לצאת מהבדידות
הפסוק בספר משלי (יח, א) אומר, "לתאווה יבקש נפרד". הבידוד גורם לנו לרצות לממש את התאווה שלנו. ההתמכרות רוצה שנתכנס בתוך עצמנו ונתנתק מהחיים. כשיש שותף לדרך במאבק הזה, הדבר יכול לחולל פלאים ולעזור לנו להתחבר שוב לעולם שסביבנו, ולבסוף אף להשתחרר לגמרי. השיתוף של מישהו אחר בפרטי הדבר שעשינו ידוע גם כאחת הדרכים הטובות ביותר להיפטר מהבושה, האשמה והחרטה, ולהמשיך הלאה.
בנוסף לזה, לעצם השיתוף של חבר או מנטור ברגשות ובמחשבות, יש כוח עצום לעזור לאדם לשבור את מעגל ההתמכרות הערמומי. כפי שכתוב בצעטל הקטן של רבי אלימלך מלִיזֶ'נְסְק:
יספר בכל פעם לפני המורה לו דרך השם ואפי׳ לפני חבר נאמן כל המחשבות והרהורים רעים אשר הם נגד התוה״ק אשר היצה׳׳ר מעלה אותן על מוחו ולבו הן בשעת תורה ותפלה הן בשכבו על מטתו והן באמצע היום ולא יעלים שום דבר מחמת הבושה ונמצא ע״י סיפור הדברים שמוציא מכח אל הפועל משבר את כח היצה״ר שלא יוכל להתגבר עליו כ״כ בפעם אחרת.. והוא סגולה נפלאה:
אנו רואים, אם כך, שעצם השיתוף של חבר או מנטור במאבקים, יש בכוחו לשבור את כוחו של יצר הרע.
מלבד העובדה שעצם הדיבור על הנושא כבר מפחית את המאבק, המטרה העיקרית בשותף לדרך היא הכנסתו של המרכיב החיוני של "ערבות הדדית" לתוך המשוואה. כפי שרבן יוחנן בן זכאי בירך את תלמידיו: "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". אמרו לו תלמידיו: "עד כאן?", אמר להם: "ולוואי, תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם".
האמת שברכתו של רבן יוחנן בן זכאי מודגמת בסיפור של הרב עמרם רבן של חסידים (קידושין פא.). חבורת נשים שנשבתה ושוחררה הובאה לנהרדעא. הנשים לנו בעליית הגג של רב עמרם החסיד והסולם הורחק מהמקום. בלילה, האירה קרן אור את פניה של אחת הנשים, וגילתה את יופיה. הרב עמרם נתקף תאווה, הזיז את הסולם – שבדרך כלל נדרשו עשרה אנשים כדי להזיזו – והחל לעלות. כשהיה בחצי הדרך למעלה החל לצרוח "שריפה בביתו של הרב עמרם!" והרבנים והתלמידים זרמו לביתו במהירות. כשראו על הסולם ושאין אש בבית אמרו לו, "ביישת אותנו (בהתנהגותך)!" והרב ענה, "מוטב לסבול בושה בעולם הזה מאשר בעולם הבא".
אנו יכולים לשאול, אם לרב עמרם הייתה כל כך הרבה יראת שמיים, עד שהיה נחוש מספיק בשביל לצעוק "אש!", למה לא יכול היה פשוט לעצור את עצמו? התשובה היא שרב עמרם ידע שאם אחרים לא ייכנסו לתמונה, לא יהיה בכוחו להתנגד לעוצמתה של התאווה. הסיפור המדהים הזה מראה לנו את ערכה העצום של הערבות ההדדית בין בני האדם.
האם מישהו מאיתנו יכול להגיד שהוא חזק יותר מרב עמרם? התשוקות האלה ניצבות בפנינו מדי יום, בתוך ארבעת הקירות הפרטיים שלנו, במרחק לחיצת עכבר אחת! אנחנו חייבים ערבות הדדית כדי להצליח לשבור את ההתמכרות. אם בעובדה שהשם צופה בו עדיין היה משהו מופשט מדי מכדי לעצור את רב עמרם חסיד מול כוחה של התאווה, לבטח הוא מופשט מכדי לעצור כל אחד מאיתנו כשהתאווה ניצבת מולו. אנחנו זקוקים למישהו – בשר ודם – שישמע אותנו צועקים "אש!" כשאנו חשים חלשים.
כדאי לנסות למצוא חבר קרוב, או רב, שניתן לבטוח בהם ולחלוק איתם את המאבק. וחשוב עוד יותר, צריך להקפיד לתקשר איתם בנוגע להתקדמות בדרך, ולתת להם עדכונים כנים מדי כמה ימים. ברור שעל מנת שזה יעבוד כמו שצריך, עלינו להיות לגמרי כנים ופתוחים עם אותם שותפים לדרך, ויהי מה. אם ניפול, הבושה שנחוש כשנספר על כך, תהיה כפרה בפני עצמה, בנוסף לתמריץ חזק להישאר נקיים בפעם הבאה.
