|
באתר החדשות ynet פורסמה כתבה מקיפה על התופעה של צפייה של ילדים בתכנים פורנוגרפיים. לאור חשיבות הדברים, אנו מפרסמים את הכתבה המלאה בעריכה קלה:
מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שהילד הקטן שלכם, שלפני כמה שנים ענה להגדרה ‘פעוט’, הפך לצופה סדרתי בסרטי פורנו? נשמע מופרך? הנתונים הרשמיים מציגים תמונה מדאיגה. המומחים קוראים לזה ‘המגיפה השקטה’, והורים שלא האמינו שזה יכול לקרות להם, מציפים את הקו החם.
“זה נהדר שאתם סומכים על הילד שלכם. אתם שוכחים שהוא בסך הכל ילד”, אומרים רונית ושלומי (שמות בדויים), אשר גילו באקראי כי יותם, בנם בן ה-11, רצה לחקות את מה שראה בסרטי פורנו, ובעקבות כך הטריד מינית ילדה - קרובת משפחה. “מן הצד השני נמצאים אנשים אותם לא מעניינות בריאותו ורווחתו של הילד שלכם, אלא כסף, ניצול וסיפוק, ויש להם את הכלים והידע להגיע לילדים שלנו”. יותם הוא ילד נורמטיבי, חביב, אינטליגנטי וחברותי, שלא הייתם מזהים כבעל פוטנציאל התמכרות או כמי שמסוגל לפגוע באחר. למרות זאת יום אחד הוריו קיבלו דיווח מילדה מהמשפחה שהוא נגע לה באיברים אינטימיים.
“שאלנו אותו מדוע הוא עשה את זה, למה?”, מספרת רונית. הוא הסביר לנו שרצה לחקות את מה שראה בסרטים בהם צפה, ולכן נגע בילדה. הוא לא מסוגל להפסיק! הוא טוען כי סרטי עירום נמצאים כל הזמן במחשבה שלו, ושהוא רוצה גם", מספרת רונית ומוסיפה: “הוא נחשף לתכנים מיניים בגיל 9, כאשר לחץ על מודעה שהובילה לסרטון פורנו, ורצה עוד. כשגילינו היינו בהלם. לא הבנו איך מילים כמו ‘הטרדה מינית’ ו’פורנו’ קשורות לילד הקטן שלנו. באיזה גיל הוא התחיל? 9? 10? אחרי שגילינו שלחנו אותו לטיפול רגשי, קיימנו איתו שיחות אישיות. הוא המשיך לצפות בתוכן פורנוגרפי מתחת לאף שלנו, ואחרי תקופה פגע בילדה אחרת. שוב! הוא לא הצליח לשלוט בעצמו. הילד שלנו…”
יותם לא לבד. הנה הנתונים המדאיגים, לפי מכון סמית:
* שניים מכל שלושה ילדים בישראל נחשפים לתוכן פורנוגרפי לפני גיל 13. 71% מהילדים.
* 20% מהילדים נחשפים לפורנו בגילאי 9-11.
* 24% מהילדים בגילאי 12 נחשפים לפורנו.
* 39% מהילדים בגילאי 13-14 ו-21% מהילדים בני 11-12 ענו שהם מעוניינים לחקות את ההתנהגות הפורנוגרפית שצפו בה.
* 53% מהבנים בגילאי 11-16 ו-39% מהבנות בגיל הזה, הודו שהם תופשים את הפורנוגרפיה כתיאור אמיתי של יחסי מין (מתוך סקר של NSPCC, האגודה הלאומית למניעת אלימות בילדים באנגליה 2016).
השלכות חמורות ונזקים התפתחותיים ונפשיים
“עד היום לא פורסמו סקרים שעוסקים בילדים בגילאי 8-9. גם אם ישאלו אותם, הם עדיין לא ממש מבינים מה זה אומר פורנוגרפיה. זה לא אומר שהם לא נחשפים לתכנים מיניים בוטים והרסניים כבר בגיל גן חובה”, מסביר יונה פרסבורגר, מנכ"ל עמותת נתיבי רשת, מומחה בהנחיית הורים וילדים להתמודדות בריאה ומוגנת בסביבה הדיגיטלית, כולל הפעלת קו חם לסיוע גם במצבי פגיעה. אנו מזהים בשנים האחרונות ירידה בגיל הילדים הנחשפים לתכנים מיניים. כיום רוב הפניות לקו החם אותו אני מנהל הן של הורים לילדים בגילאי 7-8".
“הפורנו מתנהל היום במידה רבה באמצעות הסמארטפונים, אייפדים וכו’, גם בקרב ילדים בגילאי גן. השימוש במכשירים מגיל צעיר, עם אפשרויות גלישה, מוביל לחשיפה לתכנים שאינם מותאמים, בכל מקום ובכל זמן”, מסבירה רונית ארגמן, מומחית למיניות בריאה, MSW, מייסדת ומנהלת מכון ארגמן. “חשוב שהורים יבינו שהחשיפה לפורנו שונה היום מאוד ממה שהיה בעבר. זה זמין 24/7. התכנים מאוד קשים ומציפים, ויש מגוון רחב של אפשרויות, כולל מה שנראה ‘אמיתי’”.
“ההשלכות של התופעה חמורות”, מוסיף יונה פרסבורגר, “החל מנזקים התפתחותיים ונפשיים ועד לפגיעה ביכולת לנהל זוגיות, בתפקוד מיני ובתפיסת המין השני כאובייקט, דבר שיכול להוביל לפגיעה מינית באחר. אצל בנים הדבר עלול לגרום לאוננות כפייתית, שמשבשת את התפקוד ההורמונלי, או ברצון לחקות את מה שהם רואים. בקרב בנות, הצפייה בפורנוגרפיה יכולה להזיק לדימוי הגוף, להביא להתנסות מינית מוקדמת, או לדחייה מוחלטת מכל מה שקשור למיניות”.
"נכנסתי להיסטורית הגלישה וחשכו עיניי"
לאורך התחקיר לכתבה זו כל המשפחות איתן דיברתי, הדגישו את הבושה. ההורים מרגישים כי הם נרדמו בשמירה. התסכול עצום, וכך גם רגשות האשם. יש הורים שכועסים על הילד שבעל כורחו נחשף לתכנים מיניים, כמו במקרה של שירה וארנון (שמות בדויים) מצפון הארץ, הורים לשישה ילדים. חבר הציע לבנם בן ה-10 לצפות יחד בסרט מיוחד, דבר שהוביל להורדת מאות סרטי פורנו לטלפון הנייד.
“הבן שלנו נחשף לתכנים נוראיים, למרות שהיה לו טלפון ללא אינטרנט”, מספרת שירה. “בבית התקנו תוכנות הגנה מהמחמירות ביותר. יום אחד אמר לנו שהוא לא רוצה יותר את הטלפון שלו. לא הבנו למה. נכנסתי להיסטורית הגלישה וחשכו עיניי. בנוסף למאות סרטי פורנו, מכל הסוגים. לא יכולתי להסתכל עליו, להכיל אותו כילד שלי”. שירה חוותה את רגע הגילוי באופן טראומטי וקיצוני.
ארנון בעלה מספר כי בדיעבד הבינו שהילד נהג לברוח לגן הסמוך לביתם, כדי להתחבר לרשת ולצפות בסרטונים: “לא ידענו איך ניגשים אליו, איך מספרים לו את מה שגילינו הרגע. מצד אחד, היינו נסערים ויחד עם זאת, לא ידענו איך פותחים בשיחה. מה אומרים? חיפשנו באינטרנט איך להתמודד נגד האינטרנט”.
בשיחה הראשונה החל בנם של שירה וארנון לבכות. הוא לא האמין שהוריו גילו את מעלליו. ימים אחר כך התבודד בחדר ולא דיבר עם הוריו. “למרות שהוא עבר טיפול רגשי, אני לא יודע איפה זה יושב היום ומה יהיה בעתיד איתו, האם יצליח לנהל מערכת זוגית?” אומרת שירה בדאגה וארנון מוסיף: “אנחנו נזהרים ונשמרים יותר, במישור החינוכי והטכני. אני מגדיר אותו כילד שעבר תקיפה מינית; ילד שחשפו אותו בעל כורחו לסוג כזה של תוכן – שווה מבחינתי לאונס”, מצהיר ארנון ושירה מוסיפה: “אני חוששת לעתיד הילד. כיום אני רואה אותו באופן אחר. מבחינתי נהרס כל האמון ביני לבינו. אני לא יודעת איך אוכל לסמוך עליו שוב”.
רונית ושלומי מספרים גם הם כי ההשלכות הרסניות - על הילד ועל המשפחה כולה. עד היום קיים חשש פן ימשיך לצפות בתוכן פורנוגרפי (דבר אותו ניסה לעשות בכל הזדמנות) ולתקוף ילדות. קיים צורך לבקרה מתמדת בבית ובבית הספר. החיים השתנו לחלוטין: “אנחנו לא יכולים להשאיר אותו רגע אחד לבד. הסברנו לאחותו ולאחיו כי הוא ראה דברים שלא מתאימים לגיל שלו, וזה השפיע עליו לרעה. סיפרנו גם כי התנהג שלא בהתאם לגילו, כולל נגיעות באיברים פרטיים. ביקשנו שאם ינסה לעשות משהו דומה להם, ידווחו לנו מיד”, מסבירה רונית.
“כבר שנים שאנחנו מטופלים. כל אחד מהילדים בטיפול פרטני, אנחנו כזוג וכהורים וכולנו כמשפחה. כל אורח החיים שלנו השתנה: הבן שלנו ישן לבדו בחדר מרוחק מאחיו ועדיין, השינה שלנו היא לא שינה. תמיד עם עין אחת פקוחה. אנחנו צריכים גם להיות יותר בבית, ולכן קיצצנו בשעות העבודה. מעמדו החברתי נפגע וגם הדימוי העצמי שלו. אנחנו לא מבינים מאיפה זה הגיע. מעל כל הכאב יש אליו הרבה אהבה ודאגה. אנחנו רוצים שכל המקרה הזה יעלם. אנחנו מתוסכלים שלא זיהינו את המצוקה, את דפוס ההתנהגות ושניסינו לעזור גם כשגילינו, והוא עדיין המשיך ופגע שוב. לפנינו המשך תהליך שיקום ארוך, שיש בו עליות ומורדות. זה חלק ממי שאנחנו כמשפחה. לתמיד”, הם מסכמים בכאב.
מניעה היא לא רק חסימה
לרבים מאתנו יש אשליית שליטה לגבי התוכן אליו נחשפים הילדים. נראה לנו כי התקנת תוכנת הגנה ובדיקה אקראית של הטלפון מדי פעם, תאפשר לנו לדעת כל מה שעובר על הילד שלנו. במידה והיינו גרים במקלט אטומי זה היה מספיק. בפועל, מדובר ביצורים חברתיים, שחיים גם בעולם וירטואלי, בו לא צריך לגשת לספריית הווידאו ובהיחבא לצפות בפורנו עם חברים – מבצע בפני עצמו. זה שם, זה נגיש וזה ממכר.
אז מה עושים, בנוסף להתקנת תוכנות חסימה?
* “התייחסו לתכנים הפורנוגרפיים כחלק מהתהליך החינוכי הכללי, כולל ההתמודדות עם השימוש במסכים ובמכשירים (שיח; הגבלות בהתאמה לגיל, למשל בזמן ארוחה ושינה; בקרה)”, מסבירה רונית ארגמן.
* חשוב שיהיה שיח בנושא, מותאם גיל, ושיתקיים כפעולת מנע ולא בדיעבד. כאשר ישנו שיח בבית על תכנים - גם כשהילד ייחשף לפורנוגרפיה אצל חבר, אופן הצפייה יהיה אחר.
* הסבירו לילדים כי עלול לצוץ באינטרנט תוכן קיצוני שמציג אנשים, שעושים דברים מאוד מבהילים, הכוללים אלימות, רוע ועירום. בקשו מהם שאם יתקלו במשהו כזה, גם אם חבר מציג להם תוכן מסוג זה, חשוב שיבואו לספר, להסביר. הדגישו שלא נכעס, אלא נעזור.
* כאשר מדובר בבני נוער, דברו על הנושא, הסבירו את חשיבות יצר המין ואת נזקי הפורנוגרפיה.
* היו עירניים ושימו לב למה שילדיכם עושים באינטרנט. בדקו היסטורית גלישה במחשב ובטלפון הנייד והתעניינו. חשוב גם להגביל זמן מסך. שעמום עלול להוביל לשוטטות, שיכולה להביא לחשיפה לפורנו.
ההמלצות באדיבות רונית ארגמן ויונה פרסבורגר.
מספרי טלפון להתייעצות בנושא:
מכורים לפורנו אנונימיים: PA porn anonymous. הקו החם: 04-301-1111 או באתר p-a.org.il.
שמור עינייך: הקו החם: 1599-500-119 או באתר: gye.org.il
מרכז ד"ר טל: 1800-100-172.
מכון ארגמן: במייל או בטלפון: 03-6206210.
נתיבי רשת: למידע כללי ניתן לפנות לאתר נתיבי רשת . קו חם לייעוץ: 02-5906602.
|
