אחד הדברים שאני מנסה ללמוד בדרכי להחלמה הוא שהמין הוא דבר שניתן לבחירה, לא משהו שאני חייב לעשות. במשך יותר מידי שנים הייתי בטוח במאה אחוז שמין זה דבר שאני חייב לעשות כדי לחיות, בדיוק כמו שאני חייב לאכול. כן, אני יכול לצום יום ואולי יומיים, וכך אני גם יכול להתנזר ממין ליום או יומיים, אבל בסופו של דבר זה דבר אני חייב לאכול, ובסופו של דבר אני חייב לתת ביטוי לתאווה שלי.

אני זוכר שלפני הרבה שנים דיברתי עם חבר טוב על המצב שלי ולהפתעתי המוחלטת הוא סיפר שמעולם לא אונן בכוונה תחילה (היו לו מקרי לילה אבל לא מעשה מכוון). הייתי בהלם. לא יכולתי להאמין שיש דבר כזה. עד אותו רגע הייתי משוכנע למעלה מכל ספק שכולם כמוני, וכולם מתמודדים עם אותם דברים. הרי אנחנו בחורים צעירים עם הורמונים משתוללים וכולם מתחתנים בסוף בדיוק בגלל הסיבה הזאת. לא הצלחתי להבין את זה, ולכן עשיתי מה שעשיתי בהרבה מקרים אחרים: הדחקתי והתכחשתי.

איך אפשר להבין שיש אנשים שרוצים להתחתן ולקיים יחסים, אבל הם יכולים גם לחיות בלי זה? הרי אצלי זה לא היה בכלל קיים בתור אפשרות. כל פעם שהגיעה התאווה (והיא הגיעה הרבה) ידעתי שאני חייב להגיע לסיפוק מיני! אז היום אני יודע שטעיתי. היום אני יודע שמין זה דבר שנתון לבחירה ואני יכול להחליט האם אני רוצה לקיים יחסים או לא. והעבודה על זה היא לא קלה, כי יותר מידי שנים חייתי בעולם מסויים, וכעת לעבור לעולם אחר זה סיפור לא פשוט, ולכן אני צריך להשתמש בכלים לא כל כך שגרתיים, כלים שלא מתאימים לאנשים רגילים בכלל.

בהגדרה של תוכנית 12 הצעדים, נקיות כוללת אי קיום יחסי מין עם עצמי או עם כל אדם אחר חוץ מאשתי. קיום יחסים עם אשתי מותר כמובן. אבל אני כעת במצב שונה, ואני רוצה לוודא שאני יכול באמת להאמין ולהבין שיחסים זה לא כורח המציאות. זאת הסיבה בגללה בתקופה האחרונה הפסקתי ליזום יחסי מין עם אשתי. כל פעם שהיא יוזמת - אני זורם עם זה, אבל אני מעצמי לא יוזם. ותתפלאו לשמוע: לא מתתי, אני עדיין חי וקיים. בשבילי זה באמת פלא עצום איך יכול להיות. איך יכול להיות שיש לי אפשרות לקיים יחסים ואני לא מנצל אותם. לא מתקבל על דעתי בכלל, אבל העובדה חזקה יותר מכל.

זה ממש דבר מדהים ותגלית נפלאה עבורי. זה חשוב לי כיון שאני כל כך הרבה שנים חייתי במצב אחר, שכעת כדי להגיע לאיזון אני חייב למשוך בכל הכוח לצד השני. אולי בסוף אצליח לחיות באמצע. אני מרגיש כמו אלכוהוליסט שרוצה להצטרף לתכנית גמילה, אבל הוא צריך להשאיר את הבקבוק מחוץ לחדר. לא משנה אם לבקבוק יש הכשר, לא משנה האם אשתו מרשה לו "לגימה אחרונה", לא משנה שום דבר אחר. כל סוג של אלכוהול אסור עליו, גם אם זה יהיה בצורה של גלולות במקום נוזל.

אז בסופו של יום אני יודע שזה לא המטרה, והמטרה הנכספת היא להותיר רק את התאווה מחוץ לחדר, ולחיות חיים של אהבה, אבל כשאני בתחילת הדרך - אני מעדיף לוותר על הכל וללמוד מההתחלה. יותר מידי שנים צלעתי, וכעת קשה לי ללכת ישר על שתי רגליים.

הבהרה: הדברים לא נכתבו כהצעה לחברים אחרים, והם לא בהכרח מתאימים לכל אחד. הדברים נכתבו כדי להוסיף מימד נוסף של מחשבה בנושא. בנוסף, הדברים מיועדים כמובן רק במקרה שישנה הסכמה מלאה של האישה, וכן במקרה שהקשר בין בני הזוג מספיק פתוח כדי שתהיה הבנה אמיתית מתי הזמן להימנע ומתי לא. מומלץ שלא להחליט בנושא כזה לבד כיון שהוא יכול להביא לבעיות חמורות, ויש להתייעץ עם ספונסר קודם לכן .