בכנס השנתי השישי של שמור עיניך שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים, נשא דברים בני יעקב, מרצה בתכנית החלמה, נקי עשרות שנים מהתמכרויות שונות, שדיבר על "כלים מעשיים בהחלמה".

לצפייה בוידאו לחץ כאן
להורדה מג'מבו מייל, להורדה מגוגל דרייב

שלום אבא. שלום אלוקים.

היום האחרון היה לי קשה רגשית. קשה מאוד מאוד. אבא, אני אוהב אותך באמת. בכנות. אבל עם דמעות בעיניים אני רוצה לספר לך שכואב לי. כואב לי מאוד. רע לי. אני מיום ליום מבין כמה אני צריך לעבוד רק כדי להיות נורמלי-רגיל-שפוי.

אני עדיין ילד קטן ומפוחד בעולם גדול ואכזרי ומתחת לכל השכבות של ההדחקה שלי אני בוכה. סובל. משתולל ופוחד. הרבה פוחד. ואני פונה אליך כי אתה האבא שלי ואתה עושה הכל בעולם.

ואני כותב לך את זה כדי שלא תגיד שלא אמרתי. אמרתי ועכשיו אני ויושב ובוכה וכותב לך. בחיים לא ראיתי אותך אבל הרגשתי אותך הרבה פעמים. תן לי להרגיש אותך שוב. אבל בצורה נעימה. אתה רואה אבא? אני בוכה. כי עצוב לי.

כי אני לא קמתי יום אחד והחלטתי לקבל על עצמי את הבעיה הזאת של המשיכה לפורנו ולאוננות ושאר מרעין בישין. לא קמתי והחלטתי שהדרך היחידה שלי להרגיש טוב עם עצמי זה יהיה על ידי תאווה. לא. לא לא לא. אתה עשיתי אותי ככה. וככה זה. זה לא ישתנה. ולא על הכל יש תשובות. כי אני מבין שאנחנו חיים בהסתרה.

אבל השתדלות אתה אמרת. אבא שלי אני עושה כל מה שאני יכול ואתה יודע את זה. אני באמת משקיע ברצינות. אני מבקש ממך דבר אחד. נתת לי את הבעיה הזאת ואני קיבלתי את זה, כי אני מאמין שאתה אוהב אותי. אבל אל תעשה את יותר קשה ממה שזה צריך ויכול להיות. מספיק קשה לי. מספיק רע לי. מספיק כואב לי.

אני מבקש ממך אבא. בבקשה. קח את הבכי שלי הדמעות שלי הכאב שלי היסורים שלי למקום של החלמה. תביט בהם טוב כי הם אמיתיים. תסתכל להם ולי בעיניים ותושיע אותי. כי רק אתה יכול. בבקשה. בבקשה קח את שלי. ותשאיר אותי ככה. בידים שלך. כי רק ככה אני יוכל להרגיש טוב.

הבדידות מביאה פחד. הכל חשוך מסביבי, איש אינו מקשיב לתפילות שלי או שומע את התורה שלי. ומתוך הפחד מתגברת הבדידות: האם ייתכן שאני חשוב למישהו אחרי מה שעשיתי, אחרי שדרדרתי והרחקתי את עצמי עד לקצה האחרון, למטה שאין מטה ממנו? ומכאן פתח לעוד טעות גורלית, שידובר בה בהמשך: "ממילא אין טעם לעשות מצוות ולהתאמץ בעבודת ה', בכל מקרה אף אחד לא מסתכל עלי ועל מעשי".