אפשר גם לחבור למישהו אחר הנמצא במאבק דומה, ולתת זה לזה חיזוק. כשאנו מרגישים התקף תאווה, שיחת טלפון לשותף לדרך יכולה להיות מועילה מאוד. על אף שגם הוא עצמו אולי חווה מעידות מדי פעם, באותו רגע הוא רואה ברור יותר מכם, כי הוא לא נתון תחת התקפת תאווה כמוכם. החיזוק שלו הרבה פעמים יהיה בדיוק מה שהיינו אומרים לעצמנו, אבל בגלל שאנו עיוורים כרגע, עלינו לשמוע את זה ממישהו אחר. בנוסף, כשאנו מסכימים לבטל את הרצונות הנובעים ממוחנו שלנו, ומוכנים לקבל כל מה שהשותף לדרך מציע, הרבה פעמים נוכל לצאת מתוך עצמנו ומתוך התשוקות ההרסניות שלנו.
גם כאשר איננו נמצאים תחת מתקפת תאווה, כדאי להיות בקשר עם השותפים לדרך מדי יום בהתחלה, בטלפון או במייל. ככל שנתקדם העדכונים יכולים להיות פחות תכופים, אבל עדיין כדאי לעדכן במרווחים קבועים, שעליהם ניתן להסכים מראש.
אם הנשים שלנו יודעות על המאבק, הן יכולות להיות שותפות מצוינות לדרך. את הכאב שלהן על המעידות שלנו נרגיש בצורה חדה יותר, דבר שיהווה תמריץ חזק מאוד להישאר נקיים (אם כי זה אף פעם לא רעיון טוב להיכנס ממש לפרטי פרטים בנוגע למאבק הזה עם האישה). אם האישה לא יודעת, בטווח הארוך כדאי מאוד שהיא תגלה. אבל את זה יש לעשות רק אחרי שכבר נעשו צעדים רציניים לעבר ההחלמה, ויש התקדמות ניכרת. כמו כן, מוטב לעשות את זה עם הרבה הכנה ומוטב בנוכחות רב או מטפל, שיוכלו לעזור לה להבין את טבע ההתמכרות ולהציע לה דרכים להתמודד עם הנושא. אף על פי שלרוב יהיה קשה מאוד לאישה לגלות על קיומו של מאבק בנושא, בטווח הארוך זה בדרך כלל יותר מועיל מאשר מזיק. מלבד המחויבות המתהווה מולה, בני זוג יכולים, בסופו של דבר, להתקרב מאוד זה לזה כאשר אין סודות ביניהם.
המצב המועדף הוא שהשותף לדרך יהיה מישהו מוכר. זה מוסיף מרכיב של כבוד עצמי, שמגביר את היעילות של המחויבות הפנימית שלנו מולו. אבל אם זה בלתי אפשר בשלב הזה, GYE מספקת מסגרת העוזרת לכל אחד למצוא שותף לדרך, או ספונסר, בתוך הקהילה. אתם יכולים לבחור אם להיות בקשר עם השותף לדרך במייל, בצ'אט או אפילו בטלפון. שלחו לנו מייל אם אתם מעוניינים.
מהיום הראשון של המסע, כל אחד יכול להיות שותף לדרך של מישהו, לקבל ולתת מחויבות וערבות, הבנה, חיזוק ותקווה מול אדם אחר, הנאבק באותו קושי. ספונסר, לעומת זאת, יכול להיות רק מכור שנשאר נקי לפחות תשעים יום ברצף.
אלה המצטרפים לקבוצות 12 הצעדים יוכלו למצוא ספונסר בקבוצה, שישמש להם גם כשותף לדרך וגם כמנחה שעוזר לאורך הצעדים. כפי שאחד ממשתתפי הקבוצה סיכם בצורה נפלאה את כוחה של המחויבות הזאת, ואת עצם העובדה שיש אחרים המסייעים במאבק:
נמאס לי לסבול בשקט, להסתתר, לשקר ולחיות חיים כפולים. היום, אני משוחח עם אנשים בתכנית שלי מדי יום, מלבד השתתפות במפגשים פעמיים בשבוע. האמת, וכל האמת, אודותיי צריכה לצאת לאור, בקרב אנשים שאני מרגיש בטוח איתם.
________________________________________________________________________________________________________________
כניסה לפורום כאן.
צריך עזרה? לא בטוח איך להתקדם? יש לך שאלה?
אנחנו כאן בשבילך. אנונימיות מובטחת!
צרו איתנו קשר לקבלת מידע גם בנושאים אחרים:
אנא עזרו לנו על מנת שנוכל להמשיך לעזור לאחרים!
אנו נמצאים בימים אלה בתהליך של בניית אתרים חדשים באנגלית, עברית ויידיש, במטרה ליצור תשתית שתעזור לעשרות אלפי יהודים ברחבי העולם. בסיום תהליך הפיתוח אנו מקווים לפרסם את שרותנו באופן נרחב בכדי שאנשים ידעו שקיימת עזרה. כל מי שלוקח חלק בעשייה הזאת, משקיע בעתיד כלל ישראל!
כל השירותים בקהילה שלנו אינם כרוכים בתשלום.
הפעילות שלנו תלויה בתרומות.
אנא, עזרו לנו להמשיך לעזור לאחרים!
ניתן לתרום כאן
מקורות חשובים של GYE
הסכמות