מומלץ מאוד - קבוצות 12 צעדים טלפוניות חדשות

1. זלמן: ימים שני + שלישי + רביעי + חמישי בשעה 13:30

2. שמנדריק: ימים שני + חמישי בשעה 8:30 בערב

3. יהושע: יום רביעי בשעה 9:00 בערב

מספר חיוג לוועידה: 076-599-0030

קוד גישה: 583387#

הקבוצות חינם ואנונימית. אין שום עלות מלבד עלות השיחה בתעריף רגיל כמו לכל טלפון נייח!

וירטואלי זה לא מספיק

תגובה של דוב (נקי 14 שנה בתוכנית 12 הצעדים) לחבר שחוזר ונופל שוב ושוב:

חבר יקר,

יכול להיות שאתה זקוק ליותר תמיכה ממה שאתה מקבל, במיוחד תמיכה לא וירטואלית. אחרי הכול, הרי הבעיה שלנו היא לא וירטואלית...

לגבי עצמי, אני בטוח שלא היה תחליף למפגשים ולשיחות פנים אל פנים עם חברים אחרים, פכחים. ועזרו לי במיוחד אלה שהתחילו כשמצבם קשה כמו שלי, או קשה עוד יותר. למעשה, אלה שהיו במצב קשה משלי עזרו לי בצורה הטובה ביותר, כי הם הוכיחו לי יותר מכול את אפשרות ההחלמה.

כל מי שמגיע לקבוצות 12 צעדים מכיר בדיוק את ההרגשה ויודע איך זה לחשוב על משהו לגמרי הרסני, ובכל זאת לרצות אותו. כולנו מכירים את הכאב האיום שבלא להוציא לפועל את הרעיונות המטורפים שלנו, על אף שהם לגמרי מופרעים. אז אנחנו לא מתביישים להודות בכך זה בפני זה, תודה לא-ל, וזה מאפשר לנו, סוף סוף, להיות כנים לגמרי בנושא מול מישהו.

כמה זמן ימשיך המכור לפחד להוציא את כל הפרטים – כולל תחושות הבושה והטיפשות – אל האור? כמה זמן שזה לא ייקח, זה כנראה הזמן שבו הטיפשות הזאת תמשיך למשול בו. הצעטל הקטן של הרב אלימלך מליז'נסק מסכים עם הדעה הזאת – הוא אומר שעלינו לספר על כל מעשה וכל מחשבה שלנו לחבר קרוב, כדי לשבור את כוחו של הרע שבתוכנו.

וזהו הצעד הראשון. להשם יש הרבה עבודה לעשות עלינו, כי אנחנו יכולים להיות הרבה יותר טובים, אתה יודע.

תפסיק להסתפק בפירורים שמפוזרים על השולחן. קח ביס מהמנה העיקרית!

התמיכה הווירטואלית היא צעד ענק בכיוון הנכון, זה בטוח. אבל אם אנחנו מבינים שאנחנו צריכים יותר מזה בשביל להצליח, אז כמה אנחנו צריכים לסבול ולסכן את מערכות היחסים היקרות שלנו, לפני שנעשה את הצעדים הכואבים הנדרשים?

מבחינתי, הצעדים האלו היו המפגש פנים מול פנים עם מכורים אחרים שהכירו בדיוק את הכאב שלי, והצליחו לצאת בחיים בצד השני של ההתמכרות. הייתי זקוק לפגישות, לספונסר ולחברות הגלויה והפתוחה עם אחרים כמוני, על מנת להחלים.

כולנו פוחדים מחיים אחרים, עד שהחיים שאנחנו חיים עכשיו הופכים להיות בלתי נסבלים.

ובשורה התחתונה, הכול תלוי במה אנחנו רוצים – עוד מאותו הדבר, או יותר טוב מזה?

