|
|
|
|
המסע לתשעים יום - היכל התהילה |
|
|
הבדיחה היומית |
מה הכנת לאכול? |
|
"מותק", פונה הבעל לאישתו, "מה הכנת לאכול היום?"
"כלום", היא משיבה.
הבעל המאוכזב מנסה לעקוץ, "אבל זה גם מה שהכנת אתמול!"
היא מסתכלת עליו ואומרת – "זה היה ליומיים…"
|
|
|
|
חיזוק |
מה הפסדתי בגלל הנפילות |
|
מאת לתת |
פעם קניתי לחבר ספר שנקרא "הדרך הקלה להפסיק לעשן" בתוכן העניינים מופיע פרק 21 "היתרונות של להיות מעשן", הייתי מופתע והרגשתי צורך לדפדף לפרק 21 ובו היתה כותרת "היתרונות של להיות מעשן" ומתחתיה דף ריק.
עד כאן כל מה שהרווחתי במשך 20 שנה של התמכרות לתאוה שאין בה כלום חוץ מריק שמשאיר אותך עם הרגשת אפסיות מול עצמך ועם הרגשה של בגידה מול אשתך (במקרה שאתה נשוי).
אבל אני כאן כדי להוציא אל המודע את החסרונות ואת ההפסדים שלי וכמובן לא במטרה לייסר את עצמי ולצלוף בעצמי עד כמה אני לא שווה, אלא כדי לרומם את עצמי שביום התשיעי להיותי נקי במכוון ובמודע, אני מצליח להיות פעיל בתכנית ונמצא על הכביש הראשי בדרך החוצה.
ראשית בהיותי מכור הפסדתי את הטהרה הפשוטה של יוסף הצדיק (כמשל) של אדם ששומר את אונו למטרה שעבורה הוא מיועד. לא זכיתי.
קצת קשה לי להזכר איך הרגשתי בגיל 14 ו15 מבחינת ההתמכרות אבל ברור לי שלמדתי פחות טוב בגלל זה והפסדתי שנים של עליה רוחנית. מי יודע איך הייתי נראה היום אילולי. ולא שאני לא טוב, אני מצוין ומעריך את עצמי מאד, אבל תמיד שואפים ליותר.
אני אסיר תודה לחבר ותיק שיצר איתי קשר, ואחרי השיחה איתו הבנתי באיזה בוץ אני נמצא. אני מאד רציתי לשתף את אשתי במהלך החדש והוא שיקף לי את הצורה של הסיפור שלי עבור אשתי שלא יודעת מכלום ולא חולמת על סיפור כזה, איזו טראומה היא עלולה לקבל. ואז הבנתי שאני מחזיק בתוכי סיפור בן 20 שנה שמעולם לא סיפרתי לאשתי והוא כמו חומר נפץ.
הפסדתי את השלמות של קשר זוגי. אני נשוי לאשה מקסימה ויש ביננו הדדיות וזוגיות מיוחדת, הכל גלוי וידוע באהבה ורעות אמיתית. חוץ מהסוד שלי והוא הרס לי את הטוהר של הקשר שלי עם אשתי. שקיפות צריכה להיות במאה אחוז ואם היא לא כזו היא לא שקיפות, כי אם אין אמונה אבסולוטית בפרטנר שלך אתה מתחיל לחשוב ולפחד מה אגלה מחר...
בא לי לבכות כשאני כותב את זה, אני משוכנע שעוד יבואו דמעות לטהר את הלכלוך הזה, אבל אני מתפלל מייחל ומאחל לעצמי שכאשר יגיע הזמן לשתף ואשתי תיפול מהכסא לשמע הסיפור - נצליח לקום ביחד ולטהר את הקשר שלנו למאה אחוז אמיתי.
ברור שיש עוד נקודות רבות של הפסד וחסרון אבל אני מאמין שהעיסוק בשאלה הזו יעורר את המוח להצביע על דברים נוספים.
אוהב את כולם נעזר בלי סוף בכל חבר וחבר ומקווה לעזור למי שאני יכול.
|
|
|
|
הודעות |
חדש: קבוצה טלפונית לחברים צעירים |
|
חברים יקרים,
אנחנו שמחים לבשר על קבוצה טלפונית שבועית חדשה של תכנית 12 הצעדים המיועדת לחברים צעירים, רווקים בגילאי שמונה עשרה עד עשרים וארבע.
הקבוצה מתקיימת מידי שבוע, ביום שלישי בשעה 10:00 בלילה והיא מתאימה הן לחברים שכבר משתתפים בקבוצות של תכנית הצעדים והן לחברים חדשים.
על מנת לקבל את הפרטים (מספר טלפון וסיסמא) יש לפנות באימייל לכתובת help@gye.org.il ולכתוב "מבקש גישה לקבוצת צעירים".
|
|
|
|
יש תקוה |
תשעים יום בדרך ההחלמה |
|
מאת החסוי |
אני לא מאמין שאני כותב את זה אבל בזכות התוכנית אני נקי לראשונה 90 ימים.
זוכר שהגעתי לכאן לפני 7-8 חודשים, הייתי בטוח שאם אגייס מספיק כוח רצון - אשאר נקי לעולמים. זוכר שבהתחלה חשבתי שהטבלה של ה-90 יום לא בשבילי, מספיק שאבקר באתר מדי פעם ואשאר נקי...
כמה התאכזבתי ליפול שוב ושוב ושוב, ניסיתי לעשות שריר ולהחזיק כמה ימים, שוב נופל, השימושים נעשו יותר ארוכים ויותר פעמים ברצף. עברתי גם עוד כמה גבולות בצורת השימושים.
זוכר את התקווה לראות את השם שלי בטבלת ה-90 יום, נקי יום אחד, ועוד אחד... נופל, שוב, ושוב ו...שוב. התייאשתי כבר לעבור את המחסום הבלתי נראה.
ביהירותי חשבתי שאם אלמד על הצעדים, ואם אחשוב עליהם מספיק - אשאר נקי. כמה כואב היה ליפול שוב ושוב מלא בידע על הצעדים. ידע מעולם לא היה כוח. ואני זקוק נואשות לכוח מול התאווה והחיים שאני חסר אונים מולם. הסכמתי גם להיחשף בקבוצות טלפוניות ולא נשארתי נקי.
ניסיתי דברים שונים שאמורים להפחית את הדחף המיני, הוספתי בלימוד חסידות ומוסר, לא עזר.
הרגשתי "אני שחשבתי שאוכל לעבור כל מכשול נלכדתי לבסוף בפינה". עם ההרגשה הזאת הייתי מוכן לעשות הכל, כולל מה שהחשבתי כהתאבדות מדעת - ללכת לקבוצות חיות.
אני אסיר תודה לחבר יקר שהסכים להפגש איתי לכמה שניות ולמכור לי ספר של התוכנית. איכשהו זה הנחית אותי על הקרקע שבקבוצות יש אנשים נורמליים ולא דמויות רעבות לטרף... (כמה המחלה שלי הכניסה לי פחדים!)
נסעתי להפגש עם חבר נוסף והגעתי בפעם הראשונה לקבוצה חיה. פחדתי. מאוד. אבל גם אחר כך התעצלתי בעבודת הצעדים והפעולות, כלומר לא עבדתי אותם בכלל. ואז שוב נפלתי, בתוך התוכנית ובתוך הקבוצות. היה לילה אחד שהלכתי לישון מורעל מתאווה עם בקבוקים בבית ובראש, קמתי מוקדם בבוקר עם רעידות בידים במצב אלרגיה - ופשוט הגוף שלי נלקח משליטתי ונפלתי.
הבנתי שזה לא עובד ככה, ותוך יומיים מצאתי ספונסר והתחלתי לעבוד פעולות וצעדים. רק להיום אני לא חייב לחיות בסבל.
אני אסיר תודה לאלוקים שהביא אותי לתוכנית. אני אסיר תודה על האתר הזה והחברים כאן. רוצה לזכור שכל יום הוא רק להיום ואם אני רוצה יום חי אני חייב לעשות פעולות ולהתקדם בצעד כמיטב יכולתי, אחרת יהיה יום מת...
|
|
|
|
תכנית 12 הצעדים של שמור עיניך |
|
להפסיק לשחק את אלוקים |
|
אם אנחנו רוצים להגיע לבעיה אחת שהיא המרכז של כל שאר הדברים שבהם אנחנו רוצים לטפל, זה מסתכם במושגים "אנוכיות", "רצון עצמי", או "ראיית עצמי כמרכז". זוהי דרך חיים שהיא ההיפך הגמור מדרך חיים רוחנית, שמתבססת על רצונו של אלוקים. לכן, העבודה בצעד השלישי היא להפנים את ההבדל בין שתי הדרכים, ולהחליט לבחור בדרך החיים השניה. כמובן שהיישום של ההחלטה הזאת הוא לא קל, ולמעשה כל הצעדים הבאים נועדו כדי להגיע למצב הזה, אבל ההחלטה היא עכשיו.
