הבריחה מהתאווה

תכל'ס, הרבה שנים ניסיתי לברוח מהתאווה. זה היה נראה לי כמו מתכון מוצלח לפיו במקום להלחם בתאווה אני פשוט בורח. בורח אל התורה, בורח אל התפילה, בורח אל עשיה, אפילו בורח אל אשתי, העיקר לא להתעמת עם התאווה עצמה. הבנתי שאם אני מתעמת עם התאווה ומנסה לשכנע את עצמי כמה זה רע לי - אני תמיד מפסיד, אז שיניתי את הראש וניסיתי לברוח. אם הגיעה אליי מחשבה ונסיון, לא ניסיתי יותר להסביר לעצמי כמה זה גרוע, אלא פשוט ניסיתי להתעלם מכך ולעשות משהו אחר במקום. אבל משהו לא היה בסדר גם בשיטה הזאת, למרות שהיא נתנה לי קצת יותר מרווחים בין נפילה לנפילה, אבל בסופו של דבר - תמיד נפלתי.

לא הבנתי מה לא בסדר, האם יש משהו שאני עושה לא כמו שצריך? הרי אני מוכן לברוח למקום הכי רחוק בעולם, העיקר שלא להתעמת עם התאווה, אבל בסופו של דבר התאווה רודפת אחריי ומגיעה לאותו מקום בדיוק. איך זה קורה?

בסוף הבנתי שהתאווה זה בכלל אני...אז לא משנה כמה אני בורח, יש איתי נוסע נוסף שלא נפרד ממני ומגיע איתי לכל מקום בעולם. נכון, לפעמים אני מידי עסוק כדי לתת לעצמי את הזמן והכח להתעסק עם רצונות אחרים שלי, אבל ברגע שיש לי זמן או שיש לי בעיה אחרת, אני מיד שולף את התאווה אותה סחבתי בתיק יד שלי ומשתמש בה. זה לא שיש תאווה בחוץ ואני מתמודד איתה, אלא יש תאווה בפנים ואני מתמודד איתה. נכון שהעולם עצמו נותן הרבה דחיפה לתאווה שלי, אבל התאווה היא שלי ולא של אף אחד אחר. ולכן, גם אם העולם כולו יהיה נקי וטהור, אני עדיין אחפש בנרות קצת תאווה.

וזה בעצם מה שלמדתי בתכנית של הצעדים. בספר הגדול זה מתואר כך:

נניח שאנחנו תקינים מבחינה רוחנית, אנו יכולים לעשות כל מיני דברים שמכורים אינם אמורים לעשות. אנשים אמרו שאסור לנו ללכת למקום שיש בו נשים, שאסור לנו לארח חברים עם נשותיהם, שאנו צריכים להתרחק ממקומות של פריצות, שאיננו צריכים להגיע לאירועים חברתיים. הנסיון מוכיח לנו שאין זה כך בהכרח.

אנו פוגשים בתנאים אלו כל יום. מכור שלא יכול לפגוש תנאים אלו, יש לו עדיין ראש של מכור; משהו לא בסדר עם המצב הרוחני שלו. הסיכוי היחיד שלו להישאר נקי הוא להיות באיזה מקום כמו כיפת הקרח בגרינלנד, וגם שם איזו אסקימוסית יכולה להופיע ולהרוס לו הכל!

אנו מאמינים שכל תכנית מלחמה בתאווה שמציעה לגונן על האיש החולה מפיתויים נועדה לכישלון. אם המכור מנסה לגונן על עצמו, הוא עלול להצליח לתקופת מה, אבל הוא בדרך כלל גומר בהתפרצות גדולה מבעבר. ניסינו שיטות אלו. הנסיונות האלו לעשות את הבלתי אפשרי נכשלו תמיד.

זלמן הוא מנהל הפורום שלנו ומנחה קבוצת 12 צעדים טלפונית. ניתן לקרוא את סיפורו האישי בלחיצה כאן.

אדם אחד פוטר מעבודתו בגיל 22, כעבור שנה הוא ניסה את מזלו בפוליטיקה, התחרה על מקום בבית הנבחרים של מדינתו והובס. אחרי כן ניסה שוב את מזלו בעסקים ונכשל. כשהיה בן 27 הוא לקה בהתמוטטות עצבים, אבל התאושש, וכשהיה בן 34  אחרי שרכש ניסיון ניסה להיבחר לקונגרס. הוא הובס. כעבור 5 שנים הסיפור חזר על עצמו. אבל אין ספק שהכשלונות לא ריפו את ידיו והוא הציב לעצמו מטרה קשה עוד יותר להשגה, וכשהיה בן 46 הוא ניסה להיבחר לסנאט. כשנכשל, ניסה לזכות במינוי לסגן הנשיא ושוב ללא הצלחה. קרוב ליום הולדתו ה 50  אחרי עשרות שנים של כשלונות מקצועיים ומפלות הוא ניסה שוב להיבחר לסנאט והובס. אבל כעבור שנתיים נעשה האיש הזה, אברהם לינקולן, לנשיא ארצות הברית.

ובדומה לכך, תומס אדיסון, שרשם 1093 פטנטים, ביניהם הנורה החשמלית - כשמישהו ציין בפניו שהוא נכשל 10,000 פעמין כשעבד על אחת מהמצאותיו, הוא השיב- לא נכשלתי, רק מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות.

(מועתק מהספר 'אושר אפשרי'- ד'ר טל בן שחר)

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן