תודה לכם, GYE ! אני רוצה לספר שמאז שהצטרפתי לפורום לפני ארבעה חודשים, נפלתי רק פעם אחת בצפייה של חומרים לא ראויים. אני בעצמי מתקשה להאמין, ועל אף שאני עדיין נופל לפעמים בהוצאת זרע לבטלה, זו צמיחה אדירה בשבילי, שאפילו לא חלמתי עליה. בעבר נהגתי לפעול על התאווה במשך 8-9 שעות ביום, כל יום.
אני מאוד גאה בהתקדמות שלי, ובעזרת השם, המאבק נהיה קל יותר בצורה משמעותית.
אני משתתף בקבוצת 12 צעדים ואני עובד קשה מאוד במסגרת התכנית, נפטר מהאגו שלי, מאי השקט, מהעצבנות ומאי המרוצות, ועובד בשביל להיות יותר "נותן". גם אני בעצמי וגם הסובבים אותי מבחינים בשינויים שמתרחשים בי ואני מרגיש שאני אדם קל ורענן יותר. בשביל מכור בגמילה – אמונה וביטחון צריכים להיות חקוקים במוחנו, בלבבנו ולבוא לידי ביטוי בחיי היומיום, ואני רואה איך זה קורה לאט לאט בחיים שלי.
כלוחם מטבעי, כשרק הצטרפתי ל-GYE , עשיתי כל מאמץ להתפכח. ועל אף שהצלחתי להגיע לרצפים ארוכים יותר של ניקיון, אני לא יכול לומר שטיפלתי בשורש הבעיה. למעשה, בגלל שהתאמצתי להשיג שליטה ולגבור בכוח על ההתמכרות שלי, במקום לפטור את עצמי מהאגו שלי ומהצורך בשליטה, רק הוספתי לזה!
אז המאמץ ההוא אמנם נתן לי כמות, אבל אני מרגיש שתכנית 12 הצעדים נותנת לי איכות. המנחה בתכנית הזהיר אותנו שהשינוי הוא שינוי הדרגתי, ואין לי ספק שאני לא יכול לפרום קשרים שהתהוו במשך שנים בפגישה אחת. המנחה גם הציע שאלך לבית חולים ואבקר אנשים חולים ונזקקים, ואכן עשיתי את זה. הוא אמר שכשאני מתמקד באופי שלי, בצורך שלי לשנותו אותו וברצון שלי להשתחרר מההתמכרות, אני בעצם ממשיך להעמיד את עצמי במרכז, ושהתמקדות בצרכים של אחרים תעזור לי לצאת מהראש של עצמי. במקום להילחם בתאווה שלי, עליי לשכוח אותה ופשוט ללכת לכיוון של להיות אדם טוב יותר עם פחות אגו. מכיוון שהתאווה שלי מוזנת על ידי האגו, החזית היחידה שצריך להיאבק בה היא חזית האגו. המחשבה שאני יכול ללמוד להתמודד עם בעיית התאווה שלי בלי לעסוק בתאווה בכלל, היא מדהימה.
ובנושא אחר – הייתה לי הצלחה כבירה בלא לחצות את הקו האדום שלי: צפייה בגירויים חזותיים באינטרנט כדי להזין את התאווה שלי. מאז שהצטרפתי ל-GYE הייתה לי רק נפילה אחת בתחום הזה, וזה קרה לפני כתשעים יום. ואת ההצלחה הזאת אני לא מייחס לעצמי או לכוח שלי, אלא להשם, שבטובו סייע לי. וכך אני מרגיש לגבי הצלחה בכל מבחן שהוא. בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא, זה לא בזכות כוחנו שלנו. על אף שתכנית 12 הצעדים מדברת על חוסר אונים בתחום המסוים של ההתמכרות שלנו, התחושה שלי היא שהמציאות היא שאנחנו חסרי אונים בכל תחום – אלא שיש תחומים שבהם השם מקל עלינו, בעוד שבתחום המסוים הזה, השם מכריח אותנו להכיר בחוסר האונים שלנו יותר מבכל מקום אחר. וזו למעשה ברכה בדמות קושי, כי אז אנחנו יכולים להתחיל לראות את ידו של השם בצורה ברורה יותר בכל מעשינו.
