נפש עמוסה (מתוך תוכנית 12 הצעדים)

כל עוד אנו חייבים מעשי כפרה, הנפש שלנו עמוסה בדברים שאנו לא זקוקים להם. אנו סוחבים מטען חורג של חוב התנצלות, טינה ששמרנו, חרטה שלא הבענו. זה כמו לחיות בבית מטונף. אנו יכולים לצאת, כך שלא נראה את הטינופת, או שאולי נדלג בין ערמות הלכלוך ונעמיד פנים שהן לא שם. אבל אם נתעלם מאי-הסדר זה לא יגרום לכך שהוא ייעלם. בסופו של דבר, הכלים בכיור, הפירורים על הרצפה והפחים המלאים, עדיין שם - מחכים לניקוי. קשה לחיות עם נפש עמוסה ממש כשם שקשה לחיות בבית מלוכלך. נראה שכל הזמן נמעד על פסולת מאתמול. בכל פעם שנרצה לפנות לאיזה מקום, משהו יחסום לנו את הדרך. ככל שאנו מזניחים את האחריות שלנו לכפר על מעשינו, כך הנפש שלנו עמוסה יותר. אנו לא יכולים להעסיק מישהו שינקה את זה. אנו צריכים לעשות את העבודה הזו בעצמנו. אנו שואבים תחושה עמוקה של סיפוק בכך שאנו מכפרים על מעשינו. כמו שלאחר ניקוי הבית אנו נהנים מאוד מאור השמש הנכנס פנימה דרך החלונות הנוצצים כך תיהנה הנפש שלנו כשתגלה את חופש ההחלמה. ברגע שמסלקים את הבלגן הגדול, כל מה שאנו צריכים זה להמשיך ולהתמיד לנקות אחרינו.

רק להיום: אפטר מכל העומס על הנפש שלי בכך שאכפר על הדברים שאני חייב לכפר.

____________________________________

ארשת שפתינו יערב לפניך

'צריך לשלוח את הטלית לניקוי יבש' חלפה עברה לה מחשבת בזק במוחי. האמת מגיע לה, המשכתי באותו קו, גם לה מותר. זה בכלל לא מובן מאליו, בחמש השנים הראשונות לנישואי לא כיבסתי את הטלית, ולא מתוך עצלות, היא פשוט לא נזקקה לכיבוס. ראיתם אדם שטליתו האחת ליום חול ולימים טובים אינה זקוקה לניקוי?

לא נעים אך כמות הפעמים שהתעטפתי - בימי השימוש הפעילים - בטליתי היתה זעומה, נגעלתי מעצמי בתוכה, חשתי בה כאדם ההולך לבית עולמו, מוטל על מיטת עץ נוקשה עקוד ללא תזוזה. גם כשחבשתיה יבשה נשארה. כנפשי. לא התחברנו. זו הסיבה שאני מתפעל מזיעת טלית (נראה לי שליומולדת שנתיים אשתי קנתה לי אחת נוספת חדשה)  שכל עקרת בית מכירה.

ובראש השנה האחרון היא נרטבה. כהוגן.

מדמעות של אסירותודה, לא של פחד. מההרגשה שזכיתי להשתתף בשמחתו של מלך, תבינו אני הזוהמה. הזחל. ללא זכות קיום, עומד לפני מלך מלכי המלכים ושר לו, מקרוב, בדמעות. עושה מה שהספונסר שלי הציע לי לפני שנים – בכל תפילה הקשורה ברשעים, רשעה, רשעות, מבקש שיסלח לכלל ישראל. לא לי. לא אלי. חוטאים וחטאים לא קיימים אצלי, פגמי אופי כן. ועוד איך.

יש סיכוי שתחשבו שאני אדיוט (זה נכון) אבל זה מה שעובד לי. לבכות לאבאל'ה מתחת לטלית המתרטבת בזמן התקיעות רק על דבר אחד, טוב שניים – תעזור לי להיות קרוב אליך ושלא אראה בכל דמות תאווה. זהו. הקשר איתו הוא הדבר היחיד שיכול להפוך רעל כמוני לנחמה. זה מה שלמעשה קיבלתי מאשתי עם התקדש החג.

היקירה הפילה לי את הלסת בשיחה רגועה של אחרי הדלקת נרות, היא אמרה ואני מצטט  - "השנה אתה לא צריך לבקש ממני סליחה על כלום"... טראח. ההה, זה כל מה שיצא לי מהפה, טוב, אני יודע שאנחנו כבר זמן לא רבים, אבל עדיין יש אי אילו אי נוחות זוגיים... כן. היא הסבירה כשראתה את עיני העגל שלי, גם ל S A NON  יש הבטחות, זו הקשורה בך, התקיימה במלואה. "נחווה נחמה במערכות היחסים"...

עמדו לנגד עיני ימים אחרים, כשהחזיקה בידי  מתחננת, למה? מה עשיתי לך שככה אתה...

וזה לא הכל, לדוגמא, מי שמכיר את סיפורי יודע שלמרות הזמן שחלף נותרו בי צלקות מלהיות שליח ציבור. בגיל העשרה  (15) הייתי חזן בישיבה והפכתי מנחה של יום רגיל למנחה של שבת, והנה כעת ביקשו ממני לעבור לפני התיבה, הנטיה הראשונית שלי היא, דלגו עלי, השניה, "יש לי כאן הזדמנות לגדול". ניגשתי. ביקשתי שלווה, וקיבלתי.

את חזרת הש"ץ התחלתי בבלאק אאוט מוחלט, לא זכרתי את הניגון המקובל, ויצא לי משהו מוזר, מנגינה משונה (לא זיהיתי, יתכן שזו היתה חזרת הש"ץ של יום רגיל...) שלא ענתה על שום קריטריון (כמעט בטוח שיחלוף זמן עד שיגשו אלי שוב) רגוע לגמרי קירטעתי עד לקדושה, שם איכשהו מי ממכרי הצליח להחיות את המשורר שבי... החוויה המתקנת הזו חלפה לידי.

למרות הפשלות הייתי נינוח, משום מקום קפצו לי המילים של המשגיח  "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב..." סגירת המעגל הזו היתה משמעותית כי חשתי שיודע התעלומות מעיד בי שארשת שפתי ערבה לפניו. הוא הכיר לי את אותו המצב באופן אחר, בלתי אפשרי עבורי. לי אין כח. בכל ארוע מלחיץ, מרגש, למרות שכלפי חוץ כל בסדר, מבפנים אני קורס. מאבד את שלוות הנפש וזקוק לזמן כדי להתאושש.

אז תודה לך אבאל'ה שהגנת עלי, בזכותך לא הרגשתי עשרות זוגות עיניים מוכרים ננעצים בגבי. ששמת לי מילים בפה, שהייתי איתי. שעשית אותי נוכח (ויחון עם המיוחדים שמו ערב ובבוקר..) שנתת לי את האפשרות להתעטף רגוע בטלית. אנא, תמשיך לטעת בי את התחושה שארשת שפתי עריבה לפניך.

לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן