| מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
| . | ||
|
||
|
פרשת מקץ מאת: לב טהור בפרשת השבוע אנו קוראים על תגובתם של האחים, כאשר הם רואים את ההתנכלות של שליט מצרים (יוסף) אליהם, לאחר שחושד בהם בריגול ומצווה אותם להביא את בנימין: וזו תגובת האחים: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת". בדרך כלל רואים בפסוק זה את ההתנהגות הנוראית של האחים כלפי יוסף, וכפי שכותב הרמב"ן הכתוב קיצר בסרחונם (ולא סיפר כל מה שהם עשו). מאידך ניתן לראות שהאחים הבינו שאם באה עליהם צרה זה בוודאי לא קורה במקרה, אלא יש סיבה. האחים הבינו שמה שקרה להם זה בגלל העוול שעשו ליוסף. בדרך כלל כשבאה אלינו צרה אנו מנסים למצוא אשמים בבעיה שלנו, מנסים למצוא פיתרון, אבל האחים מלמדים אותנו שצריך לשאול את השאלה הבסיסית: "למה הקב"ה הביא עלינו את הצרה הזאת", וכפי שכותב הרד"ק: "למדנו בסיפור הזה כי כשתבוא צרה לאדם ראוי לו לפשפש במעשיו ולבדוק מה היה המעשה הרע שעשה ושיתחרט עליו ויתוודה לפני הא-ל ויבקש ממנו כפרה". במילים אחרות: "אלוקים לא עושה שום דבר, אבל באופן מוחלט שום דבר בעולמו בטעות". גם אם הדבר הוא הכי לא צודק בעולם, עדיין א-לוקים לא עשה אותו בטעות. בזמן האחרון אני שומע חברים שאומרים: "למרות שאני שמח בהחלמה, הייתי מעדיף שלא יהיה לי את כל התאווה הזאת, ואהיה אדם נורמלי...". נדמה, כי אם אלוקים לא עושה שום דבר בעולמו בטעות, אז גם את המחלה הוא לא נתן לי בטעות. היה לו חשוב לתת לי את המחלה שרק בזכותה אוכל להגיע להחלמה ולחיים רוחניים. ועוד התמקדות קטנה במילה אחת מתוך הפסוק: "אבל". לפני מספר חודשים פגעתי באשתי ודיברתי אליה בצורה לא ראויה. הספונסר שלי כמובן דרש ממני להתנצל, והוא הוסיף שאני יכול לומר גם את מה שאני מרגיש... ניגשתי אליה ואמרתי לה: "סליחה, אבל אני פשוט לא יכולתי לסבול דברים מסוימים שעשית והתחלתי לפרט את הרגשות שלי. אשתי נעלבה יותר... התקשרתי שוב לספונסר ושאלתי מה כל כך נורא במה שעשיתי: הוא אמר לי שזה באמת איום ונורא. "אין סליחה...אבל". כשאני אומר את ה"אבל" אני בעצם מבטל את הסליחה. בפעמים אחרות ניסיתי לומר סליחה ולא להוסיף אף מילה. ראיתי כמה שזה קשה. אנו, שמאמינים שהדבר הבסיסי ביותר הוא "הכניעה" צריכים לזכור שלא ניתן לומר: "אני נכנע...אבל". אם אני נכנע אז הכניעה חייבת להיות מוחלטת . אין חצי כניעה. חצי תוכנית לא העלתה דבר... שמחתי לקרוא היום בפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום, ולראות שאונקלוס ואב"ע מפרשים את המילה אבל בדיוק הפוך מהלשון של היום. אבל=קושטא, אמת. זה לא תירוץ, אלא השלמה עם המציאות. בעזרת ה' שנזכה להיכנע וליצור קשר אמיתי עם אבינו שבשמים.
|
||
|
ארכיון המייל היומיפספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
|
||||||||||||||||
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
