|
כשאנחנו מתחילים את התהליך ומפסיקים לצפות בפורנו, בדרך כלל אנחנו מרגישים נהדר ואומרים לעצמנו "איזה כיף, סוף סוף אני חופשי!". ההתחלה נראית לפעמים אפילו קלה מידי, הנה, רק התחלנו והכל בסדר, אנחנו מרגישים טוב, משוחררים מהכפייתיות, שמחים שעשינו את ההחלטה הזאת ומסתכלים קדימה בציפיה לעתיד טוב יותר. אבל אז, כשמתחילים לעבור הימים, פתאום אנחנו מתחילים הקשיים ואנחנו לא מבינים מה לא בסדר כאן. הרי אנחנו לא צופים בפורנו, אז למה יש הרגשת ריקנות, דכדוך ואפילו כמיהה חזקה בחזרה לפורנו?
מסתבר שאחרי שהתרגלנו לצפות בפורנו, הגוף והמוח שלנו לא יכולים להשתחרר מזה כל כך בקלות, ואז אנחנו חווים את מה שנקרא "תסמיני גמילה". למשל כאשר אדם מפסיק לעשן, הוא חווה תסמינים פיזיים מאוד חזקים שיכולים לכלול רעידות בכל הגוף, כתוצאה מכך שהמוח התרגל לקבל את הכמויות הגדולות של הניקוטין, וכעת הוא דורש את זה בעוצמה רבה. זה תהליך טבעי לגמרי והחוקרים בתחום מסבירים בדיוק איך ולמה התהליך הזה מתרחש, כיצד הצפה של המוח בחומרים כימיים מסויימים גורמים למוח להתרגל אליהם, ומה קורה כאשר מפסיקים להזרים אותו למוח, ואיך כתוצאה מכך נגרמים תסמיני הגמילה.
למעשה, תסמיני גמילה הם אחת הסיבות המרכזיות שבגללן אנשים לא מצליחים להיגמל מהתמכרויות שונות, כי במקום להרגיש טוב כשהם הפסיקו את ההתנהגות ההרסנית, הם מרגישים רע יותר. כל אחד מוכן להפסיק לעשן אם זה יגרום לו להרגיש טוב יותר, אבל כשמתרחש ההיפך הגמור, אז נהיה קשה מאוד להתמודד מול זה, וכך האדם חוזר לעשן.
מה שעוזר במצב הזה הוא דבר ראשון להיות במודעות לכך ולהבין שהתהליך הזה הוא טבעי וכנראה יקרה גם לנו. ברור שאנחנו רוצים להפסיק לסבול, וזה גם מה שיקרה אם נמשיך ונעבור את הזמנים הקשים, אבל חשוב שלא נחיה באשליות ונהיה מודעים לכך שזה לא בהכרח יקרה מיד, ואפילו יכול להיות שבהתחלה נרגיש גרוע יותר, לפני שנתחיל להרגיש טוב יותר. אם אנחנו יודעים שהזמן הזה עלול להגיע, אנחנו לא מופתעים מהקושי, ואז אנחנו יכולים גם לעבור אותו. לעומת זאת אם אנחנו לא מודעים לכך, אנחנו נתפסים לא מוכנים, וכשהקושי מגיע - הוא מפיל אותנו לקרשים, בלי שתהיה לנו הזדמנות לעבור את הזמן הקשה ולהגיע למצב אליו אנחנו שואפים, להשתחרר ולהפסיק לסבול.
לא יצרנו את ההרגל של צפייה בפורנו ביום אחד, ולא נשתחרר ממנו ביום אחד, אבל בינתיים הגוף והמוח שלנו דורשים את מה שהם התרגלו אליו, וכשאנחנו מפסיקים לספק את זה, אנחנו חווים תסמיני גמילה. במקרה שלנו, רוב תסמיני הגמילה אינם פיזיים אלא יותר נפשיים, למרות שיש גם כאלו שחווים תופעות פיזיות. בדרך כלל מדובר בעיקר על הרגשה של ריקנות ודכדוך נפשיים, מצב רוח ירוד והרגשה כללית כאילו חסר לנו משהו. מה שחסר לנו זה כמובן הריגוש שהצפייה בפורנו גורמת לנו, וכן הבריחה אל עולם של פנטזיה ודימיון. קשה להתרגל לחיות בלי זה, אחרי שהתרגלנו כל כך לחיות עם זה, ולכן זה טבעי מאוד שנחוש כך.
ברגעים האלו אנחנו מתחילים לשמוע את הקול הקטן בתוך הראש שלנו שאומר "רק קצת פורנו לא יזיק", "זאת תהיה הפעם האחרונה", או "הפעם אצפה רק בפורנו רך". מדובר בשקרים שאנחנו מספרים לעצמנו והמטרה שלהם היא אחת: להפסיק את תסמיני הגמילה, ולהחזיר אותנו אל הפורנו. אבל מה שקורה כאשר אנחנו נכנעים לכך זה שאנחנו מאבדים את מה שהשגנו וחוזרים אחורה לנקודת ההתחלה. במקום זה, אנחנו יכולים להיות מודעים לכך שהקושי יגיע, וכשהוא מגיע - נאמר לעצמנו שלמרות הקושי, כדאי לנו לעשות הכל כדי לא להיכנע, כי הקושי הזה הוא זמני, וכאשר הוא יעבור - והוא יעבור אם רק ניתן לו את הזמן - נשתחרר לא רק מתסמיני הגמילה אלא גם נוכל להמשיך הלאה בתהליך החשוב שאותו התחלנו.
|
