השיתוף בקבוצות של הצעדים

כאשר התרסקתי אל הקרקעית שלי, הגעתי לפסיכולוג, איש יקר וישר שהפנה אותי אל דרך 12 הצעדים. הוא המליץ לי על השתתפות קבועה בפגישות ואמר לי שישנה קבוצה טובה באזור מקום מגוריי. שאלתי מה הכוונה "קבוצה טובה"? לא הבנתי מה יכול להיות טוב או פחות טוב בקבוצה. היום אני מבין שהאיכות של הקבוצה תלויה באיכות של השיתופים. יתכן שיש חברים שעבורם קבוצה טובה אומר איכות החברים בה, אבל עבורי אין קשר בין סוג החברים המשתתפים בפגישה, והעיקר הוא בכמה כנות משתפים בה.

מה משתפים בקבוצות? ממה שאני רואה, החברים שההחלמה שלהם טובה משתפים בכנות בדברים אותם הם לא רוצים לשתף. עיקר השיתופים לא קשורים באופן ישיר אל התאווה והם מכסים כל שטח בחיים, כל זמן שמדובר בנקודה בה קשה לי להכנע ולשחרר. בקבוצות אני שומע חברים משתפים על הקשיים בבית עם האישה, בעבודה עם הבוס, עם הילדים, עם ההורים ועם מה לא. העיקר הוא לשתף בכנות במה שעובר עליי.

אני לא נכנס כאן לשאלה למה השיתופים חשובים, אבל רוצה להתמקד בנקודה אחת חשובה עבורי.

לפני שלושה שבועות השתתפתי בפגישה השבועית בקבוצה החיה בה אני משתתף וזאת היתה קבוצת נושא שעסקה בנושא שלווה. כל החברים שיתפו על הדרך בה הם סובלים מחוסר שלווה ועל האופן בו הם פונים אל הכח העליון שלהם על מנת לקבל שלווה. מצידי שיתפתי על מאורע שהיה לי באותו יום בו היה לי מאוד קשה לקבל שלווה, אבל לא התאפקתי ודיברתי גם על איזו תובנה שיש לי לגבי תפילת השלווה. האמת? מדובר במשהו חכם שמאוד דיבר לאנשים מסביב לשולחן, ובסיום הפגישה קיבלתי כמה תגובות מאוד חיוביות. ובכל זאת - התרוקנתי מכך. למה?

הנקודה לעניות דעתי היא שאנחנו כאן בשמור עיניך (וזה כולל את הפורום) לא כדי להראות כמה אנחנו חכמים וכמה אנחנו מבינים את התכנית, אלא כאן למטרה אחת: ללמוד איך לחיות את העקרונות של הצעדים בכל תחומי חיינו. כאשר אני מפספס את המטרה ומנסה להרשים מישהו, גם אם זה משהו מאוד חכם שמאוד קשור לתכנית - אני עצמי מתרוקן מכך.

לכן הרעיון הוא לספר מה עובד עבורי וגם איפה אני מתקשה. תועלת רבה אני מקבל כאשר חברים בקבוצה משתפים איך הם מנסים ליישם את העקרונות בחיים שלהם, ולא משנה אם זה חבר שמספר על כך שיש לו בעיה עם חמותו או שהוא פגוע מאבא שלו. כמובן שחברים שמתמודדים עם התאווה ומשתפים על כך בכנות עוזרים לי מאוד, אבל גם זה רק כל זמן שהם משתפים במה שעובר עליהם.

זאת הסיבה בגללה הפוסטים שקידמו אותי בהחלמה לא היו הפוסטים החכמים והמרשימים אלא הפוסטים בהם כתבתי מה עבר עליי ומה הרגשתי. יותר מכך, הפוסטים שבאמת עזרו לי הם אלו שלא רציתי לכתוב.

לצורך השיתוף וההחלמה אין צורך להיות חכם או מוכשר, יש צורך באדם שחי את הצעדים והוא כנה עם עצמו ועם החברים ומשתף ברגשות ובפעולות שלו. לא ברעיונות.

וכבר לימדונו חבירנו בעלי הנסיון: ידע אף פעם לא היה כח עבורנו.

לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן