צדיק או סוטה?

בשבת הלכתי עם חבר ברחוב, והוא כנראה שם לב לכך שהסטתי את המבט כאשר הגיעו מולנו נשים. הוא גיחך טיפה כי הוא הוא מכיר אותי יותר מידי שנים ולא הבין מה נפל עליי. מלמלמתי משהו לא ברור כדי שלא תיפתח שיחה מעמיקה בנושא, שיחה שהיתה גוררת אותי לדבר על הנושא יותר מידי לעומק. החבר הפטיר משהו כמו: טוב, נהיית צדיק, כל הכבוד. ואני העברתי את נושא השיחה לנושא אחר.

אחר כך חשבתי לעצמי, שיש לי סוד אותו מכירים רק אתם, ידידיי המכורים. אדם מבחוץ שלא מכיר אותי ורואה איך אני לא מסתכל על נשים, יכול לחשוב שאני צדיק שעובד על שמירת העיניים, אבל אתם יודעים שזה בדיוק ההיפך. לא רק שאני לא צדיק, אלא אני בדיוק בצד השני ממנו. נכון שאני עושה את אותה פעולה שעושה הצדיק, אבל כמה אנחנו שונים... הצדיק לא רוצה תאווה, ואני מת על התאווה. הצדיק לא רוצה לראות נשים ואני משתוקק לראות נשים. הצדיק הוא צדיק ואני סוטה. הצדיק לא מסתכל על נשים כי הוא צדיק ורוצה לשמור על העיניים שלו קדושות וטהורות. אני לא מסתכל על נשים כי אני מאוד רוצה להתאוות, ואני יודע שאם אני אתן לעצמי אפילו טיפה לשטוף את העיניים אני ימשיך בכך.

עכשיו יהיו מי שיתחילו לדבר על השכר שאני מקבל כל פעם שאני לא מסתכל, ועל כך שזה מצוה גדולה לשמור את העיניים, ולא משנה אם אני עושה את זה בגלל עודף קדושה או בגלל מחלה, אבל אני לא הולך בכיוון הזה. כן, כולם צודקים, יש כאלו שזה עוזר להם לדמיין את השכר שיקבלו בעולם הבא, אבל אצלי זה פשוט לא שייך. אני לא מבקש שכר על זה שאני נושם ובכך לא עובר את העבירה של התאבדות. טוב, אולי יש אנשים שלא מתאבדים רק בגלל חומרת העבירה של רצח, אבל זה לא בדיוק המצב שלי. ההחלמה שלי היא הדרך היחידה עבורי לשמור על החיים שלי, ובודאי הדרך היחידה לשמור על החיים שלי שפויים, ולכן אני לא מבקש שום שכר, ולא עוסק בשאלה האם זה מצוה או עבירה אלא עושה את מה שנכון כדי שאוכל להמשיך לחיות.

זה לא שלא אכפת לי מהמצוות ומהעבירה ח"ו, אכפת לי מאוד, אבל זאת לא הסיבה בגלל אני לא מסתכל על נשים. היה אכפת לי כל השנים ובכל זאת הסתכלתי, עד שכאב לי מידי ואז ויתרתי. לא ויתרתי בגלל שגיליתי שהעבירה חמורה יותר אלא בגלל שגיליתי שאני עוד צעד אחד נופל לתהום ומתרסק, אז עצרתי. נמאס לי לשחק רולטה רוסית על החיים שלי, בפרט שכבר ניסיתי את כל האפשרויות וכעת האקדח מכוון לראש שלי.

מה שכן, בפועל העובדה שאני לא מסתכל על נשים בלי יוצא מן הכלל, עוזרת לי להיות במצב בו אני פנוי להתקדם בחיים רוחניים בכלל ובקיום תורה ומצוות בפרט, וכאן באמת אני מרגיש שהרווחתי מזה שהייתי מכור. כי בתכל'ס אדם שלא מכור, אין לו סיבה להפסיק לשטוף את העיניים אלא אם כן הוא צדיק - ואני לא צדיק. אבל אני "הרווחתי" מההתמכרות את העובדה שאין לי ברירה ואני לא מסתכל על נשים, ואז כשאני מגיע לחלק הדתי של החיים שלי, הרבה יותר קל לי להתקדם ולעשות דברים שקשים לאדם שלא היה במצב שלי. אז אמנם לא התמכרתי בגלל הדת, ואני לא יוצא ממנה בגלל הדת, ואני לא צדיק אלא סוטה, אבל בתכל'ס, הסטייה הזאת עוזרת לי באופן פרדוקסלי דווקא בצד הדתי של החיים שלי.

זלמן הוא מנהל הפורום שלנו ומנחה קבוצת 12 צעדים טלפונית. ניתן לקרוא את סיפורו האישי בלחיצה כאן.

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן