מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
. | ||
מדברי הרב ד"ר טוורסקי יום ביומו יש לי הזכות לשמוע את דבריו של הרב טוורסקי, כמעט מדי יום, למשך מספר דקות בין מנחה למעריב. היום קיבלתי מהשם חיזוק שהייתי זקוק לו מאוד. הרב טוורסקי שאל את השאלה הידועה מהפרשה – מה פירוש הפסוק המספר כי יעקב חיכה לרחל והדבר הרגיש לו "כימים אחדים"? איך זה שהוא הרגיש שזה עובר מהר? הרי זה היה אמור להיות ההפך. ואת התשובה שלו כולנו שמענו פעמים רבות, אבל איכשהו היום הדברים הדהדו בי הרבה יותר חזק. הוא אמר שאחד המטופלים שלו, אלכוהוליסט, נתן לו פעם את התשובה. "ימים אחדים", הוא אמר, מדובר בימים בודדים. הוא עבר את זה יום אחר יום אחר יום, וזה מה שהפך את זה לאפשרי עבורו. הוא לא אמר, טוב, אני צריך להתחיל לעבוד למשך שבע שנים. במצב כזה, הוא היה מתקשה. אז במקום זה הוא אמר, אני אעבוד היום. וזה בדיוק מה שעל כולנו לעשות! אז נכון, ברור ששמעתי את זה המון פעמים כאן באתר, אבל משהו באופן שבו הוא אמר את זה ממש נגע בי. תפילת מעריב שלי הייתה ללא ספק שונה, ואני מקווה שאוכל להתחיל לחיות עכשיו בצורה יותר נכונה. כל צרכיי שמעתי את הרב הד"ר טוורסקי מדבר לפני כמה ימים והוא שאל, למה הברכה של "שעשה לי כל צרכי" נאמרת בזמן עבר, בעוד שאר ברכות השחר נאמרות בזמן הווה. תשובתו הייתה שחז"ל לא רצו שאנשים יאמרו את הברכה בזמן שהם חושבים, "רגע, אבל אין לי את זה, ואין לי את ההוא, והשם עוד לא פתר לי את הבעיה ההיא". רק כשאנחנו מביטים לאחור על דברים, אנחנו מבינים שבעצם היה לנו כל מה שהיינו צריכים, ושהוא בהחלט כן סיפק לנו הכול. אני מקווה שמהר מאוד נוכל להביט לאחור ולראות כמה התקדמנו והמצב שלנו ישתפר, ואני מקווה גם שאפילו נצליח לראות שהמאבק הזה היה לטובתנו לאורך כל הדרך.
|
|
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה