|
כוח הרצון הוא פונקציה של החלק הקדמי במוח - האונה המצחית. מחקרים מדעיים מאשרים ששימוש חוזר ונשנה בפורנו משנה את המבנה של איזור זה במוח וגורם לשחיקת כוח הרצון והמצפן המוסרי.
זה נקרא "היפופרונטאליות" - מצב בו זרימת הדם לאיזור זה במוח קטנה. היפופרונטאליות קיימת אצל אנשים שסובלים מסכיזופרניה וכן אצל הסובלים מכל סוג של התמכרות.
היפופרונטאליות מתבטאת בכפייתיות - הצורך לצרוך פורנו גם כאשר חלק גדול ממני אומר לי "לא, אל תעשה את זה". בקרת הדחף חלשה מידי להלחם בקריז אפילו כאשר תוצאות שליליות הן בלתי נמנעות.
המוח המכור לפורנו מתקשה לחשוב בהיגיון וכאשר התאווה מגיעה דרך האיזור המרכזי במוח, ללא וויסות של האיזור המצחי, הדחף נתפס כצורך חיוני.
האונה המצחית (לשון 'מצח') אחראית על שקילת מקרים ותגובות ואמורה להיות מסוגלת לנהל בחכמה מצבי השתוקקות, אבל המצב לעיל מחבל ביכולת זו. כאשר התשוקה לפורנו צפה, כל הגוף מתגייס למשימה,:הורמונים (דופמין) משוחררים ללא בקרה והמכור טובע בים של תשוקה. קצב פעימות הלב מואץ, לחץ הדם עולה, ומחשבה אחת בלבד חוזרת על עצמה: רק עוד פעם אחת.
בהשוואה לחיות, לבני אדם יש איזור מצחי מפותח מאד. כאשר איזור זה מתפקד באופן נורמאלי יש לנו שליטה על התהליכים שקורים במוח. באיזור המצחי נמצא כוח הרצון, בו אנו חושבים מחשבות מופשטות, מציבים מטרות, פותרים בעיות ומווסתים התנהגויות
כמו כן, זה החלק בו אנו מנהלים רגשות ודחפים. ככל שמאוננים יותר לצפיה בפורנו, יותר דופמין מופרש במוח ובהדרגה קולטני הדופמין מתעייפים ונהרסים ואנו צריכים לשבת יותר זמן ולצרוך פורנו "אחר" על מנת להגיע לרמת סיפוק. אנו נעשים אדישים למה שבעבר סיפק אותנו. תהליך זה פוגע בתאי העצב באיזור המצחי (פרונטאלי).
על מנת להחזיר את המוח לקדמותו יש צורך במתקפה בשתי חזיתות:
1. 'הרעבה' של מסלולים עצביים ישנים שנבנו עם ההתמכרות.
2. בנייה והזנה של מעגלים חדשים.
1) 'הרעבה' משמע המנעות מוחלטת מצפייה בפורנו ופנטזיות. כך נרעיב את המעגלים הישנים ונחדש את השליטה על המוח. בשבילנו פורנו הוא חיים. להפסיק לצרוך אותו זה כמו למות. לכן חשובה הידיעה שככל שמצב המוח משתפר כך גם התשוקה להשתמש תפחת. המוח שלנו נוצר כדי להשתנות. בלי פורנו אני מרגיש רע, אבל לא ארגיש כך לנצח. למעשה, אנו במלחמה לכיבוש המוח שלנו מחדש. הכן תוכניות מגירה למקרה שההשתקקות תגיע: תרגיל נשימה, ספורט, טלפון לחבר, טיול, בישול וכו'. זה לא יהיה קל אבל כל פעם שנצליח המוח יבנה מעגלי עצב חדשים ובריאים.
נמנע מכל טריגרים חיצוניים ונזכור שחצבנו בור עמוק של מעגלי עצב במוח וכל דבר טריוויאלי יכול לשמש טריגר. אם זה דבר מסויים או בן אדם מסויים או מקום מסויים. נלמד מהם הטריגרים ונמנע מהם עד כמה שנוכל.
נמנע מטריגרים פנימיים. אלו הם רגשות ומצבי רוח. נזהה מהם המצבים והרגשות שמשמשים טריגרים (בדידות, כעס, עייפות, שעמום וכו') ונכין תוכניות מגירה עבורם (להתקשר לחבר, לכתוב, להתפלל. נעשה משהו יצירתי). נמנע מ - "הלא"ח למ"ע" (החלטות לא חשובות למראית עין). אלו הם הרציונאליזציות שאנו עושים על מנת להתקרב לפורנו: "אני רק אבדוק מה יש בטלוויזיה", "אני רק אבדוק מייל", "אני רק נכנס לפייסבוק". נהייה כנים עם עצמינו ונכיר בהחלטות אלו.
נמנע מחוסר פעילות. נמלא את היומן שלנו עד הסוף. נהרוג הת הפנטזיות בצורה גרפית: צייר עליהן X אדום, זרוק אותן לפח. דמיין את עצמך נגעל מעצמך לאחר שהשתמשת, שבור אותה עם פטיש. שטוף אותן באסלה.
2) הזנה - נבנה את המוח שלנו. כמו שריר, המוח המצחי שלנו יתחזק ככל שנתרגל אותו. המטרה הינה לפתח הרגלים ועיסוקים שיגדילו את רמת הדופמין שלנו ויבנו את הקולטנים: תפילה ומדיטציה והתעמלות מעלים את רמת הדופמין בגוף. מעורבות חברתית - צפייה בפורנו הינה פעילות בלתי חברתית בעליל. על ידי יצירת קשרים עם אנשים אמיתיים ובילוי זמן מהנה ביחד נבנה מעגלים עצביים חדשים של שמחה.
שינוי הוא הדרגתי אבל הוא קורה. חזרה על פעילות מהנה במקום פעילות כפייתית יוצרת מעגלים עצביים חדשים ובריאים. סירוב להתנהגות כפייתית מחלישה את ההקשר שהתנהגות זו תוביל לשחרור.
האיזור המצחי הוא אחד הדברים שמייחד אותנו. על ידי כך שנחדש את שליטתנו בו נחזיר למוטב יותר מכוח הרצון שלנו.
אנו נחזיר למוטב את האנושיות שלנו.
|
