כמה אני מכור?

בפעם הראשונה שהלכתי לפסיכולוג, הוא שאל אותי המון שאלות מאוד לא נעימות, ובסוף "בישר" לי שאני על הגבול מבחינת מספר התשובות החיוביות שמכניסות אותי לגלריה המכובדת של המכורים למין ולתאווה. האמת היא, שהיום כשאני עובר על השאלות האלו אני לא בדיוק מבין איך הוא הגיע למסקנה הזאת, ונראה לי שאני בקלי קלות נכנס לקטגוריה של מכור ודווקא נמצא רחוק מאוד מהחצי, אבל אולי הוא רק רצה להמתיק את הגלולה ולתת לי הרגשה קצת יותר טובה... בכל אופן, אני לא ממש התמקדתי בשאלה כמה אחוזים אני מכור אלא בשאלה: מה זה אומר שאני מכור? אני זוכר שבכל הנסיעה חזרה הביתה ניסיתי להבין מה בדיוק עושה אותי שונה מכולם. הרי לכולם יש תאווה לנשים, אז מה זה אומר בדיוק שאני מכור?

את התשובה לשאלה הזאת גיליתי דווקא די מהר והבנתי את ההבדל ביני לבין שאר האנשים מסביבי, והסכמתי לקבל כהנחת יסוד את העובדה ש"אני מכור", מה שעזר לי מאוד לעשות את מה שעוד לא עשיתי אף פעם בחיים שלי: לקחת אחריות על ההחלמה שלי. אבל אחר כך נפגשתי עם חברים נוספים שהתעסקו דווקא בפרטים שלא היו כל כך נוגעים אצלי, ובעיקר הסתובבו סביב השאלה "כמה אני מכור". קראתי על חברים שמצהירים שהם מכורים קלים או מכורים כבדים, מכורים רק לדבר הזה או דווקא לפרט הזה, מכורים לאוננות ולפורנו או מכורים שהתגברו על הפורנו ונותרו עם האוננות וכן עוד ועוד סוגים שונים של מכורים.

אז יכול להיות שיש דבר כזה, ואולי באמת יש חיה כזאת שנקראת "מכור קל" ויש גם מפלצת שנקראת "מכור כבד". אולי, אבל אני לא יודע איך מבדילים ביניהם ולא מבין מה המשמעות המעשית של ההגדרות האלו. לי באופן אישי נראה שזה יותר שאלה של כן או לא: "האם אני מכור" ולא שאלה של "כמה אני מכור". הרי בסופו של דבר ההגדרה של מכור היא די ברורה ופשוטה, והיא אומרת שאני לא מצליח להפסיק לעשות מעשה מסויים למרות שאני לא רוצה לעשות אותו. אז נכון שיש עשרים שאלות כדי להגיע למסקנה האם אני מכור או לא, אבל ברגע שהגעתי למסקנה - התשובה היא חדה: כן או לא? אם הייתי יכול להפסיק לבד כאשר לא רציתי ליפול - כבר לא הייתי כאן איתכם. אם אני כאן זה בגלל שאני לא יכול להפסיק למרות שאני יודע כמה זה רע וכמה זה גרוע, מה שאומר שהתשובה לשאלה: האם אני מכור - היא חיובית לגמרי.

ואם מישהו מכור רק לאוננות האם זה יעשה את ההתמכרות שלו קלה יותר? למיטב הבנתי, ההתמכרות לא קשורה לעבירה, אז אולי העבירה שלו קלה יותר אבל ההתמכרות היא אותה התמכרות. יש כאן דפוס התנהגות חולני שאני לא מצליח להפסיק ולא משנה מהו דפוס ההתנהגות. ואם מישהו נופל פעם בשבוע או פעם בחודש, האם זה עושה את ההתמכרות שלו קלה יותר? למיטב הבנתי ההתמכרות לא קשורה למספר הפעמים שהיא מבקרת. יש כאן דפוס התנהגות חולני שאני לא מצליח להפסיק ולא משנה פעם בכמה זמן זה קורה. מה שמשנה זה שכאשר אני עומד מול התאווה שלי - אני לא מצליח לעצור.

ברור לי שיש חברים שיחלקו עליי וזה בסדר גמור מצידי. אני לא מתיימר לומר לאף אחד מה נכון עבורו אלא רק מנסה להבין מה נכון עבורי. עבורי לא נוגעת רמת ההתמכרות וגם לא תדירות הנפילות, אלא נוגעת רק השאלה האם אני חסר אונים מול עצמי או שאני בשליטה. התשובה שלי ברורה מאוד בנושא.

זלמן הוא מנהל הפורום שלנו ומנחה קבוצת 12 צעדים טלפונית. ניתן לקרוא את סיפורו האישי בלחיצה כאן

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן