מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
. | ||
|
||
מבקש מאלוקים להפסיק ליפול חבר כותב בפורום: אבא!!! האצבעות שלי רק נוגעות במקלדת וכבר העיניים מתרטבות. אבא אני כל כך אוהב אותך. כל כך רוצה להתקרב אלייך. כל כך הרבה גורמים בראש מפריעים לי בדרך. אבא איך הגעתי למצב הזה? למה אני כל כך חלש. הרי אני אדם מאוד חזק. יש לי כוח רצון מאוד חזק, אז איך לעזאזל אני פה?!?! כנראה שאני לא באמת רוצה להפסיק. לא. לא "כנראה". בטוח! אני לא מעוניין להפסיק. מה זה עוזר שיש לי אינטרנט רימון בבית? מה זה עוזר שאני לא קונה סמארטפון בשביל לא להיכשל אם בכל הזדמנות שיש אינטרנט פרוץ אני נכנס?! יופי, אז בבית אין. בכיס אין. אבל תכלס, בכל חודש אני שורף שעות באתרים האלו. אשיתי היקרה אני אוהב אותך! אני כל כך אוהב אותך! אני רואה בחוש איך שאת מתאימה לי. באמת! הלוואי שכל גבר היה יודע שאשתו מתאימה לו כמו שאני יודע שאת מתאימה לי! את האישה הכי מושלמת בעולם! יש לנו זוגיות מדהימה! שלושת הילדים שלנו מושלמים! לא יכולתי לבקש ילדים יותר טובים מהילדים שיש לנו. אני ממש רואה ומרגיש שכל פעם שאני נופל - באותו יום תהיה לנו מריבה. באותו יום אהיה חסר סבלנות כלפייך. באותו יום לא אוכל להתפנות ולתת לך את כול כולי - כמו שמגיע לך. כשאני חוזר הביתה אחרי יום של נפילה, אני יודע מראש שהיום נריב ולא משנה מה שאעשה, אני לא מצליח לעצור את המריבה. איזה היגיון יש בזה?? הרי לא חסר לי כלום. אני רואה בו במקום את ההשלכות של הנפילות האלה. אז למה אני ממשיך להפיל את עצמי? באיפה המזוכיסטיות הזאת? החיים שלי כל כך יפים! אז למה אני באתרים האלה? מה חסר לי?!?!? אאאאאאאבבבבבבבבבבאאאאאאאאאאא אני זועק אלייך אנא תעזור לי! אני מסוגל להכול אני אדם חזק! אבל להיגמל מהאתרים אני לא מצליח לבד!!! בבקשה אבא, באמת שאני פונה אלייך עכשיו מעל במה זו. בבקשה אבא תעזור לי להיגמל. בהתחלה ביקשתי ממך שלא תשים אותי במקום שיש בו אינטרנט פרוץ - אבל גיליתי שזה נותן לי תירוץ להיכנס לאתרים האלה כי הנה מצאתי אינטרנט פרוץ. אבא עכשיו אני מבקש ממך שתהפוך אותי לאדם חזק. אני מבקש ממך את הכוחות לעצור את עצמי שגם אם יהיה לי אינטרנט פרוץ, לא אתפתה ולא אפול. אבא, באמת שאני מודה לך על החיים המושלמים שנתת לי. נכון יש הרבה על מה להתלונן אבל באמת אבא, אם נשים לרגע את כל השטויות בצד ונתמקד בדברים החשובים, החיים שנתת לי הם חיים מדהימים. אשה, ילדים, בריאות, משפחה אוהבת. אבא, אנחנו בעידן חדש. עד לפני עשרים שנה הפיתויים האלה לא היו קיימים ככה. היה צריך להתאמץ בשביל לראות טיפה ממה שרואה כל ילד היום בעשר דקות. גדולי הדור הנוכחיים לא הרגישו על בשרם את הפיתויים האלה. אנא אבא, הכנסת אותנו לעידן חדש שלא היה קיים בעבר. אנא תן לכולנו את הוראות המשחק ותן לנו את הכלים שנדע, נבין, והכי חשוב: נרצה(!) להצליח ולא להיכשל. "ואל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון" 'סוד הכניעה' כותב: ברוך הבא חבר, אז אתה בטוח שאתה לא רוצה להפסיק? אוקיי, אני קורא ומבין אותך. אבל מההמשך נראה שאתה דווקא מאוד רוצה להפסיק, ושאין לך שום סיבה לעשות את מה שאתה עושה. אתה קורא לעצמך "בוגד", אבל באותה נשימה אתה מבהיר שבעצם אתה אוהב את אישתך ואין לך שום רצון או צורך לבגוד בה. אז למה אתה בכל זאת עושה את זה? ועוד נקודה