הדרך שלי לענות על שאלת המיליון דולר

 מאת: החבר ש'

בתקופה הזאת לפני מעט למעלה משנה, הייתי בבולמוס התאווה הגדול ביותר שידעתי בחיי. במשך מספר שנים קודם לכן, הייתי מבקר בכל מיני מקומות חשוכים, אבל עדיין התחושה היתה שאני חי בבית ומבקר שם. לעומת זאת בבולמוס האחרון, במשך כחמישה חודשים ההרגשה היתה שעברתי לגור "שם", ואני רק מבקר בבית...

בתוך כל הבלאגן הזה, היו לי כמובן נסיונות נואשים להפסיק את מסע ההרס העצמי, נסיונות שהתמקדו בעיקר בעשיית תשובה, לימוד חסידות ועוד. אחד הדברים שעשיתי היה להקשיב לדברי תורה בעת שאני נוסע ברכב וכך לנצל את הנסיעה. למרבה הצער, זה לא מנע ממני להגיע ליעד שלא היה היעד הראשוני אליו כיוונתי להגיע כאשר יצאתי מביתי.

אחד הדיסקים שהיה לי ברכב, היה הקלטה של התוועדות של הרבי מליובאוויטש, שם הוא משוחח על נושא שהיום הוא מורה דרך עבורי בכל שאלה בנוגע להחלמה, גם בשאלות שנוגעות לנושאים המהותיים ביותר בהשקפת העולם שלי. הרבי אומר שבחכמת הרפואה, לא נוגע האם השיטה היא נכונה או עקומה, מה שנוגע זה התוצאה. באם ישנה שיטה שנשמעת עקומה אבל היא מצליחה לרפא אנשים, אזי כמובן שיש להשתמש בה. לעומת זאת אם ישנה שיטה שנשמעת מצויין והיא מאוד הגיונית אבל בפועל היא לא מצליחה לרפא - אזי כמובן שלא ישתמשו בה. סיים הרבי את דבריו בכך שזה נוגע לא רק לחכמת רפואת הגוף אלא גם לגבי חכמת רפואת הנפש.

היום אני רואה בכך השגחה פרטית שהכינה אותי לקראת ההצטרפות לתכנית ולגבי הדרך בה אני צריך לקחת את הדברים. כאשר לראשונה עברתי על רשימת הצעדים, הרגשתי מאוד לא טוב עם זה. השפה והסגנון היו זרים לי, כל המהות לא היתה בכלל לפי מה שאני יודע ומכיר. למדתי את הרמב"ם בהלכות תשובה וידעתי שזה לא מסתדר בכלל עם השיטה של הצעדים. למדתי בספר התניא הרבה פעמים על כך שכל אחד יכול להמנע מלעבור את העבירות בפועל, וידעתי שזה לא מסתדר עם הצעד הראשון. ומעל כל זה, לא הייתי מוכן נפשית להתמסר לדרך חדשה בכל מאודי. גדלתי על דרך מסויימת והיה נראה לי שהדרך החדשה לא מתאימה עם כך.

ואז נזכרתי בדברים האלו ששמעתי. הבנתי שלא משנה האם הדרך ישרה או עקומה, משנה מה התוצאות שלה, ולגבי התוצאות לא היה לי ספק. ראיתי חברים אחרים שפוסעים בדרך הזאת והם מחלימים ולא רק שהם לא עוזבים את דרך חייהם הקודמת אלא הם הולכים ומתקרבים יותר ויותר לה' בלימוד התורה וקיום המצוות. אז הלכתי על כך בעיניים עצומות כי היה לי קשה מידי לראות את הדרך. ידעתי שאם אפתח את הדרך ואראה לאן אני צועד - אבהל ואפסיק, אז העדפתי לעשות מה שאומרים לי בלי לנסות להבין (הגיע כמובן שלב אחר שבו גם רציתי להבין).

וזה נכון גם לגבי כל העיסוק האובססיבי בשאלת המליון דולר "חוטא או חולה". אני יכול לפתוח ספרים ולנסות לכתוב פלפול בשאלה הרת הגורל הזאת, אבל אני יכול לעשות משהו הרבה יותר פשוט. במקום לבדוק מה כתוב בספרים, אני בודק מה יקרה לי אם אלך בכל אחת מהדרכים האלו. לגבי הדרך הראשונה, יש לי קבלות של עשרים שנה אז קל לי לכתוב בביטחון גמור: אם אני מחליט שאני חוטא - אני חוזר לחטוא, מפסיד את אשתי, את הילדים, את העבודה, את הדת, ולבסוף מת. לעומת זאת אם אני הולך בדרך השניה, אז בנתיים יש לי 235 הוכחות שזה יעבוד עבורי.

לא אכפת לי מה נכון, אני רוצה לחיות ובוחר בחיים. אני חולה.

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן