מה צריכים לעשות הורים שמגלים שהבן שלהם מכור והורס לעצמו את החיים? צפו בסרטון של דודי פרידמן המסביר על העשה ולא תעשה של אחת ההתמודדויות הקשות שהורים יכולים להיפגש בהן בחייהם.

(ההרצאה עוסקת בהורים למכורים לסמים, אך העקרונות הם אותם עקרונות גם במכורים לפורנו או לכל התנהגות הרסנית אחרת).

לצפיה בוידאו לחץ כאן
להורדה מג'מבו מייל, להורדה מגוגל דרייב

הרבה פעמים אנחנו מתייאשים עוד לפני שאנחנו מתחילים בכלל, כיון שאנחנו מסתכלים קדימה ורואים התמודדות לטווח ארוך ומקבלים רגליים קרות. פעמים אחרות אנחנו מתחילים את התהליך וכשמגיע יום קשה אנחנו לא מצליחים לעבור אותו כי עוברת בראש המחשבה "מה יעזור אם אעבור את היום הזה נקי, אם במילא תהיה לי נפילה מחר?". ככה אנחנו ממשיכים לסבול היום, בגלל החשש ממה שיהיה או לא יהיה בעתיד.

אחד השינויים שאנחנו צריכים לעשות בגישה שלנו הוא ללמוד לחלק את ההתמודדות שלנו לחלקים קטנים יותר, או ליתר דיוק - ליחידות קצרות יותר של עשרים וארבע שעות. אלוקים ברא את העולם בצורה כזאת שהזמן מתחלק לעבר, הווה ועתיד, אבל את העבר אי אפשר לשנות, וגם את העתיד אי אפשר לחיות כעת, אלא רק את ההווה, כאן ועכשיו. אלוקים לא ברא את העולם עם יום ארוך שנמשך ונמשך עד אין סוף, אלא חילק את הזמן לימים כך שאנחנו יכולים כל יום להתמודד עם מה שמוטל עלינו היום, ולהשאיר את הדאגות לעתיד למחר. זה לא אומר שאנחנו משקרים את עצמנו ולא יודעים שיש עתיד, אלא שאנחנו מתמקדים כל יום באותו יום.

למעשה, יש כאן היפוך גמור של מה שאנחנו עושים בזמן הנפילות, כי גם שם אנחנו אומרים לעצמנו "רק להיום", אלא שעושים את זה כדי לשכנע את עצמנו להמשיך ליפול, וכאן נשתמש בגישה הזאת כדי להפסיק ליפול. כמעט תמיד אמרנו לעצמנו לפני כל נפילה שזאת תהיה "הפעם האחרונה" והתחייבנו לעצמנו ש"מחר נפסיק לתמיד". אם נתרגם את מה שאמרנו לעצמנו למילים אחרות אז זה יהיה "רק להיום ניפול", אז כעת אנחנו אומרים בדיוק הפוך: "רק להיום לא ניפול". לפעמים הצלחנו לעמוד בהבטחה ש"מחר לא ניפול" ולפעמים ההבטחה לא עמדה במבחן התוצאה וגם למחרת נפלנו שוב. באופן דומה כשאנחנו מבטיחים לעצמנו להישאר נקיים "רק להיום" זה לא אומר שמחר ניפול, אלא רק אומר שהיום לא ניפול, ונשאיר את ההתמודדות של מחר למחר.

בהרבה דברים בחיים אנחנו מתמודדים בצורה הזאת, כיון שאחרת לא נוכל לעמוד בהשלכות הארוכות טווח. למשל כאשר אנחנו לוקחים משכתנא אנחנו לא באמת יודעים אם בעוד שלושים שנה תהיה לנו אפשרות לשלם אותה, אבל אנחנו עושים הערכה של ההווה ואם אנחנו רואים שזה הגיוני שנצליח לעמוד בתשלומים - אנחנו חותמים על המסמכים. אותו דבר כאשר אנחנו מתחילים בעבודה קבועה, אנחנו לא באמת יודעים אם נצליח להחזיק בה מעמד לאורך שנים, אבל אם נראה לנו שבמצב הנוכחי זה יכול להצליח - אנחנו מתחילים בעבודה. אותו דבר אנחנו צריכים לעשות כאן: לבדוק האם כעת בהווה אנחנו יכולים להתחייב לעשות הכל כדי להפסיק, גם אם אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד ועד כמה נצליח.

כאשר אנחנו מחלקים את ההתמודדות שלנו ליחידות של עשרים וארבע שעות, יותר קל לנו להצליח כי אנחנו יכולים כל יום לשאול את עצמנו האם היום - רק להיום - אני יכול להישאר נקי? כל אחד יכול להישאר נקי יום אחד, וכל אחד יכול להשתמש בכלים ובעזרה כדי לעבור יום אחד נקי. זה לא שאנחנו דוחים את הנפילה למחר ואומרים לעצמנו "אשאר נקי היום ואפול מחר", אלא יותר "אשאר נקי היום, ומחר נראה מה יהיה". החלוקה של ההתמודדות ליחידות קטנות יותר היא גישה בריאה יותר ומאוזנת יותר, שיכולה לעזור לנו לעשות את הפעולות הנכונות כל יום ביומו, בלי להגיע למצב שבו אנחנו הורסים לעצמנו את ההווה בגלל החשש והפחד מהעתיד.

המצב של הצלחה והשגה אין לו משקל בעולם העבודה. נתינת ערך להצלחה והשגה שייך בעולמם של הגוים. אצלם מכבדים רק ההשגה, כי הדרך וההשתדלות הם רק אמצעים להגיע להשגה. לא כן בעולם העבודה אין הדרך אמצעי להגיע למקום מסויים אלא הדרך היא עיקר המטרה, משום שבעולם העבודה לא שייך כלל להגיע למטרה שהרי המושגים והמדרגות אין להם סוף, ולעולם לא יוכל אדם לומר שבדבר פלוני הגעתי עד הסוף. וא"כ על כרחך כל הנושא הוא רק כמה השתדלות הוא עשה בדרכו.