| מייל זה מכיל תמונות, אם אינך רואה אותם - הצג בדפדפן. |
|
||
|
||
| . | ||
|
||
|
להיות אסיר תודה מאת: אסירותודה די בתחילת דרכי בפורום הסב אחד החברים את תשומת ליבי לכך שכינויי מחובר 'בטעות'... הוא כתב לי שכנראה שכחתי לעשות רווח בין אסיר לתודה. עניתי לו שזו לא טעות. שבכוונה כתבתי זאת כך כי אני מתפלל להיות אסור אל התודה. בשורות הבאות ארחיב מעט יותר בנוגע למה שלימדוני על אסירותודה, ומה זה אומר לי. במשך שנים, הייתי מהמהם 'תודה', בכל מיני סיטואציות, החל מקטנות, כשאימי היתה דוחקת בי להודות לאיזה דודה על מתנה 'מופלאה' או בבית הספר כשהרגילוני לומר תודה. אח, היו ימים שבשערה האחורי של כל מחברת דפתר ניסו לחנך לאדיבות ורשמו - תודה. בבקשה. סליחה. - הפכתי את זה לראשי תיבות - תב"ס... לא ייחסתי לכך שום חשיבות. אמרתי את המילים סתם. שיחקתי את המנומס, והמשכתי לעטות על פני את מסכת הנחמד גם ברגעים שרציתי לעשות הפרדת כוחות בין ראשו וכתפיו של בן שיחי. נדתי בראשי לאות תודה ועם חיוך מתוח על פרצוף זחוח המשכתי לאכול ת'לב. כל זה השתנה כשאמרתי לספונסר הראשון שלי תודה והוא שאל אותי על מה אני מודה לו... איבדתי לרגע ת'מילים ואז אמרתי לו, על כל מה שאתה נותן לי. הוא לא עשה לי הנחות, המשיך לשאול – ומה בדיוק אני נותן לך? הרגשתי נמלים בגב... את הנסיון שלך.. ניסיתי להיות מחלים. הה, הוא חייך, ער לגמרי לעובדה שהראש שלי עובד שעות נוספות. ידידי היקר, גם הנסיון שלי הוא לא שלי, הוא נמצא אצלי. הדבר היחיד שכן קשור אלי הוא הזמן. יש לי אפשרות לחלק אותו ואני בוחר לעשות זאת איתך, כל השאר שייך לההוא מלמעלה (להזכירכם, האיש אלכוהוליסט שלא הגדיר עצמו כשומר מצוות) אתה רוצה להגיד לי תודה? אספתי רוק והנהנתי כן, תתן מהזמן שלך הלאה... והוא זה שהטביע באישיותי את הכלל החשוב ביותר בתוכנית הזו – תוכנית של פעולות – אסירותודה אומרים.. אבל בעיקר עושים. כשלא עושים לא אומרים. זה שקר. כאן הוא הוריד את 'הכפפות' לגמרי – אתה לא יכול לומר לכח העליון תודה על אשתך ואז להתנהג אלה כאילו היא מובנת מאליה... זה פשוט לא הולך יחד. אתה צריך להבין שגם כשאתה עוצם עיניים מקמט את המצח ומסנן את המילים – אני אסיר תודה לכח העליון שנתן לי נקיון והחלמה - 'בכוונה גדולה', והולך ברחוב ושותה בלי סוף שזו 'עבודה בעיניים', ידידי, למילים שלנו צריך כיסוי, ככה זה בהחלמה, לאמירת תודה אמיתית שהופכת לאסירות אל התודה, צריך להיות ביטוי מעשי. בלי זה אין קשר בין האמירה למציאות. חשבתם שאני פראייר, נתתי לדברים להדהד לי קצת ואז הקשיתי, אז בשביל מה לרשום אסירויתודה... שנעשה ודי... שוב חיוך. שתיקה. והוא חד כתמיד – אם לא תרשום הסיכוי שהשינוי יקרה כמעט שלא קיים... כשאתה רושם אותם יש לך סיכוי 'לאסור - לקשור' את התחושה הפנימית שלך אל הטוב. בעזרת הכח העליון היחס אליהם ישתנה. אם תהיה כנה זה יכול גם לדרבן אותך הלאה.. יש לי אסירותודה עצומה על הזמן שהקדיש לי... תודה איש. |
||
|
ארכיון המייל היומיפספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
|
||||||||||||||||
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
