוקים. לרגע אמרתי לעצמי "''הלו! תרגיע! עשית מעכבר פיל", אבל האמנם? האם עשיתי מעכבר פיל? נראה לי שנכון יותר לומר שאלוהים עשה מהפיל עכבר.
אז תודה לך אלוהים ששמרת עלי ואתה ממשיך לשמור עלי. גם כעת על הטיסה חזור אתה איתי פה יושב ממש לידי ונותן בי כוח ורצון להחלים ולעשות את מה שאני צריך לעשות.
תודה לכם חברים יקרים שבלעדיכם לא הייתי פה. וזה לא מובן מאליו. אוהב אותכם.
|
|
|
 |
בעיניים של אסירותודה |
למה אני (עדיין) כאן |
|
"למה". יש המתייחסים אליה כמילת גנאי של ממש (ברצינות. גם אנשי מקצוע. טענתם היא שהקונוטציה שלה שלילית), אמור להם "למה" ותקבל בהתרסה "ככה".. כך או אחרת נדמה שהמושג "למה" אוגר בקרבו עוצמה. מהסוג שאין למילים אחרות. שנים שהתנזרתי מכל "למה" שהוא. למה? ככה.. כי ככה אמרו לי.. אבל כיום אני מוצא תועלת במילה "למה". אני סבור ששימוש מושכל בשאלה הזו יכול לכוון ולמקד אותי. "הלמה" עשויה לתרום לי מאוד.
הפוסט הזה הולך להתמקד בשלושה "למה": למה הגעתי לכאן? למה נשארתי כאן? למה אני עדיין כאן? התשובה בתמצות: הגעתי, כי הייתי רגיל "לקחת" (מחלה). נשארתי, כי לראשונה בחיי באמת "קיבלתי" ולאורך זמן (החלמה). ועודני פה, כדי לא לשכוח את שניהם.. שיהא לתועלת.
ובהרחבה:
באתי להחלמה כמי שכפאו שד. שד השימוש. מחלת ההתמכרות על מרכיביה ומניעיה והאנרגיות שנדרשו על מנת לתפעל אותה ואת הסתרתה, פוררו את אישיותי מבפנים. התפקוד היומיומי צרך ממני משאבים נפשיים שהלכו והתדלדלו. המחיצות שבניתי בעמל רב בין דמויותיי השונות - כל אותם מנגנוני ההגנה שהגנו עליי בהצלחה שנים רבות - החלו להתמוטט. למזלי הרב ולשמחתי הגדולה הבנתי שאבדה לי השליטה על מעשיי לפני שאיבדתי שליטה על חיי גם כלפי חוץ. לא יכולתי להתנהל באופן סביר איתה ולא יכולתי לעשות מאומה בלעדיה. בכל פעם שהחלטתי לעשות לה סוף היא גבתה ממני מחיר נפשי-רגשי-רוחני שלא יכולתי לשלם, וחזרתי להשתמש וביתר שאת. גם כשבאתי להחלמה באתי כדי לקחת. לשאוב מה שאוכל ולהסתלק.. אבל לאלוקים היו תוכניות אחרות עבורי.
ההחלמה חיברה אותי. לעצמי. לבוראי. לאשתי וילדיי, לסובבים אותי, ובכלל למציאות. וזה לקח זמן. "התנפלתי" על תוכנית 12 הצעדים כטובע הנאחז בקרש ההצלה, עשיתי "ככל שהורוני" כי האמנתי להולכים לפניי בדרך. וכשראיתי שזה באמת עובד גם לגביי, התחזקה אמונתי. חיי השתנו. בכל פרמטר. ראשית התאווה. קרה לי בדיוק מה שנאמר לי שיכול לקרות אצלי: "התאווה הפכה להיות נתונה לבחירה". לא שליטה בה, בחירה מושכלת לא להיכנס למגע איתה. בהמשך יכולתי גם לוותר עליה כבר כשניצניה החלו להופיע. בהמשך, וכשהחיים הרוחניים הפכו להיות חלק משגרת יומי יכולתי גם לוותר על עמדות וגישות שידעתי שהם עשויים להגביר את כוחה... גן עדן על אדמות לעבד נרצע שרץ כאחוז תזזית לכל עבר רק כשנדמה היה לו ששמע קולה.
שני תהליכים נוספים שהתרחשו במקביל שקיבלו מפנה משמעותי, היו השיפור משמעותי ביחסיי עם הכוח העליון ועם בני ביתי. אחרי שנים של נתק מוחלט "התחלנו לדבר". זאת אומרת אני התחלתי לדבר איתם. תחילה בהתרסה. בהאשמה. בתביעה. בהמשך, בהבנה, ברכות, בחמלה ובהכנעה. איתם זה עם בורא העולם ועם המשפחה והסובבים אותי. עבורי הדברים קשורים בקשר הדוק זה בזה. אני לא יכול לבקש קירבת אלוקים ולהתייחס לאשתי כמובנת מאליה. אני לא יכול לבקש מבורא עולם שיהיה רך כלפיי בזמן שאני תוקפן כלפיי ילדיי. אני יכול לתת דוגמאות נוספות, אבל העיקרון הוא שאני מבקש ממנו יחס מסויים ופועל באותה המידה כלפיי אחרים. כך למדתי לתת.
וזו בעצם הסיבה שעודני כאן. אני רוצה לזכור מהיכן באתי ולשמר את מה שניתן לי ונמצא ברשותי. וכשאלו שאני מנסה ללכת בעקבותיהם אומרים שהדרך הטובה ביותר "לזכור לשמור" היא להישאר ולתת בחופשיות, אני מקשיב להם. כמו תמיד הם נמצאים כמה מטרים לפני. הם רואים משהו שאני לא רואה. אני מקשיב להם. אבל גם אם לא, וכמו שבהחלט ייתכן שאחרי שנים אפשר בלי קבוצות, אותי זה פחות מעניין, אני מגיע לקבוצות כי טוב לי ומהנה לי בהן. הקשר היומי שלי עם מכורים ממלא את הצורך "לחלוק את המתנות שקיבלתי". וגם זה לא תורה גדולה – פשוט השיתוף של אחרים בהן הופך אותן למוחשיות יותר גם עבורי. רק להיום, 11 שנים, 8 חודשים ו 20 ימים. של נסיים גלויים.
בהחלמה למדתי להתמקד במה שמניע אותי: למה אני עושה-עשיתי את מה שעשיתי, ואם אני זוכר למה באתי, ולמה נשארתי, יש יותר סיכוי שאדע היכן להיות...
|
|
|
 |
תכנית 12 הצעדים של שמור עיניך |
|
לעשות צעדים תוך כדי תנועה |
|
כל אחד שנמצא בתכנית יגיע בעז"ה לצעדים המתקדמים ויוכל להשקיע את הזמן והכוחות בצורה מסודרת להתקדמות ועבודה מעמיקה. אבל ביחד עם זה אנחנו חייבים להתחיל להשתמש בצעדים עצמם בתוך חיי היום יום, בין אם אנחנו אוחזים בתחילת הדרך ובין אם אנחנו כבר מתקדמים. אי אפשר להחלים רק בגלל הצטרפות לקבוצה (למרות שיש לזה חלק גדול מאוד מההחלמה כמובן), וגם אי אפשר להחלים רק בגלל שאנחנו מודים בחוסר אונים. חייבים לעבוד על הצעדים עצמם.
מה שזה אומר מבחינה מעשית זה שברגע שאנחנו מזהים פגם אופי שמפריע לנו בצורה רצינית, אנחנו חייבים לטפל בו. לדוגמא אם טינה רצינית גורמת לי רצון לברוח אל הפורנו, אני חייב לעבוד את ארבעת הצעדים שעוסקים בפגמי אופי. כן, כל הצעדים מארבע עד שבע, אפילו אם אני כעת בצעד שני.
זה אומר שברגע שאנחנו מזהים את הפגם אופי שמסוכן לנו, אנחנו משתפים בכך אדם נוסף, עושים את העבודה העצמית שלנו להגיע למוכנות להשתחרר מהפגם אופי הזה, ואז פונים אל אלוקים ומבקשים ממנו שישחרר אותנו מכך.
כעת הזמן להתחיל ליישם את כל ארבעת הצעדים האלו כיחידה אחת. כאשר אדם לומד לנהוג ברכב הילוכים, בהתחלה כל פעולה היא נפרדת, אבל המטרה הסופית היא להגיע לתנועה חלקה שבה הוא פשוט עושה את הדבר הנכון לפי מה שצריך. בעליה הוא מוריד הילוך, בירידה הוא מעלה וכן הלאה. גם אנחנו צריכים ללמוד איך לפעול מול פגמי אופי וליישם את ארבעת הצעדים האלו ביחד בצורה חלקה. זה נקרא "עבודת הצעדים".
המשימה היומית: זה הזמן לעבוד את כל ארבעת הצעדים האלו ביחד. קח פגם אופי מרכזי שמפריע לך בתקופה האחרונה, תכתוב עליו קצת (מה הוא מפריע לך ואיך הוא משפיע עליך), תשתף בכך אדם נוסף, תשאל את עצמך האם אתה מוכן להשתחרר ממנו, ואז תפנה לאלוקים בבקשה שיעזור לך וישחרר אותך ממנו.
|
|
|
|
 |
מן המקורות |
טהרת הראיה מגבירה את הקושי |
|
פועל מוסך לובש בעבודתו בגדים מחוסנים מפני לכלוך. כל ס"מ רבוע מוכתם בשמן מכונות, הוא מקנח בבגדיו את ידיו המשומנות ושוכב מתחת המכוניות על הרצפה המלוכלת. כך הוא "מחוסן" מפני לכלוך, כי שום כתם שבעולם לא יכול ללכלך את בגדיו. ובכל זאת בוחרים אנשים ללכת עם בגדים לבנים ונקיים, כי בגד לבן אמנם יש בו חסרון שכל כתם, ולו גם קטן, בולט הוא ביותר על רקע טהרת הלובן שלו, אבל הרי זוהי התכלית, הנקיון והטהרה.
כן הוא ג"כ בענין זה. מי שקלקל ח"ו את חוש הראייה שלו לא יזיקו לו המראות האסורות כ"כ כיון שהוא איבד את רגישותו לטומאה רח"ל. משא"כ מי ששומר על טהרת חוש הראייה, קיימת אצלו רגישות גבוהה למראות אסורות וכל ראייה מסוגלת להזיק לו מאד וצריך משך זמן עד שמחשבתו תחזור לאיתנה.
|
|
|
 |
לתרומות |
כל השירותים שלנו אינם כרוכים בתשלום. פעילותינו תלויה בתרומות. אנא, עזרו לנו להמשיך לעזור לאחרים! |
|
ניתן לתרום באתר |
|
צריך עזרה? אתה מוזמן לפנות לנציג שמור עיניך: המייל החם: help@gye.org.il הקו החם: 1599-500-119 |
|
|
 |
ניווט מהיר |
דף הבית האישי שלך - היכנס לעדכן ולהתעדכן את דף הבית האישי בהתקדמויות בשלל הכלים והאפשרויות שהאתר מציע. |
|
|
|
|
|