כל פגם אופי, כל פעולה של שליטה או טינות או פחדים, הכל מגיע מרצון עצמי, ולכן אם אנחנו רוצים להשתחרר ממה שגורם לנו ליפול, אנחנו צריכים לעשות את השינוי הזה. כמובן שרצון עצמי כשלעצמו הוא לא דבר רע, אם אנחנו יודעים שבסופו של דבר אלוקים מנהל את ההצגה, ואנחנו יכולים וצריכים רק לעשות את המוטל עליו. לעומת זאת כאשר אנחנו שוכחים את יחסי הכוחות ו"משחקים אותה אלוקים", אז הרצון העצמי לא רק שלא מקדם אותנו לשום מקום אלא שהוא פוגע בנו.
אלוקים הוא המנהל, אנחנו עובדים אצלו. לא ההיפך. כשאנחנו שוכחים את זה ומתנהגים כאילו אנחנו יכולים לקבוע את התוצאות של הדברים, אנחנו נכנסים למצבים שמתסכלים אותנו ואנחנו לא מסוגלים להתמודד איתם - ולכן בורחים אל התאווה. בסופו של דבר אנחנו רואים שהרצון העצמי הוא זה שגורם לנו את הכאב הגדול של הנפילות, ולכן אנחנו חייבים להשתחרר ממנו.
כאן אנחנו צריכים ללמוד להשתמש ברצון עצמי בצורה נכונה, ולנסות להתאים אותו לרצונו של אלוקים, במקום לנסות לשנות את אלוקים ולהתאים אותו לרצון שלנו. לכן, גם כשאנחנו מבקשים מאלוקים עזרה, אנחנו תמיד מוסיפים "רצונך ייעשה", כי אנחנו לא מנסים להכריח את אלוקים לפעול לפי הרצון שלנו, אלא מנסים לשנות את הרצון שלנו שיתאים לרצון האלוקים. לפעמים אלוקים בוחר להיענות לתפילות שלנו ולפעמים לא, אבל הוא תמיד יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב עבורנו, ולכן בכל מצב אנחנו מקבלים את המציאות במקום לנסות לשנות אותה.
המשימה היומית: תכתוב מה זה אומר עבורך רצון עצמי וראיית עצמי כמרכז. תנסה למצוא מקרים ודוגמאות לכך שהרצון העצמי פגע בך. נניח שרצית לעזור לאשתך אבל זה הפך לשליטה או ליחסים של תלות וריצוי, או שהפחד שלך מפני העתיד גרם לך לחוסר אונים, וכן הלאה. אחר כך תשאל את עצמך איך היו נראים אותם מצבים, אם היית סומך על אלוקים במקום על עצמך. בנוסף תשאל את עצמך האם הפניה שלך לאלוקים לבקשת עזרה היא מתוך ביטחון בו, או רק מתוך רצון שיעשה את רצונך?
|
|
|
|
|
מן המקורות |
לקחת החלטות בצעדים קטנים |
|
בכל קבלה שרוצה לקבל על עצמו [קבלה חיובית ומעודדת] צריך תחילה לחלק את הנסיון לחלקים קטנים ולקבוע קבלה על חלק אחד (כגון שבחלק אחד ביום יתחזק בזה ביותר, יותר משאר היום). וכמו"כ לא יקח על עצמו שום קבלה לטווח ארוך, אלא רק לכמה ימים או שבוע ואח"כ עוד שבוע וכו'.
|
|
|
|
לתרומות |
כל השירותים שלנו אינם כרוכים בתשלום. פעילותינו תלויה בתרומות. אנא, עזרו לנו להמשיך לעזור לאחרים! |
|
ניתן לתרום באתר |
|
צריך עזרה? אתה מוזמן לפנות לנציג שמור עיניך: המייל החם: help@gye.org.il הקו החם: 1599-500-119 |
|
|
|
ניווט מהיר |
דף הבית האישי שלך - היכנס לעדכן ולהתעדכן את דף הבית האישי בהתקדמויות בשלל הכלים והאפשרויות שהאתר מציע. |
|
|
|
|
|