------

קלותה של תשובה- המשך

מתוך פרק ד בספר "אשיב ממצולות" מאת הרב יהושע שפירא. להשיג בישיבת רמת גן: 03-6748424; www.yrg.org.il

אחטא ואשוב

עוד אחד ממעכבי התשובה הנוגע לקבלה על להבא, הוא מה שאנשים נוטים לבלבל את שקיעתם בחטא ואת נפילותיהם הרבות עם מה שאמרו חז"ל: "האומר אחטא ואשוב – אין מספיקין בידו לעשות תשובה"[1]. ברור שמי שאינו רוצה לחטוא עוד בשעה שהוא עושה תשובה, איננו נכנס לגדר זה כלל. הוא באמת רוצה שלא להוסיף לחטוא. אם היינו מציעים לו גלגל הצלה שיאפשר לו לצאת מתוך החטא, ודאי שהיה משתמש בו.

אחטא ואשוב, פירושו שברגע שאדם עושה תשובה הוא מתכנן ורוצה לחטוא. מדובר באדם שמשתמש בסוד התשובה כדי להוסיף ולחטוא, יודע את ריבונו ואת מתנת התשובה שנתן לו, ומשתמש בה באטימות, להכעיס – כדי לחיות חיים של הפקרות ולא להיענש. אין הכוונה לאדם ששב בתשובה ומצטער וכואב בכל פעם שהוא חוטא, ושלא ברצונו הוא מתפתה ונופל שוב.

בעל התניא כותב[2] על אדם שנזקק למחילה אלף פעמים, ולמרות זאת אין הוא מטיל כל דופי בתשובתו. יש ויש מקום לחשוב על עצות ותחבולות איך 'לגמול' אותו מחטאו, אבל בכל הקשור לתשובה אין הוא שונה מאדם שחטא ושב ולא חזר לחטאו עוד.

אולי אפשר להגדיר אותו להפך: לא 'אחטא ואשוב', אלא 'אשוב ואחטא'[3]. אדם של 'אחטא ואשוב' עומד לחטוא בשאננות וסומך בלבו על התשובה, ואילו אדם של 'אשוב ואחטא' עומד לעשות תשובה בלב רועד – מִפחד שייכשל שוב. הוא משתוקק לעשות תשובה, ובה בשעה הוא יודע שיתקשה מאוד לעמוד בניסיון בעתיד. ודאי שאסור שאפשרות הכישלון תמנע אותו מתשובה!

חטאנו, ואנו יודעים שיתכן שנחטא שוב. אך בינתיים יש לנו אפשרות לעשות תשובה ולשבת בבית ה', ומי הטיפש שיוותר עליה רק בגלל שהוא עלול להפסיד אותה שוב? וכדברי ה'חפץ-חיים'[4]:

לעניין טענת היצר שלא יומשך הדבר יותר מיום או יומיים, ישיב לו: לו יהי כדבריך, וכי בשביל זה צריך להתרפות מזה? הלא ידוע הוא כי כאשר ילך יהיה מי שיהיה, אפילו עשיר גדול וכל שכן עני, על שפת הים, ויראה שפלט הים אבנים טובות ומרגליות, האם יתיר לנפשו מלהתרפות מללקטן מסיבת דבר שלא ימשך זמן לקיטתן רק על איזה שעות, ולכל היותר יום אחד? דזה אין שייך רק בדבר פחות ונבזה, לא כן באבנים טובות ומרגליות היקרים מאוד בשווין, אשר כל רגע ורגע אשר ילקטם ויתפשם תחת ידו שווה יותר ממאה ימים אשר ילקט דברים פחותים.

[1] יומא ח, ט.

[2] איגרת התשובה, פרק יא.

[3] רעיון זה שמעתי מהרב יחיעם עוזרי שליט"א, בשם רבי ישראל סלנטר וגם ראיה הביא לדבריו מהמשנה של"אחטא ואשוב", מפני שאם גם "אשוב ואחטא" אין מספיקין, הרי זה חידוש גדול יותר והמשנה היתה צריכה לנקוט בו.

[4] בהקדמה ל'שמירת הלשון', בעניין טענת היצר ששמירת הלשון היא מידה שאין לה קצבה, ולא יחזיק בה מעמד יותר מזמן מועט, ויפים הדברים גם לענייננו

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.