|
העולם היום מבלבל מאוד. אין ספק שבהרבה תחומים נעשו בדורות האחרונים ובפרט בדור האחרון פריצות דרך מדהימות שקיצרו את הדרך בצורה שאנשים מהעבר לא יכולים אפילו לחלום עליהם. אני לא מדבר רק על מטוס או מכונית, אלא אפילו על המצאות שאולי נראות לנו פחות משמעותיות אבל הן לא פחות מאשר מהפכות. ניקח כדוגמא את ה GPS שפרץ לחיינו בצורה משמעותית רק לפני כעשר שנים. היום כשאנחנו נוסעים ולא עוצרים לשאול הכוונה ולא טועים כל הזמן, לא ברור איך בכלל הסתדרנו לפני כן. אני נזכר בנסיעות עם מפות, עצירות כל הזמן לשאול עוברים ושבים, תסכול מההכוונה הלא נכונה, הגעה באיחור ומה לא... והיום? לפני היציאה אנחנו כבר יודעים כמה זמן יקח לנו, איפה יש פקק ודרך איזה כביש כדאי לנסוע, ובזמן הנסיעה אנחנו רק מקשיבים להוראות בחצי אוזן, וגם אם טעינו אז הוא תמיד מחשב מסלול מחדש והכל בסדר.
אז למדנו לצפות לקיצורי דרך ואנחנו יותר ויותר מאמינים שזה נכון בכל תחומי חיינו, לא רק בעולם הטכנולוגיה והרפואה למשל. לא לחינם יש שכינו את הזמן שלנו "דור המיקרוגל". אם בעבר היה צורך לקושש עצים ולהדליק אש, אחר כך אפשר היה להדליק את הגז ולהכין אוכל, אבל היום אפשר לקנות מנה שבעיקרון כבר מוכנה, להכניס למיקרוגל לדקה וחצי ואופס - יש לנו ארוחה חמה. ואם זה נכון לגבי האוכל, למה שזה לא יהיה נכון גם לגבינו?
מכאן בדיוק הגיעו ההבטחות לדיאטה בתשעים יום, תואר ראשון בחצי שנה, המליון הראשון עד גיל עשרים וכן הלאה וכן הלאה. רק להעיף מבט על כל הספרים לעזרה עצמית שמבטיחים תוצאות מדהימות בקלות ובמהירות, וכבר די ברור שאנחנו מצפים מעצמנו את מה שראינו שהצליח בתחומים אחרים של העולם שלנו. זה הצליח ברפואה, בהנדסת מזון, בטכנולוגיה כמובן, בהנדסה (לבנות בית תוך שבוע כבר אמרתי?) וכן הלאה וכן הלאה. אם בכל התחומים האלו זה הצליח - זה יכול לעבוד גם עבורנו.
אז זהו שלא. אנחנו לא מכונה משום סוג שהוא, ואצל בני אדם אין קיצורי דרך. אם רוצים להצליח - צריך להשקיע, ואם רוצים להשתנות - צריך להתמיד. בלי השקעה ובלי התמדה אין סיכוי לשינויים, בודאי לא שינויים ארוכי טווח שגם יחזיקו מעמד. זה נכון לגבי דיאטה בדיוק כפי שזה נכון לגבי בניית עסק, ובדיוק כפי שזה נכון לגבי הבעיה שלנו - ההתמודדות עם התאווה. אין קיצורי דרך באף אחד מהתחומים האלו או בכל תחום אחר של החיים. אם אנחנו רוצים לשפר את הזוגיות שלנו - נצטרך להתמיד ולהשקיע, אם נרצה לחנך את הילדים שלנו - נצטרך להשקיע ולהתמיד. אי אפשר להכניס ילדים למכשיר דמוי מיקרוגל שיעשה את העבודה בדקה וחצי, והדרך היחידה היא להשקיע את הזמן להיות איתם ולהתמיד בזה יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע.
בהתמודדות עם התאווה אנחנו מצפים לאיזה טריק שנוכל להשקיע זמן קצר באופן חד פעמי ואז נשתחרר מזה לנצח. הבעיה היחידה היא שאין כזה טריק. אולי בעתיד ימציאו משהו כזה אבל בינתיים לא הצליחו. הדרך להצלחה עוברת דרך התמדה והשקעה, ומי שמתמיד ומשקיע - גם מצליח. חברים שממשיכים להשקיע יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע, שנה אחרי שנה - רואים תוצאות מדהימות. יש כאן חברים שנקיים שנים ארוכות, והמכנה המשותף לכולם הוא שהם לא מחפשים קיצורי דרך אלא ממשיכים בהתמדה. מה שעבד עבורי אתמול - יעבוד עבורי גם היום, בתנאי שאני יעשה היום את מה שעשיתי אתמול.
|
הצעד השני אומר "הגענו לאמונה כי כוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות דעתנו". במילים פשוטות: אחרי שבצעד הראשון הודינו שאנחנו לא יכולים להצליח לבד בהתמודדות הזאת, נותרו די מיואשים, כי הרי כבר ניסינו הכל ושום דבר לא הצליח. כעת בצעד השני אנחנו מגיעים לאמונה שדוקא יש לנו סיכוי, אמנם לא לבד, אבל עם נקבל עזרה חיצונית נוכל להצליח.
