לפטר את השכל...

המאמר הזה ישב אצלי על המחשב זמן רב...בזמן האחרון אני חושב, הרבה, יותר מדי... התיישבתי לסיים אותו היום כדי להפסיק להיות בתוך הראש שלי. הוא הולך לבלבל לכם ת'מוח כהוגן, מי שיצליח להחזיק ראש תהיה לו תועלת, ומי שלא, אתנצל בפניו מראש, ואבקש, נא אל תהסס. זרוק.

הנסיון שלי מוכיח - הטמבלים מצליחים, לא בחיים, אלא בהתמודדות מול מחלת ההתמכרות, הם בעלי זמני הנקיון המשמעותיים והמפוכחים ביותר. למה? כי הם טמבלים. הם לא צריכים לחשוב, הם פשוט חולים פחות, חלק נכבד מהמחלה הוא בראש. שלא תבינו לא נכון, על הצד שאינני טמבל לא הייתי רוצה להיות כזה...

זהו למעשה הפרדוקס הרגיל בתוכנית 12 הצעדים. כדי להוכיח כמה אני חכם אצטרך להיות קצת טמבל, להחשף, כי השכל טוען מיד – בשביל מה יא טיפש, זה חכם לחלוק את הסודות שישתמשו בהם מולך בעתיד? הדבר והיפוכו הזה רץ לי בתוך הראש כל הזמן, מיום עומדי על (חוסר) דעתי, אני הולך להרוס לי את החיים כדי להציל אותם. דפוק.

אין מה שתקע אותי בחיים יותר מהשכל, הייתי חייב להקיף ברעיוני כל אפשרות סבירה יותר או פחות. ביזבזתי ללא גבול אנרגיות כדי לחשוב 'כמו', 'להכנס לנעליים של'...

הצרה היא שכשאני 'בתוך' זה, כשאני משתמש בשכל כדי להתנהל, זה הדבר הכי הגיוני, לא רק לי, גם בשביל אחרים. אני הרי מיומן מספיק כדי לתכנן מראש מה יאמר לי ולסגור כל אפשרות לטיעון ממול, וגם אם אתפס בקלקלתי, ימצא משהו שלא חשבתי עליו (נראה לכם?) השכל יהיה שם כדי להושיע אותי. מלך השכל שהכל נהיה בדיבורי. ואין שום דבר שיכול לחדור את ההגיון.

גם לא העובדות, הרי יש לי מספיק שכל כדי להבהיר למה אצלי זה אחרת, מדוע אני שונה. למה התהליך הוא אישי, ובתוך ההגיון העצמי כל קו עקום מתיישר, כל גחמה פרנואידית הופכת לחשש לגיטימי, כל מחווה אנושית סבירה, כמוה כתוקפנות של עריץ חולה שליטה. כשאני 'במוד' של 'שכל', בתוך הכלוב בגן חיות הפרטי שלי, כל הושטת יד נדמית כבננה ההופכת אותי לשימפנז. מכל חיוך ורצון לתמונה משותפת אני חש כדוב מחובק.

השכל והרוח לא הולכים יחד. לא בשלב הראשון שלו. מי שכן נכנע, מחליט בשכלו להיות 'טמבל', יודע שלמוח חוקים משלו שהלב לא יכול להבינו. מי שצועד כהלכה את צעד 2  מכיר בעובדות ולא סומך על עצמו. צועד עם האמונה. מוצא לעצמו 'מייעצים'.

אשתי אומרת שלא כדאי להיות טמבל לגמרי, כי צריך קצת שכל (וס"ד) למצוא יועץ נכון. רפי שכל לא מסוגלים לפתח חיים רוחניים, זה נכון, ולכן בשלב הראשון אנהג בחכמה, אשתמש בשכל כדי לפטר אותו, אסביר לו בהגיון שכדאי לו לנוח, הוא לא יסכים, מן הסתם יהיו לו טעונים מעולים כנגד. אבל אדבוק  בגרסא הראשונית. אהיה טמבל.

איך עושים את זה? לא יודע בשבילכם, אצלי הבטחתי לו (לשכל) פיצויים מוגדלים...הוא עשה את החשבון לבד, חודש לשנה כפול כל שנות השימוש... עסקה סופר משתלמת, גם משכורת וגם שנת שבתון. עד הצעד ה 11 שבו השכל יחזור לעבודה.  בדרך כלל הוא הסכים, למה? כי יש לו שכל...

בתוכנית למדתי שמי שיש לו שכל מפטר את השכל.

שנהיה טמבלים.

בהחלמה.

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן