| מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
| . | ||
|
||
|
הפעם הראשונה כשבחנתי את תהליכי השימוש שלי 'בהילוך איטי' מקרוב, כשבדקתי שלב אחר שלב את דפוס הפעולה האישיים שלי הבנתי שיש לי זמנים בהם איני שפוי, נקודה! מצד אחד נראה כאילו יש ביכולת ההיגיון האנושי לעמוד כנגד הרצון לעשות את הפעולה, ומצד שני ברור לי לחלוטין שמאוד לא רציתי... כרגע אני שפוי ולכן אכתוב שרק מי שלא התנסה בעיוות המחשבתי הזה יכול לומר כך... המחשבה המטופשת הזו: אפשר 'לבדוק' בלי להיפגע... רק אראה על מה אני מוותר... באה בכל פעם שיש הזדמנות כלשהי לפעולה! למכור אמיתי (אני) אין הגנה מול מחשבות שכאלו ולא משנה זמן הניקיון, זו עדיין אופציה! (אך ככל שגדל המרחק מהשימוש האחרון גדל זמן מהירות התגובה מול התאווה) העובדה שתמיד אחרי הפעם הראשונה היתה פעם שניה ושלישית לא מונעת את הרצון לפעם הראשונה, מצד שני לא ניתן לומר שההיגיון מיותר, הוא הכרחי לחלוטין, כי הוא זה שמאפשר לתרגל את פעולות ההחלמה ברוב מוחלט של הזמן, והן אלו שיוצרות את הסביבה הנכונה להתפתחות הגישה השונה בדפוס החשיבה והפעולה של הרוצה לערוך שינוי בגישתו. ברור שיש לכל המכורים פעם ראשונה משותפת – 'לגימה' דרך העיניים אבל למעשה יש מאפיינים שונים של 'פעם ראשונה', נראה לי שמעבר לדפוסים המשותפים לכל המכורים, יש לכל אחד מאיתנו את 'הקטע' האישי שלו, משהו פנימי, שרק הוא עם עצמו יודע שעכשיו זו הפעם הראשונה שלו, זה יכול להיות מפגש רגיל עם אדם שהאינטראקציה איתו, הפעם, היא של תאווה, יתכן שהמבט יתמשך בחלקיק שנייה יותר, ובבא אחריו זה כבר לא יהיה מבט תמים אלא משהו אחר לגמרי, יש לו חלקיקי שניות לברוח לפני שזה יתפוס אותו, לפני שהוא 'יורעל' והתהליך שידרוש את הפעם הנוספת יכנס לפעולה, הבעיה היא שמערכת הרמייה העצמית שלו נכנסת גם היא מיד לפעולה, מכור קלאסי מיד ירגיע את עצמו שעכשיו זה לא 'שימוש', הרי הוא נקי... והוא באמת לא מעוניין עכשיו להשתמש... וזה רק כדי ש... המהירות שבה הדברים מתרחשים והעובדה שזה יכול לקרות בכל רגע נתון ובכל סיטואציה מכריחות את הסיוע מכח עליון בלבד! אין שום גורם אנושי המסוגל לעמוד הכן, דרוך תמידית מול מתקפת טירוף שיכולה להתפתח מכלום, רגע אחד המכור יכול לשוחח עם מלאכים... ובבא אחריו הוא נפגש עם מלאך המוות... זה עלול להתרחש מכל שינוי מזערי במצב הרוח ובלעדיו. מטרת הצעדים כולם היא לחבר את המכור אל כח עליון, ושהוא יהפוך לכלי שהחסד האלוקי שוכן בקרבו. הדרך היחידה למכור להישאר מפוכח היא להיות מחובר באופן רציף עם אלוקים. הוא לא חייב להיות קדוש ולעיתים מחלתו תחליש אותו, הרי היא סבלנית מאין כמוה! היא תמתין בדיוק לשעת כושר שכזו! אבל מיד כשיחוש המכור המחלים שזה המצב שבו הוא נתון ויעשה את פעולות החיבור שהוא רגיל בהן, הוא ינצל, ככל שיתורגל חוסר האונים המעשי, רמת המפוכחות תעלה, וממילא תורגש 'הפעם הראשונה' מהר יותר! הפועל היוצא הוא שמרווח הזמן להתנתקות 'מהפעם ראשונה', לפני שהשפעת התאווה תתרחב, יגדל. לסיכום: כשמפנימים באמת את שנכתב כאן, המושג 'כנגד כל הסיכויים' מקבל משמעות אמיתית וחיה, החבר החדש, שלראשונה שומע על האפשרות שיש לו - לבחור שלא לפעול, ואף החבר הוותיק יותר שכבר ניסה וראה שהמין אכן נתון לבחירה ושיש אופציה שלא לפעול על התאווה, נמצאים באותה הנקודה, כשהחבר שעלה על הרכבת כמה תחנות קודם מורגל יותר בלזהות שההתקף בא ובתגובה הנכונה מולו. שנזכה להתחבר נכון ורצוף למי שהכח ברשותו ושנמצא אותו עכשיו. אסירותודה לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן |
|
ארכיון המייל היומיפספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
|
||||||||||||||||
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