אחת. אתה כותב הרבה על כח הרצון. על זה שאתה חזק ועל זה שאתה חלש, ואני שואל אותך: האם אי פעם ראית שיש קשר בין כח הרצון שלך לבין הנפילות שלך? ואתה גם כותב שזה לא הגיוני, אבל אתה מחפש את ההגיון במזוכיסטיות הזאת. אני מתכוון לומר שממה שאני רואה בדברים שלך אתה גם חזק וגם חלש, גם רוצה ליפול וגם לא רוצה ליפול, גם בוגד וגם אוהב את אשתך, גם מבין את הנפילות וגם לא מבין אותם וכן הלאה. אז מה נסגר איתך? שלא תבין לא נכון, אני לא מדבר עליך. אני מדבר על עצמי. כי במה שונה הסיפור שלי מהסיפור שלך? בכלום. טוב אולי במספר הילדים שיש לנו. אבל חוץ מהפרט הזה, כל השאר אותו דבר. כי כשהגעתי לכאן חשבתי שאני בוגד ואוהב את אשתי, חלש וחזק, רוצה תאווה ושונא תאווה, וכן הלאה. מבולבל כפי שרק מכור לתאווה מסוגל להיות. אם לא אכפת לך, אתחיל מהסוף. אתה מבקש מאלוקים לרצות לא ליפול. אז בנקודה הזאת נראה לי שאלוקים כבר ענה לבקשתך כי אתה כבר מזמן מזמן רוצה לא ליפול, מה שאומר שהנקודה הזאת כבר לא תעזור לך. אתה מבין, אם אתה במילא רוצה לא ליפול ובכל זאת אתה נופל, מה יעזור אם אלוקים יתן לך עוד קצת רצון לא ליפול? אתה הרי לא באמת חושב שזה מה שישנה. אז אתה מבקש מאלוקים הוראות ברורות כיון שכללי המשחק השתנו. אז אלוקים אני לא וגם לא הסגן שלו, אבל ממה שאני מבין אחרי שאני כאן איזה שנה וחצי - אלוקים לא הולך לכתוב הוראות חדשות, בדיוק כפי שהוא לא כתב הוראות חדשות עבור חולי סרטן אלא נתן לנו ללמוד בניסוי וטעיה (וגם הרבה סבל). לא יודע למה אבל זאת הדרך שלו. ובכל זאת, למרות שהסיפור שלנו חופף לגמרי, יש לי סוד לספר לך. הסוד הוא שלסיפור שלי יש המשך והוא לא מסתיים היכן שהסיפור שלך נעצר. אבל הסוד הזה הוא כפול. אתה מבין, גם אתה יכול להמשיך לכתוב את סוף הסיפור שלך, משהו כמו: אחר כך הגעתי לשמור עיניך וגיליתי שיש דרך לצאת מכך, הבנתי שזה לא קשור לכח רצון ולא לכמות הרצון שאגייס אלא דווקא לעובדה שאכנע ואבין שאני חסר אונים מול התאווה. זה בגדול המשך הסיפור שלי, כי מאז שהגעתי לכאן בכ"ו כסלו תשע"ב - אלוקים שומר עליי נקי, נגד כל הסיכויים. וזה נס מדהים שאין לו שום הסבר, אבל אם נמשיך עם הדוגמא מהסרטן, אז גם מי שהחלים מסרטן זה רק נס מדהים של אלוקים, ולא בגלל שהוא חכם או מוצלח. הענין הוא שאחרי שניסיתי כל כך הרבה והיה לי כל כך הרבה מה להפסיד בגלל התאווה הזאת, בסוף סוף הבנתי שמשהו לא בסדר. אף אדם שפוי לא יעשה את מה שעשיתי ולא יסכן את כל החיים שלו (כשיש לו הרבה מה להפסיד) עבור משהו שהוא יודע בוודאות גמור שלא יעשה לו טוב אלא רק יגרום לו כאב עצום. זה היה הצעד הראשון להחלמה. כן, ההודאה הזאת בחוסר שפיות, ההודאה שמשהו חזק ממני מכריח אותי לעשות פעולות כפייתיות. אחרי שהסכמתי להיות כנה עם עצמי ולהודות בכישלון שלי - הסבירו לי שההחלמה שלי תלויה בכך שאאמץ לעצמי דרך חיים רוחנית. לא מדובר במשהו מסובך אלא בתכנית פשוטה, אם כי לא בהכרח קלה. נחשפתי לדרך 12 הצעדים ומאז בחסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי. אז אם אתה מעוניין לכתוב סוף אחר לסיפור שלך - אשמח לנסות לעזור לך. לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן |
||
ארכיון המייל היומיפספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
|
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה