לצפיה בוידאו לחץ כאן

אף פעם לא בדיוק הבנתי את הקטע הזה עם שנת החורף של הדוב. האם כשהוא ישן חצי שנה זה אומר שאחר כך הוא גם ער חצי שנה רצוף, או שאחר כך בקיץ הוא ממשיך לישון כרגיל? בכל אופן, הדוב בעבורי הוא סמל לכל מה שהוא ההיפך מ"רק להיום", כי אצלי אני יודע שאלוקים חילק את הזמן שלי ליחידות קטנות של 24 שעות, כך שמכל בחינה שהיא יש לי רק את היום לעבור, ובערב הכל מסתיים עד הבוקר בו יתחיל יום חדש, ואילו הדוב ישן חצי שנה ברציפות ואולי גם ער חצי שנה בלי הפסקה...

ישנן שתי משמעויות לנושא הזה של "רק להיום". אחת היא מעין כלי שבו אנחנו משתמשים כאשר אנחנו רוצים להצליח בהתמודדות, ואומרים לעצמנו "רק להיום נוותר", וכמובן מחר נצטרך לומר את זה שוב, ואז שוב ושוב ושוב. זה כמו השלט של "כאן מעשנים יום כן - יום לא. היום לא". סוג של טריק פסיכולוגי שבו אנחנו מנסים לעבוד על עצמנו. למעשה זה בדיוק ההיפך ממה שאמרנו לעצמנו בנפילות, שם תמיד אמרנו "הפעם ניפול וממחר נישאר נקיים לנצח", אבל כמובן זה היה רק תירוץ ליפול הפעם, ולמחרת אמרנו לעצמנו את אותו דבר פעם נוספת.

אבל המשמעות היותר עמוקה של "רק להיום" זה שינוי גישה בחיים. לא טריק אלא משהו אמיתי שבו אנחנו מתחילים לחיות את החיים בזמן ההווה במקום בעבר או בעתיד, מתוך הפנמה שאלוקים לא נתן לנו אפשרות לשנות את העבר, וגם ההשפעה שלנו על העתיד מוגבלת למה שאנחנו יכולים לעשות כאן ועכשיו. זה היה נכון תמיד, וזה נכון כפליים בזמן שלנו שבו הטכנולוגיה הפכה את המהירות של החיים לכזאת שכמעט לא ניתן לשלוט בהם ואנחנו עומדים חסרי אונים מול התרחשויות מהירות ואין ספור מטלות שאנחנו צריכים להספיק, עד שהרבה פעמים כשאנחנו קמים בבוקר יש לנו כבר הרגשה של "מאוחר מידי", כאילו לא נספיק את כל מה שמוטל עלינו.

כאן בדיוק אני צריך להבין שאני לא דוב, והיום שלי הוא לא חצי שנה. יש לי רק 24 שעות, או למעשה אפילו פחות, עד שאלך לישון, ואני לא יכול לחיות היום את מה שיהיה עליי לעשות מחר. גישה כזאת מגיעה מתוך אמונה באלוקים ולכן היא מזכירה את המן שירד במדבר שתמיד היה "רק להיום". כמובן רק להיום היה גם מחר וגם מחרתיים, אבל כל יום היה את אותו יום, ולמחרת מתחילים מאפס. כשאני בטוח שאלוקים ידאג לי, קל לי להסתפק בכך שהיום יש לי את כל מה שאני צריך, ולגבי מחר אני לא דואג כעת.

זה נכון בכל החיים אבל זה נכון בעיקר בהתמודדות שלנו עם התאווה. המחשבות על כך שזאת התמודדות שלא נגמרת, הפחד מזה שגם אחרי תקופה של נקיות אפשר ליפול, והרצון להגיע כבר עכשיו לתקופה ארוכה של נקיות, כל אלו הם סיבות שגורמות לנו להפסיק להתמקד בעיקר ובמקום זה מאיימות על הנקיון שיש לנו היום. אי אפשר לחיות את העתיד, אבל אפשר להישאר נקי היום. גם אם נפלתי אתמול, עדיין היום אני יכול להיות נקי, וזה מה שחשוב. האם זה אומר שמחר אשאר נקי? לא בהכרח, אבל זה אומר שביום החשוב ביותר בחיים - היום הזה - אשאר נקי.

לאחר שנים של מאבקים ביצר, בשעה שהיצר מוביל ביתרון עצום, לא מעט ניצחונות בנקודות ובעיקר נוקאאוטים, סוף-סוף פניתי לעזרתו יתברך והבנתי ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו!".

נזכרתי בבדיחה ידועה שמסכמת את השינוי הגדול שעברתי:

יום אחד טייל השועל ביער ופגש ארנב היושב בפתח המערה ועוסק בכתיבה נמרצת. שאל השועל את הארנב: "מה אתה כותב"? ענה לו הארנב: "אני כותב עבודת תזה, במסגרת לימודי הדוקטורט". שאל השועל:"מה נושא התזה?" השיב הארנב: "ארנבים טורפים שועלים". פרץ השועל בצחוק פרוע ואמר לארנב: "זוהי תזה שטותית".

אמר הארנב לשועל: "בוא, היכנס עימי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה". נכנסו השניים למערה ומייד החלו נשמעים קולות מאבק וריסוק עצמות. לאחר כשתי דקות יצא הארנב את המערה, ניגב את שארית הדם מעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.

לאחר זמן קצר הופיע הזאב ופנה לארנב: "ארנב, מה זה אתה כותב?" ענה לו הארנב: "אני כותב עבודת תזה במסגרת לימודי הדוקטורט". שאל הזאב: "מה נושא התזה?" השיב הארנב: "ארנבים טורפים זאבים". הזאב התגלגל מצחוק ואמר לארנב: "התזה שלך מגוחכת".

אמר הארנב לזאב: "בוא, היכנס עמי למערה ואנוכי אוכיח לך את התזה" נכנסו השניים למערה ושוב החלו להישמע קולות מאבק וריסוק עצמות. לאחר מספר דקות יצא הארנב את המערה כשהוא מנגב את שאריות הדם שעל שפמו והתיישב להמשיך בכתיבתו.

עד הערב הלכו הנמר והדוב בדרכם האחרונה של השועל והזאב והארנב שוב ושוב ניגב את הדם מעל שפמו.

הנשר, שריחף לו כל אותן שעות מעל קרחת היער וסקרנותו גברה מרגע לרגע, נחת סמוך לארנב ושאל אותו: "ארנב מה הסיפור שלך?" ענה לו הארנב: "בוא הכנס למערה ותראה" נכנסו השניים למערה ושם הצביע הארנב על אריה ענק, עייף אך מרוצה. "זה המאסטר שלי" אמר הארנב והוסיף: "לא חשוב מה היא התזה, חשוב מי המאסטר".

*

זהו, לא חשוב מול מי או מה אתה מתמודד, אבל אפילו אם היצר בא, שלח אותו למאסטר, לרבש"ע, בטוח שהוא יטפל בו טוב ממני.

בינתיים, בעזרת המאסטר הגדול ובעזרתכם חברים יקרים, בחסד גמור, לא מובן מאליו בכלל ולא בכוחי, נקי 23 ימים.

צריך לשים לב היטב, ולהתחיל להאמין. הקב"ה מוחל לא רק על השגגות, אלא גם על הזדונות – מה שחטא אדם מתוך ידיעה שהוא חוטא. ולא די בזה, אלא גם על המרדים הוא מוחל וסולח – גם על מה שחטא אדם בכוונה מפורשת להכעיסו. כשאדם חוטא – מידת הדין מתוחה כנגדו. אך כשהוא פונה עורף לעוונותיו ושב בתשובה, מתפוגגת מסכת הדין חמורת הסבר ומתגלה אליו 'מלך יושב על כיסא רחמים'. מהו 'כיסא רחמים'? פשוט כיסא שכשהקב"ה יושב עליו – הוא מרחם. אדם שבא לשוב בתשובה, מתייצב לפני כיסא שכל מטרת הישיבה עליו אינה אלא להיטיב ולרחם.