| מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
| . | ||
|
||
|
כך הפסקתי לשקר (כמעט) לגמרי אני רמאי מבטן ומלידה, אם שאלת אותי אם עכשיו יום כדאי לך לבדוק... וזה לא שקר. כשבאתי להחלמה אמרו לי שאני שקרן, לא התווכחתי, היה לי הסבר הגיוני - לא הייתה לי ברירה, הייתי חייב. אם היית צריך לעשות את מה שעשיתי אני גם אתה היית מרמה כך... זה כלי ההישרדות הכי משמעותי שלי. מה רציתם שאשתי תשאל אותי למה אני חוזר באלף בלילה ואענה לה שהייתי ב... ההסבר היה אמיתי, אבל בתוכי ידעתי שהוא פשוט מדי, שיש עוד סיבות לרמאויות שלי, מהותיות יותר. לדוגמא, ערך עצמי האדרת האישיות שלי, הייתי מספר סיפורים עם אמת 'משופצת' כדי להציג את עצמי טוב יותר בעיני הסביבה, כך שקיבלתי מבטי הערכה והערצה על מקצועיות נדירה, לב הרחום, או אומץ מפוקפק, כבעל זיכרון טוב ידעתי לטוות את הצ'יזבטים הייטב. אך גם שם לעיתים פיספסתי. באחת הפעמים סיפרתי על בריחה ממרדף משטרתי עם מכונית ישנה... הפלגתי בתיאור הרגל שרעדה על הקלאץ', בן שיחי היה אדם שההובי שלו היה מכוניות ישנות ולהפתעתי הוא פסק שזה בלוף... בדגם הזה יש רק אוטומט - - - שקרן פתלוגי שכמוני לא התבלבל לגמרי (למרות שאני מסמיק גם עכשיו, שנים רבות אחרי) וגמגמתי משהו על זה שאולי התבלבלתי בדגם... אני בא לומר ששיקרתי כל כך הרבה שגם כשהיה עדיף לומר אמת, עדיין שיקרתי, גם בהחלמה. פעם אחר פעם תפסתי ת'ראש אחרי עוד בלוף. זה הציק לי. באמת. היחיד שלא רימיתי היה הספונסר שלי, (זה לא שקר) ידעתי שאם אני מרמה אותו הלך עלי, זו היתה הפינה היחידה האמיתית שלי לחלוטין. והוא ענק שכמוהו, שתק, חייך, ומעיניו הטובות שפעה אמפתיה אוהבת, הוא אמר לי שגם אצלו זה כך. באחת הפעמים שבאתי אליו הוא סיפר לי על אלכוהוליסט ותיק (אז הוא היה מפוכח ארבעים! שנה) שנתן מסר על כנות, ואמר שעדיין כשבאים אליו בטענות האינסטינקט הראשוני שלו הוא לצ'זבט איזה הסבר הגיוני... הדברים נכנסו לי ללב, רציתי להיות כמוהו (צ'אק סי - שמו) קיבלתי על עצמי שהבנאדם הבא שאני מרמה, אני שם לו את הדברים על השולחן. וזה הגיע מהר משחשבתי, אלא מה, שקרן שכמוני. אני משנה קצת את הפרטים מפני צנעת הפרט אבל הדוגמא קרובה למציאות. חבר לעבודה ביקש שאמלא את מקומו ביחס למטלה שהיתה חשובה לבוס והוא יהיה חייב לי... יעשה בשבילי את מה שאני אצטרך. בחלקיק שניה הבנתי שאני יכול להרויח משני הכיוונים, גם לא אעשה מה שנתבקשתי וגם ההוא יהיה חייב לי... ואם במקרה יתברר שרצונו של הבוס לא נעשה אתפוס את הראש כמי שפתאום 'נזכר' שביקשוהו... אמרתי לו שזה בסדר 'והדיל' יצא לפועל. כשהבוס שאל למה המטלה לא בוצעה שתקתי. כשהחבר הסביר לבוס שהוא דאג למחליף ואני הייתי אמור למלא את מקומו, תפסתי ת'ראש כמי שבדיוק הרגע נזכר... שניה אחר כך באמת תפסתי את הראש. נזכרתי. בסיכום עם הספונסר. שקיבלתי על עצמי לחשוף את האמת בפני מי שרימיתי. תפילת השלווה, טלפון להודות בחוסר אונים בגלל הפחד ממה שיקרה לפוזה שלי מול החבר ובעיקר מול הבוס. וניגשתי לעשות את מה שקיבלתי על עצמי. הדגשה חשובה – מהנסיון שלי לא כדאי לאף אחד להחליט על דעת עצמו לעשות צעד משמעותי כל כך מבלי להיות על קרקע רוחנית מוצקה, ולהתייעץ קודם עם מי שמכיר אותו הייטב. ניגשתי קודם אל הבוס, נבוך ומסמיק סיפרתי לו את האמת. פשוט הסברתי לו זו לא אשמתו של החבר אלא שלי, לקחתי אחריות. הוא הביט בי בהערכה (אמיתית) לחץ לי את היד ואמר שהוא יודע כמה לא קל לעשות את מה שעשיתי והוא שמח שיש לו עובד כמוני. החבר (מהתוכנית) הבין מיד, חיבק אותי והודה לי על הכנות... הרגעים לפני שהודיתי על הרמאות שלי היו כואבים. הם נצרבו לי בתודעה כמשהו לא נעים שלא בא לי לשוב אליו. פחדתי מהחבר מהבוס. מעצמי. לא ידעתי מה יקרה לי כתוצאה מהוידוי הזה, לקחתי סיכון מחושב של פיחות במעמד בגלל שאני רוצה חיים אחרים. הסבירו לי שחוסר כנות ישלח אותי בחזרה לשם, שאין כזה דבר 'קומבינה' מותרת, שמי שמרשה לעצמו לשקר במקום אחד כי שם הוא חייב יתיר לעצמו לשקר בעוד מקומות. ידעתי שאני לא מוכן לחזור לתאווה, בשום פנים ואופן, ביקשתי וקיבלתי את מתנת הנכונות. זה עבד אז וזה עובד גם היום, בכל פעם שיש לי את הנכונות לעשות את ההשתדלות שלי, 'לנקות את המדרכה שלי', אני נוכח שאבאל'ה מלמעלה עושה את שלו. תודה לך אבאל'ה על הנכונות, על העזרה. בלעדיך לא היה מתרחש שום דבר בחיים שלי. בהחלמה. לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן
|
||
|
ארכיון המייל היומיפספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
|
||||||||||||||||
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
